audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר יודו אבות ובנים
מעגל החיים חתונה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יוֹדוּ אָבוֹת וּבָנִים אֵל חַי גְּדוֹל הָעֵצָה – אבות ובנים יודו לה', המכונה כאן 'אל חי', לפי הושע (ב, א) ...וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי, ומקומות נוספים, ו'גדול העצה' לפי ירמיהו (לב, יט): גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם...
    • לִכְבוֹד עִנְּבֵי גְּפָנִים הֵם אָרוּס וַאֲרוּסָה – לכבוד החתן והכלה המאורסים, המכונים כאן 'ענבי גפנים' לפי מאמר חכמים בבבלי (פסחים מט, ע"א-ע"ב): "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם וישיא בתו לתלמיד חכם, משל לענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל, ולא ישא בת עם הארץ משל לענבי הגפן בענבי הסנה דבר כעור ואינו מתקבל".
    • כִּי בָּרָא זוּג שׁוֹשַׁנִּים וּבָם חָפֵץ וְרָצָה – דימוי החתן והכלה לזוג שושנים אינו מופיע במקורות, והוא רווח בדיבור הישראלי.
    • זוּג נֶחְמָד לָעֵינַיִם טוֹב מִזְּהַב פַּרְוָיִם – הפייטן ממשיך לשבח את הזוג. כאן הוא מתייחס למראהו. ברקע מהדהד האמור בעץ הדעת טוב ורע: וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל... (בראשית ג, ו). פרוויים הוא שם של מקום שממנו בא הזהב הנזכר במקדש שלמה: וַיְצַף אֶת הַבַּיִת אֶבֶן יְקָרָה לְתִפְאָרֶת וְהַזָּהָב זְהַב פַּרְוָיִם (דברי הימים ב ג, ו).
    • וּמִשְּמֵי שָׁמַיִם עָלָיו חוּט חֶסֶד נִמְצָא – משוך על הזוג חסד שבא מן השמים. הביטוי 'משמי שמים' מופיע בתפילת שלמה לה' לאחר בניית המקדש: ...הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי (דברי הימים ב ו, יח). הביטוי 'חוט חסד' שאוב מדברי ר' יהושע בן קרחה על אסתר המלכה בבבלי, מגילה יג ע"א.
    • בָּנִים לְחַי עוֹלָמִים וּבְחוֹתָמוֹ חֲתוּמִים – בני הזוג הם בניו של ה' וניכר בהם שהם בצלמו, כאמור בבריאת האדם: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם (בראשית א, כז). ברקע מצוי הפסוק מדברים יד, א: בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם... כינויו של ה' 'חי עולמים' מופיע בפיוט מספרות ההיכלות 'האדרת והאמונה'.
    • וְהֵם יַחְדָּיו תּוֹאֲמִים כִּי מִין אֶת מִינוֹ מָצָא – והם מתאימים זה לזה. הביטוי 'מצא מין את מינו' מופיע בתלמוד הבבלי מספר פעמים, למשל בעירובין ט ע"א.
    • אַשְׁרֵי זוֹרְעִים כִּי קָצְרוּ – בשני הבתים הללו משבח הפייטן את ההורים המאושרים שהשקיעו בבנם ובבתם, וזוכים עתה לראות ברכה בעמלם. דימוי קציר הזורעים לקוח מתהלים קכו, ה: הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.
    • וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ – ולא יתביישו. שיבוץ הוא מתהלים לד, ו: הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ.
    • אַשְׁרֵי נוֹטְעִים כִּי בָצְרוּ וְגַפְנָם לֹא נִפְרְצָה – כאן חוזר הפייטן על העניין בדימוי חקלאי אחר: מאושרים ההורים שעסקו בנטיעת הגפן, לפי הדימוי שהופיע לעיל, וזוכים עתה לבצור את ענבי הגפן, בלא שכרמם נפרץ. (תמונת פירצת גדר הכרם מופיעה במשל הכרם שבישעיהו ה, ה: וְעַתָּה אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס).
    • וְאִם אָבוֹת הִדְרִיכוּ... נִתְבָּרְכוּ בִּפְרִי קָדוֹשׁ וְנִרְצָה – וכיוון שההורים השקיעו בחינוכם של הבנים, הם התברכו בפרי בטן קדוש ורצוי.
    • בָּרְכֵם דַּר עֲרָבוֹת בְּשִׁפְעֲךָ רַב טוֹבוֹת – ה', השוכן בשמים, ברך את בני הזוג בכך שתתן להם שפע טובה. ערבות הוא שמו של אחד משבעת הרקיעים.
    • וְעַל בָּנִים וְאָבוֹת חִישׁ אוֹר פָּנֶיךָ נְסָה – מהר להאיר את הבנים והאבות באור פניך. הפייטן שפתח בתודתם של בנים ואבות, חותם את פיוטו באורו של ה' שיתנוסס על פני הבנים והאבות. משובץ כאן הפסוק מתהלים ד, ז: רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה'.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?