مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
משאת שיר וזמירות / ר' משה אבן עזרא מַשְׂאַת שִׁיר וּזְמִירוֹת וּצְבִי מַחְמַד מִלָּה שִׁלְחוּ לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת בְּנֶשֶׁף בְּאִישׁוֹן לַיְלָה הָעוֹמְדִים בְּחַצְרוֹת הָאֵל וּבֵית הַתְּפִלָּה בּוֹאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה שִׁקְדוּ עַל דַּלְתוֹתָיו וְשִׁמְרוּ מְזוּזוֹת פְּתָחָיו וּבוֹאוּ אֶל חַצְרוֹתָיו וְסֹלּוּ סֹלּוּ אֳרָחָיו לָשִׂיחַ בְּנִפְלְאוֹתָיו וּמִי זֶה יַשִּׂיג שְׁבָחָיו וְכָבוֹד אֵין לוֹ תְחִלָּה אֵיכָה תְּהִי לוֹ תִכְלָה הַקְרִיבוּ בְּלֵיל רִאשׁוֹן אֶת פְּרִי שְׂפָתַיִם וְהַגִּירוּ מֵי אִישׁוֹן וְנוֹזְלֵי עַפְעַפַּיִם וְהָבוּ מַעֲנֶה לָשׁוֹן לְיֹשְׁבִי בַשָּׁמַיִם שִׂימוּ בְלִבּוֹת מְסִלָּה וְאַל תָּשׁוּבוּ לְכִסְלָה אוּלַי תִּשְׁמַע קְהִלָּה קוֹל רֶוַח וְהַצָּלָה |
|
פיוט סליחות במסורת יהודי לוב, שמחברו הוא ר' משה אבן עזרא,שזכה לכינוי 'הסָלח', על שום הסליחות הרבות שחיבר. בסדר הסליחות של יהודי לוב מצויים כמה מפיוטי הסליחות שלו. המשורר פונה אל המשכימים קום בעוד לילה לאמירת הסליחות. הוא מעודד אותם להלל את ה', עם כך שהוא מודע למגבלות הביטוי האנושי נוכח האינסוף האלוקי. אולי משום כך אין הוא מסתפק בקריאה אל המתפללים לשיר את תהלות ה', אלא מבקש משומעיו לצרף לפעולת שפתותיהם גם את הרגש ואת המעשה – את דמעותיהם ואת שינוי דרכיהם. |
| • מַשְׂאַת שִׁיר... שִׁלְחוּ לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת – בתחילת הלילה הגישו את מתנת שירכם. אשמורת במקרא היא חלק מהלילה. • וּצְבִי מַחְמַד מִלָּה – ואת מלותיכן היפות. צבי במקרא משמש במשמעות של יופי והדר. ברקע מהדהדים תיאורי הארץ בפי ירמיהו ג, יט ...וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי... • לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת בְּנֶשֶׁף בְּאִישׁוֹן לַיְלָה – בלילה, הוא זמן אמירת הסליחות. בלשון המקרא אשמורת היא חלק מהלילה ונשף הוא ערב או לילה. לשון הטור מיוסדת על איכה (ב, יט) קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'... ומשלי (ז, ט) בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה. • הָעוֹמְדִים בְּחַצְרוֹת הָאֵל וּבֵית הַתְּפִלָּה – כאן פונה המשורר לקהל המתפללים המשכימים קום ומגיעים לבתי הכנסת עוד בלילה, כפי שמעיד ההקשר שממנו לקוח השיבוץ – תהלים קלד, א: ...הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת. • בּוֹאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה – בואו להודות ולהלל לו. פסוק הוא מתהלים ק, ד: בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ. • שִׁקְדוּ עַל דַּלְתוֹתָיו וְשִׁמְרוּ מְזוּזוֹת פְּתָחָיו... – התמידו להגיע לפתחי בתי הכנסת, הם מקדשי מעט, חצרות ה' לאחר שחרב מקדשו. השיבוץ לקוח מדבריה של החוכמה במשלי (ח, לד) אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי. חז"ל דורשים פסוקים אלו על התורה. • וּבוֹאוּ אֶל חַצְרוֹתָיו – לפי תהלים צו, ח: הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו. • וְסֹלּוּ סֹלּוּ אֳרָחָיו – וסללו את דרכיו של ה', לפי תיאורי הגאולה של ישעיהו (נז, יד) וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי. • לָשִׂיחַ בְּנִפְלְאוֹתָיו וּמִי זֶה יַשִּׂיג שְׁבָחָיו וְכָבוֹד – ואף על פי שלא ניתן לבטא את שבחיו וכבודו במלים, דברו על מעשי ה' המופלאים, לפי הפסוק מתהלים קה, ב: שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו, • וְכָבוֹד אֵין לוֹ תְחִלָּה אֵיכָה תְּהִי לוֹ תִכְלָה – ה' אינו מושג ואינו מוגבל. אין לכבודו ולו ראשית, ועל כן, כיצד יהיה לו סוף וגבול? • הַקְרִיבוּ בְּלֵיל רִאשׁוֹן אֶת פְּרִי שְׂפָתַיִם – התפללו לה' בליל ראש השנה, או בליל הסליחות הראשון. התפילה באה במקום הקרבנות, לפי הפסוק מהושע יד, ג: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. • וְהַגִּירוּ מֵי אִישׁוֹן וְנוֹזְלֵי עַפְעַפַּיִם – והזילו דמעות בתפילותיכם. • וְהָבוּ מַעֲנֶה לָשׁוֹן לְיֹשְׁבִי בַשָּׁמַיִם – ופנו אל ה', היושב בשמים, במלות שיריכם-תפילתכם. הפנייה וְהָבוּ, המעוררת את האדם אל אלוקיו מהדהדת לקריאות כאלה המופיעות בתהלים במקומות שונים, כגון (כט, א-ב הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ...) הביטוי מַעֲנֶה לָשׁוֹן שאוב ממשלי (טז, א) לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן. נראה שבשיבוצו בפיוט זה אין הכוונה לעניית דברים בעקבות פנייה של ה' אל האדם, אלא למשמעות הנוספת של אותו שורש – רינה ושירה. כינויו של ה' כאן שאול מתהלים קכג, א ...אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם. • שִׂימוּ בְלִבּוֹת מְסִלָּה – זכרו בלבותיכם את דרך ה' הסלולה, לפי תיאור הגאולה בפי ירמיהו (לא, כ): הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה. • וְאַל תָּשׁוּבוּ לְכִסְלָה – ואל תחזרו לטפשותכם, לפי תהלים (פה, ט): אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּר הָאֵל ה' כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה. • אוּלַי תִּשְׁמַע קְהִלָּה קוֹל רֶוַח וְהַצָּלָה – אולי (והלוואי) תשמע עדת ישראל את קול בשורת הישועה. הביטוי רֶוַח וְהַצָּלָה שאוב מדברי מרדכי לאסתר (ד, יד) ...כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר... |
| عنوان |
משאת שיר וזמירות |
|---|---|
| دورة العام |
יום כיפור;ימים נוראים;סליחות |
| موعد الصلاة |
שחרית |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
