audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב נתן חג'ג' עטיה
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב רפאל חיון
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר משאת שיר וזמירות
מעגל השנה יום כיפור;ימים נוראים;סליחות
מועד התפילה שחרית
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • מַשְׂאַת שִׁיר... שִׁלְחוּ לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת – בתחילת הלילה הגישו את מתנת שירכם. אשמורת במקרא היא חלק מהלילה.
    • וּצְבִי מַחְמַד מִלָּה – ואת מלותיכן היפות. צבי במקרא משמש במשמעות של יופי והדר. ברקע מהדהדים תיאורי הארץ בפי ירמיהו ג, יט ...וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי...
    • לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת בְּנֶשֶׁף בְּאִישׁוֹן לַיְלָה – בלילה, הוא זמן אמירת הסליחות. בלשון המקרא אשמורת היא חלק מהלילה ונשף הוא ערב או לילה. לשון הטור מיוסדת על איכה (ב, יט) קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'... ומשלי (ז, ט) בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה.
    • הָעוֹמְדִים בְּחַצְרוֹת הָאֵל וּבֵית הַתְּפִלָּה – כאן פונה המשורר לקהל המתפללים המשכימים קום ומגיעים לבתי הכנסת עוד בלילה, כפי שמעיד ההקשר שממנו לקוח השיבוץ – תהלים קלד, א: ...הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת.
    • בּוֹאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה – בואו להודות ולהלל לו. פסוק הוא מתהלים ק, ד: בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ.
    • שִׁקְדוּ עַל דַּלְתוֹתָיו וְשִׁמְרוּ מְזוּזוֹת פְּתָחָיו... – התמידו להגיע לפתחי בתי הכנסת, הם מקדשי מעט, חצרות ה' לאחר שחרב מקדשו. השיבוץ לקוח מדבריה של החוכמה במשלי (ח, לד) אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי. חז"ל דורשים פסוקים אלו על התורה.
    • וּבוֹאוּ אֶל חַצְרוֹתָיו – לפי תהלים צו, ח: הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו.
    • וְסֹלּוּ סֹלּוּ אֳרָחָיו – וסללו את דרכיו של ה', לפי תיאורי הגאולה של ישעיהו (נז, יד) וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי.
    • לָשִׂיחַ בְּנִפְלְאוֹתָיו וּמִי זֶה יַשִּׂיג שְׁבָחָיו וְכָבוֹד – ואף על פי שלא ניתן לבטא את שבחיו וכבודו במלים, דברו על מעשי ה' המופלאים, לפי הפסוק מתהלים קה, ב: שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו,
    • וְכָבוֹד אֵין לוֹ תְחִלָּה אֵיכָה תְּהִי לוֹ תִכְלָה – ה' אינו מושג ואינו מוגבל. אין לכבודו ולו ראשית, ועל כן, כיצד יהיה לו סוף וגבול?
    • הַקְרִיבוּ בְּלֵיל רִאשׁוֹן אֶת פְּרִי שְׂפָתַיִם – התפללו לה' בליל ראש השנה, או בליל הסליחות הראשון. התפילה באה במקום הקרבנות, לפי הפסוק מהושע יד, ג: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ.
    • וְהַגִּירוּ מֵי אִישׁוֹן וְנוֹזְלֵי עַפְעַפַּיִם – והזילו דמעות בתפילותיכם.
    • וְהָבוּ מַעֲנֶה לָשׁוֹן לְיֹשְׁבִי בַשָּׁמַיִם – ופנו אל ה', היושב בשמים, במלות שיריכם-תפילתכם. הפנייה וְהָבוּ, המעוררת את האדם אל אלוקיו מהדהדת לקריאות כאלה המופיעות בתהלים במקומות שונים, כגון (כט, א-ב הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ...) הביטוי מַעֲנֶה לָשׁוֹן שאוב ממשלי (טז, א) לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן. נראה שבשיבוצו בפיוט זה אין הכוונה לעניית דברים בעקבות פנייה של ה' אל האדם, אלא למשמעות הנוספת של אותו שורש – רינה ושירה. כינויו של ה' כאן שאול מתהלים קכג, א ...אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם.
    • שִׂימוּ בְלִבּוֹת מְסִלָּה – זכרו בלבותיכם את דרך ה' הסלולה, לפי תיאור הגאולה בפי ירמיהו (לא, כ): הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה.
    • וְאַל תָּשׁוּבוּ לְכִסְלָה – ואל תחזרו לטפשותכם, לפי תהלים (פה, ט): אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּר הָאֵל ה' כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה.
    • אוּלַי תִּשְׁמַע קְהִלָּה קוֹל רֶוַח וְהַצָּלָה – אולי (והלוואי) תשמע עדת ישראל את קול בשורת הישועה. הביטוי רֶוַח וְהַצָּלָה שאוב מדברי מרדכי לאסתר (ד, יד) ...כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר...


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?