audio items
snunit
Back to search results

עמך לשחרך

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions ספרדים צפון אפריקה - לוב
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions ספרדים צפון אפריקה - לוב
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון בדש
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון בדש, קבוצת פייטנים
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון וטורי
Play songs in order
playerSongImg
Title עמך לשחרך
Cycle of the Year יום כיפור;ימים נוראים;סליחות
Prayer Time שחרית
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • עַמְּךָ לְשַׁחֲרֶךָ קָמוּ מִנְּוֵיהֶם – עם ישראל קם ויוצא מבתיו לחפש אחריך ולהתפלל אליך. לְשַׁחֲרֶךָ – על פי מילה מקראית יחידאית המופיעה במשלי (ז, טו): עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ.
    • חֲצוֹת לַיְלָה בְבֵיתְךָ שׁוֹפְכִים שִׂיחֵיהֶם – והם יוצאים מבתיהם בלילה כדי לעמוד בביתך שלך, בבית ה' (בית הכנסת), ולהתחנן לפניך. ברקע הטור עומדים דברי משורר התהלים (קיט, סב): חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ; אך הפייטן מטה את הדברים מהודאה לתחנון, בהתבסס על לשון תהלים במקום אחר (קב, א-ב): תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ ה' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא.
    • וּמַזְכִּירִים פִּלְאֶךָ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם – לא רק תחנון בפי העם, אלא גם התפעלות ממעשיך ומדרכך, המועברת גם לבנים. הלשון על פי תהלים (עז, יב): אֶזְכּוֹר מַעַלְלֵי יָהּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ. הפלא המסוים אליו רומז הפייטן מפורש בטור הבא.
    • וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם – העם מזכירים את פלא השבת, שמסרת לו בטובך. שיבוץ פסוק מנחמיה (ט, יד): וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָ לָהֶם וּמִצְוֹות וְחֻקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ לָהֶם בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ. טור זה משקף את ייעודה המקורי המשוער של הסליחה, כסליחה לשבת (מנהג נדיר כשלעצמו).
    • מְעוֹן קָדְשְׁךָ תְּקוֹמֵם אֲשֶׁר הָיָה לְעִיִּים – את בית המקדש החרב תקים מחדש. הצירוף 'מְעוֹן קָדְשְׁךָ' יוחד במקרא לציון מקום משכנו של האל בשמים (ראו דברים כו, טו) – אך כאן בהשאלה מציין את מקום משכנו של האל בארץ, בית המקדש. 'אֲשֶׁר הָיָה לְעִיִּים' – על פי תהלים עט, א: מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים.
    • עַד אָן יְהִי מְשׁוֹמֵם לְעִי מִדְבָּר וְצִיִּים – עד מתי יהיה מקדשך שומם, עומד כתל חרבות, נטוש ויבש כמדבר. מְשׁוֹמֵם הוא כינוי גנאי שניתן במקרא דווקא לפסלי עבודה זרה, ראו דניאל (יא, לא): וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם.
    • חֲשׂוֹף זְרוֹעַ לְרוֹמֵם וְיִקָּבְצוּ זְרוּיִים – הראה את כוחך הגדול וכונן מחדש את בית המקדש, וקבץ את ישראל הנפוצים בגלויותיהם. מיוסד על נבואת ישעיהו (נב, ט-י): פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ
    • לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם – עד מתי עוד תניח לגויים לתהות היכן הוא אלהינו, המותיר אותנו במצבנו השפל; שיבוץ פסוק מתהלים (עט, י): לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם יִוָּדַע בגיים בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ.
    • אַל תִּשְׁכַּח לָעַד צוּקַת אֲרִיאֵל – אל נא תשכח את מצוקת ירושלים. אריאל הוא כינוי לירושלים או לבית המקדש, על פי ישעיהו כט, א-ב.
    • חֵיל גּוֹיִם הַמְעַד בְּבֹא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל – הכשל את צבא האויב כשתבוא גאולתה של ציון, כאמור בישעיהו (נט, כ): וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה'. הצירוף 'חֵיל גּוֹיִם' נזכר במקרא דווקא במשמעות חיובית, כביטוי להתפעלות העמים מירושלים (ראו ישעיהו ס, ה); הביטוי 'הַמְעַד' על פי תהלים סט, כד: תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד.
    • בְּחַסְדְּךָ הֱיֵה לְמִסְעָד בִּזְכוּת יְקוּתִיאֵל – היה בטובך משענת לעמך ישראל, בזכותו של משה רבנו, שאחד מכינוייו במסורת המדרש והפיוט הוא 'יְקוּתִיאֵל' – ראו מדרש ויקרא רבה (פרשה א, ג): "עשרה שמות נקראו לו למשה: ירד, חבר, יקותיאל, אבי גדור, אבי סוכו, אבי זנוח...".
    • לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם – ובזכות משה יכופרו להם כל חטאיהם; שיבוץ פסוק מספר דברים (כא, ח): כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם. במקורו מדבר הפסוק על חטא שפיכות דמים, אך כאן מורחב בהשאלה לחטאים בכלל.
    • נְקוֹם נִקְמַת עֲנִיִּים אֲשֶׁר נָעִים וְנָדִים – נקום את נקמתם של עמך ישראל, שהוא כעני המושפל ונודד בלא שימצא מנוח. הלשון על פי במדבר (לא, ב): נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ. הצירוף 'נָעִים וְנָדִים' משקף מציאות של מנוסה תמידית, ולקוח מדברי קין בספר בראשית (ד, יד): הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי.
    • בִקְצָווֹת זְרוּיִם בֵּין אוֹיְבִים וּמוֹרְדִים – בקצות תבל הם מפוזרים, בין העמים האויבים אותך ומורדים בך.
    • עֵינֵיהֶם לְךָ תְּלוּיִים וִידֵיהֶם כְּבֵדִים – עיניהם נשואות לך בתפילה, שעה שגופם כבד עליהם ונמשך כלפי מטה מרוב סבל וקושי. תיאור הידיים הכבדות הוא על פי סיפור מלחמת ישראל בעמלק בשמות (יז, יא): וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. נראה שהטור רומז לדברי המשנה במסכת ראש השנה (פ"ג מ"ח): "'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל'... וכי ידיו של משה עושות מלחמה, או שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים, ואם לאו היו נופלין".
    • כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם – עיניהם נשואות לך כפי שעיני עבדים נשואות אל אדוניהם, בתקווה שירחמו עליהם; שיבוץ פסוק מתהלים (קכג, ב): הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ.
    • יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ תָּם עָבַר פְּנוּאֵל – זכור נא את זכותו של יעקב אבינו, המכונה 'תָּם' בבראשית (כה, כז); עוד מסופר על יעקב כי קרא למקום מאבקו עם המלאך בשובו לארץ ישראל 'פְּנוּאֵל', והכינוי 'עָבַר פְּנוּאֵל' מיוסד על התיאור שם (לב, לב): וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.
    • לְקַבֵּץ הֲמוֹנֶךָ תָּחִישׁ בֶּן עַמִּיאֵל – לקבץ את עמך ישראל מגלויותיו תזרז את בואו של המשיח, שאחד מכינוייו הבולטים במסורת המדרש והפיוט הוא 'מנחם בן עמיאל' – ראו למשל מדרש פרקי דרבי אליעזר (פרק יח): "מה הראם קרנות גבוהות מכל הבהמה והוא מנגח לימינו ולשמאלו, כך מנחם בן עמיאל בן יוסף קרנותיו גבוהות מכל מלך והוא עתיד לנגח לארבע רוחות העולם".
    • וְיֵאָמֵר לְבָנֶיךָ כֵּן צִוָּה הָאֵל – או אז יאמר לבניך כי כך ציווה האל לגאול אותם.
    • אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם – ואנא ממך, אמור כבר לבני ישראל כי אכן הגיעה שעת הגאולה. שיבוץ פסוק שמקורו בציווי על ברכת כהנים, ולפיכך יש בהבאתו בחתימת הפיוט הבעת תקווה לשלווה ושלום: (במדבר ו, כג-כז): דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject