audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון בדש
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון בדש, קבוצת פייטנים
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון וטורי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר עמך לשחרך
מעגל השנה יום כיפור;ימים נוראים;סליחות
מועד התפילה שחרית
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • עַמְּךָ לְשַׁחֲרֶךָ קָמוּ מִנְּוֵיהֶם – עם ישראל קם ויוצא מבתיו לחפש אחריך ולהתפלל אליך. לְשַׁחֲרֶךָ – על פי מילה מקראית יחידאית המופיעה במשלי (ז, טו): עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ.
    • חֲצוֹת לַיְלָה בְבֵיתְךָ שׁוֹפְכִים שִׂיחֵיהֶם – והם יוצאים מבתיהם בלילה כדי לעמוד בביתך שלך, בבית ה' (בית הכנסת), ולהתחנן לפניך. ברקע הטור עומדים דברי משורר התהלים (קיט, סב): חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ; אך הפייטן מטה את הדברים מהודאה לתחנון, בהתבסס על לשון תהלים במקום אחר (קב, א-ב): תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ ה' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא.
    • וּמַזְכִּירִים פִּלְאֶךָ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם – לא רק תחנון בפי העם, אלא גם התפעלות ממעשיך ומדרכך, המועברת גם לבנים. הלשון על פי תהלים (עז, יב): אֶזְכּוֹר מַעַלְלֵי יָהּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ. הפלא המסוים אליו רומז הפייטן מפורש בטור הבא.
    • וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם – העם מזכירים את פלא השבת, שמסרת לו בטובך. שיבוץ פסוק מנחמיה (ט, יד): וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָ לָהֶם וּמִצְוֹות וְחֻקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ לָהֶם בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ. טור זה משקף את ייעודה המקורי המשוער של הסליחה, כסליחה לשבת (מנהג נדיר כשלעצמו).
    • מְעוֹן קָדְשְׁךָ תְּקוֹמֵם אֲשֶׁר הָיָה לְעִיִּים – את בית המקדש החרב תקים מחדש. הצירוף 'מְעוֹן קָדְשְׁךָ' יוחד במקרא לציון מקום משכנו של האל בשמים (ראו דברים כו, טו) – אך כאן בהשאלה מציין את מקום משכנו של האל בארץ, בית המקדש. 'אֲשֶׁר הָיָה לְעִיִּים' – על פי תהלים עט, א: מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים.
    • עַד אָן יְהִי מְשׁוֹמֵם לְעִי מִדְבָּר וְצִיִּים – עד מתי יהיה מקדשך שומם, עומד כתל חרבות, נטוש ויבש כמדבר. מְשׁוֹמֵם הוא כינוי גנאי שניתן במקרא דווקא לפסלי עבודה זרה, ראו דניאל (יא, לא): וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם.
    • חֲשׂוֹף זְרוֹעַ לְרוֹמֵם וְיִקָּבְצוּ זְרוּיִים – הראה את כוחך הגדול וכונן מחדש את בית המקדש, וקבץ את ישראל הנפוצים בגלויותיהם. מיוסד על נבואת ישעיהו (נב, ט-י): פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ
    • לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם – עד מתי עוד תניח לגויים לתהות היכן הוא אלהינו, המותיר אותנו במצבנו השפל; שיבוץ פסוק מתהלים (עט, י): לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם יִוָּדַע בגיים בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ.
    • אַל תִּשְׁכַּח לָעַד צוּקַת אֲרִיאֵל – אל נא תשכח את מצוקת ירושלים. אריאל הוא כינוי לירושלים או לבית המקדש, על פי ישעיהו כט, א-ב.
    • חֵיל גּוֹיִם הַמְעַד בְּבֹא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל – הכשל את צבא האויב כשתבוא גאולתה של ציון, כאמור בישעיהו (נט, כ): וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה'. הצירוף 'חֵיל גּוֹיִם' נזכר במקרא דווקא במשמעות חיובית, כביטוי להתפעלות העמים מירושלים (ראו ישעיהו ס, ה); הביטוי 'הַמְעַד' על פי תהלים סט, כד: תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד.
    • בְּחַסְדְּךָ הֱיֵה לְמִסְעָד בִּזְכוּת יְקוּתִיאֵל – היה בטובך משענת לעמך ישראל, בזכותו של משה רבנו, שאחד מכינוייו במסורת המדרש והפיוט הוא 'יְקוּתִיאֵל' – ראו מדרש ויקרא רבה (פרשה א, ג): "עשרה שמות נקראו לו למשה: ירד, חבר, יקותיאל, אבי גדור, אבי סוכו, אבי זנוח...".
    • לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם – ובזכות משה יכופרו להם כל חטאיהם; שיבוץ פסוק מספר דברים (כא, ח): כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם. במקורו מדבר הפסוק על חטא שפיכות דמים, אך כאן מורחב בהשאלה לחטאים בכלל.
    • נְקוֹם נִקְמַת עֲנִיִּים אֲשֶׁר נָעִים וְנָדִים – נקום את נקמתם של עמך ישראל, שהוא כעני המושפל ונודד בלא שימצא מנוח. הלשון על פי במדבר (לא, ב): נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ. הצירוף 'נָעִים וְנָדִים' משקף מציאות של מנוסה תמידית, ולקוח מדברי קין בספר בראשית (ד, יד): הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי.
    • בִקְצָווֹת זְרוּיִם בֵּין אוֹיְבִים וּמוֹרְדִים – בקצות תבל הם מפוזרים, בין העמים האויבים אותך ומורדים בך.
    • עֵינֵיהֶם לְךָ תְּלוּיִים וִידֵיהֶם כְּבֵדִים – עיניהם נשואות לך בתפילה, שעה שגופם כבד עליהם ונמשך כלפי מטה מרוב סבל וקושי. תיאור הידיים הכבדות הוא על פי סיפור מלחמת ישראל בעמלק בשמות (יז, יא): וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. נראה שהטור רומז לדברי המשנה במסכת ראש השנה (פ"ג מ"ח): "'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל'... וכי ידיו של משה עושות מלחמה, או שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים, ואם לאו היו נופלין".
    • כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם – עיניהם נשואות לך כפי שעיני עבדים נשואות אל אדוניהם, בתקווה שירחמו עליהם; שיבוץ פסוק מתהלים (קכג, ב): הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ.
    • יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ תָּם עָבַר פְּנוּאֵל – זכור נא את זכותו של יעקב אבינו, המכונה 'תָּם' בבראשית (כה, כז); עוד מסופר על יעקב כי קרא למקום מאבקו עם המלאך בשובו לארץ ישראל 'פְּנוּאֵל', והכינוי 'עָבַר פְּנוּאֵל' מיוסד על התיאור שם (לב, לב): וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.
    • לְקַבֵּץ הֲמוֹנֶךָ תָּחִישׁ בֶּן עַמִּיאֵל – לקבץ את עמך ישראל מגלויותיו תזרז את בואו של המשיח, שאחד מכינוייו הבולטים במסורת המדרש והפיוט הוא 'מנחם בן עמיאל' – ראו למשל מדרש פרקי דרבי אליעזר (פרק יח): "מה הראם קרנות גבוהות מכל הבהמה והוא מנגח לימינו ולשמאלו, כך מנחם בן עמיאל בן יוסף קרנותיו גבוהות מכל מלך והוא עתיד לנגח לארבע רוחות העולם".
    • וְיֵאָמֵר לְבָנֶיךָ כֵּן צִוָּה הָאֵל – או אז יאמר לבניך כי כך ציווה האל לגאול אותם.
    • אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם – ואנא ממך, אמור כבר לבני ישראל כי אכן הגיעה שעת הגאולה. שיבוץ פסוק שמקורו בציווי על ברכת כהנים, ולפיכך יש בהבאתו בחתימת הפיוט הבעת תקווה לשלווה ושלום: (במדבר ו, כג-כז): דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?