audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר יקום איש ימיני
מעגל השנה שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יָקוּם אִישׁ יְמִינִי בְּעֹז וּגְבוּרָה – יעמוד מרדכי, בגדולה וללא פחד; 'אִישׁ יְמִינִי' – משבט בנימין. מיוסד על תיאורו הראשון של מרדכי במגילת אסתר (ב, ה-ו): אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.
    • כִּתְבוּ כַטּוֹב לָכֶם – המלך אחשורוש נענה לבקשת מרדכי ואסתר ואישר להם לפרסם צווים ככל שהם מוצאים לנכון, ככתוב באסתר (ח, ז-ח): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּלְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ בַּיְּהוּדִים וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם... ואכן מרדכי ואסתר התירו בצווים ליהודים שבכל מדינות מלכות אחשורוש להיקהל ולעמוד על נפשם (שם, יא).
    • וְחוֹתֵם מִשְׁנֶה – מרדכי חתם על הצווים בטבעת המלך, משום שהיה משנה למלך, ככתוב שם (י, ג): כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ.
    • וּבְבֵית תַּחְכְּמוֹנִי פְּאֵר וְכִתְרָה – כנראה: במושב הסנהדרין, מקום ההוד וההדר של עם ישראל – ומקום שבתו של מרדכי, שעל פי מסורת אגדה היה מראשי הסנהדרין (ראו למשל בבלי מגילה, טז ע"ב; מדרש פרקי דרבי אליעזר, פר' מט). תחכמוני הוא כינוי לסנהדרין, על פי מדרשי חז"ל לפסוק הסתום מספר שמואל ב (כג, ח): אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ הָעֶצְנִי עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָת, ודרשו חכמים – למשל במדרש פסיקתא רבתי (פרשה יא): "חכם יושב ראשו של סנהדרין היה יושב בשבת תחכמוני, הוא היה יואב [=יואב בן צרויה, המקורב לדוד] שהיה גדול בתורה וגיבור במלחמה".
    • חָכָם הוּא עֲצָתוֹ בַלֵּב תַּחֲנֶה – מאחר שמרדכי חכם, הנהגתו ותחבולותיו להצלת ישראל מגזרות המן התקבלו על לב חבריו לסנהדרין. ונראה שהפייטן ביקש ללמד זכות על מרדכי, שלפי הגמרא חלק מחברי הסנהדרין דווקא התרחקו ממנו, ככתוב בתלמוד הבבלי במסכת מגילה (טז ע"ב): "'כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו' (אסתר י, ג), לרוב אחיו – ולא לכל אחיו; מלמד: שפירשו ממנו מקצת סנהדרין".


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?