audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי חזקיהו בצלאל מעייני
  • 2.
    חסידים - חסידות חב"ד סמואל זלמנוב
  • 3.
    חסידים - חסידות מודז'יץ בן ציון שנקר
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אשרינו מה טוב חלקנו
מעגל השנה שבת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרוּשָּׁתֵנוּ – הודאה על הטוב שעם ישראל זכה לו. המילים 'חֶלְקֵנוּ', 'גּוֹרָלֵנוּ' ו'יְרוּשָּׁתֵנוּ' הן מלים נרדפות המציינות נחלה (פיזית או רוחנית) שהוענקה לבעליה, כפי שמעיד למשל הפסוק מתהלים (טז, ה): ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי (וראו גם בבלי עבודה זרה, יח ע"א). הצירופים 'מַה טּוֹב' 'וּמַה נָּעִים' מקורם בפסוק אחר מתהלים (קלג, א): שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.
    • אַשְׁרֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים עֶרֶב וָבֹקֶר וְאוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד – אשרינו, משום שאנחנו זוכים להכריז פעמיים מדי יום, בשחרית ובערבית, על ייחוד האל. הפסקה נחתמת באזכור מפורש של 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' (דברים ו, ד), העתידה להיאמר שנית במקומה העיקרי מאוחר יותר במהלך התפילה. יתכן שאמירת 'שמע' כאן, במסגרת ברכות השחר, ולפני אמירת סדר קריאת שמע וברכותיה, היא תוצאה של תקופת גזירות בהן נאסר על יהודים לקרוא את 'שמע'; תמיכה לכך אפשר למצוא למשל ב'מדרש תהלים' המוקדש למזמור ה (פס' ו): "אמרו ישראל לפני הקב"ה: כמה שמדות וגזירות רעות גזרו עלינו כדי לבטל מלכותך ואדנותך ממנו, ולא בטלנו, אלא בכל יום ויום אנו באים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, וממליכים שם אלהותך פעמיים בכל יום, ואומרים 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'". מאידך יתכן גם כי סיבת הדבר היא לסייע לבריות לצאת ידי חובת קריאת 'שמע' לפני שעובר הזמן הקבוע לכך בהלכה. ציטוט דומה של קריאת שמע מחוץ למקומה מופיע גם בחלק מנוסחי ה'קדושה' למוסף של שבת.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?