audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב נתן חג'ג' עטיה
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב נתן חג'ג' עטיה
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר מלך דר במרומים
מעגל השנה ימים נוראים;סליחות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • •סליחה לחודש אלול שמקורה בקובץ 'שפתי רננות' המיוחד ליהודי לוב וג'רבה, וכולל סליחות קדומות שלעתים אינן ידועות מכל מקור אחר. על סמך החתימה 'משה' בראשי המחרוזות (למן המחרוזת השנייה ואילך) מיוחסת הסליחה לר' משה אבן-עזרא, מגדולי משוררי ספרד (המאות ה- 11-12), הידוע בשירת החול הענפה שלו, בחיבוריו העיוניים על השירה העברית, וכן ידוע גם בכינויו 'הַסַלָּח' על שום הסליחות היפות שחיבר ב'מעמד' שכתב ליום הכיפורים ('מעמד' הוא מחזור שלם של פיוטים לכל תפילות הימים הנוראים). אך יש להדגיש כי במקרה של הסליחה שלפנינו אין מדובר בשיוך ודאי לרמב"ע, אלא בייחוס משוער בלבד. הפיוט שלפנינו מבטא, כפיוטי סליחה רבים, את תחנוניו של הדובר (המייצג את עם ישראל) לפני הקדוש ברוך הוא. הבקשות החוזרות ונשנות לגאולה וישועה, ולא פחות מכך להקשבה ולתשומת-לב, מעצבות את הדובר בשיר כהלך עני המתדפק על דלת אדונו ומייחל לתשובה מעברה השני של הדלת הנעולה. בקשת האינטימיות זוכה למשנה-משמעות על רקע דרכו של המשורר בתיאור האל, כאשר שלוש המחרוזות הראשונות (מתוך ארבע בלבד בשיר כולו), נפתחות בדימויים המדגישים את עליונותו, את משכנו השמימי. עליונות זו, עִם שהיא מבטאת עוצמה וגדולה, יש בה גם כדי ליצור חיץ בין ישראל לאביהם שבשמים. ונדמה, כי דווקא את חיץ המרחק הזה, מבקש פייטננו לצלוח, ממעמקי נמיכות הקומה הגלומה במצב האנושי בכלל ובמצבם של ישראל בתקופתו בפרט: "שְׁעֵה אֶל דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים שׁוֹפְכִים לְךָ תַּחֲנוּנִים / פְּתַח דֶּלֶת נִנְעֶלֶת הַיּוֹם כַּמָּה שָׁנִים / וְיָבֹא גּוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים".

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?