איומתי תעורר הישנים / תימן-מרכז-מנאכ'ה / מנחם ערוסי ולהקת בני תימן, קרית אונו
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה
עכשווי - ישראל
תימן - כלל תימן
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
כל המסורות
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה
עכשווי - ישראל
תימן - כלל תימן
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
-
1.
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה בני תימן, קרית אונו
-
2.
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה מנחם ערוסי, מקהלת גברים
-
3.
עכשווי - ישראל ללא מבצע
-
4.
תימן - כלל תימן אברהם נדף
-
5.
תימן - כלל תימן אברהם נדף, יחיאל חצרוני, יעקב שרעבי, שריה מדמון
-
6.
תימן - כלל תימן הלה תם, שירן קרני
-
7.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
8.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) חיים טביב
-
9.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) צדוק צובירי
נגן שירים ברצף
|
סעי יונה / ר' דוד בן זכריה הלוי סְעִי יוֹנָה וְשִׁמְעִינִי בְּכִנּוֹר נַגְּנִי וּפִצְחִי זַמְּרִי רָנִּי בְּשִׁיר הִתְבּוֹנְנִי וּמַהֵרִי וְאַל תִּפְנִי לְדֶרֶךְ שוֹטְנִי קְחִי צֵידָה וְנִסָּעָה וְנִתְעַדֵּן וְנִשְׂבָּעָה וְנִשְׁתֶּה מַעְיְנוֹת דֵּעָה וְנָשִׁירָה עֲלֵי נֵבֶל וְזֶמֶר תִּתְּנִי דְעַאנִי צַוְתְּ וְלַם אַדְּרִי אֲנַא אַיְן מַוְצְעֹהּ {{[קרא לי קול ולא אדע}} {{אני היכן מקומו]}} בִּצַוְתְּ יַנְגִם כְּמַא אלדֻּרִי וְלַחְנֹהּ יַרְפְעֹה {{[בקול ינעים כמו תוכי}} {{ניגונו ישמיע ברמה]}} וְחִין יֻכְפַא וְחִין שֻׁהְרִי יֻשַׁוִּק סַאמִעֹהּ {{[ועת ייסתר ועת יתגלה}} {{יעורר חשקת שומעו]}} תִּשַׁעְשַׁע נוּר לַאח פַגְְּרִי אֲקוּם אַרְחַל מְעֹהּ {{[הפציע אור, הופיע שחר}} {{אקום אסע עמו]}} אִדַא כַּאן דַא מִן אצְנַאנִי {{[אם היה זה ממחשבותי]}} וִדַא לַיַּא וִדַא מִנִּי {{[זה אלַי וזה ממני]}} וִדַא סַעְדִּי וּמֻסְתַּגְנִי {{[זה אושרי ועושרי]}} וְאִן לַם אַעְלַם אסְרַארֹהּ אֲנַא מַא פַאדְּנִי {{[ואם לא אדע סודותיו}} {{אני, מה יועיל לי]}} עֲמוֹדִי מַהֲרִי יוֹנָה וְהַתְקִינִי כְּלִי וְנִכָּנֵס לְתוֹךְ גַּנָּה בְּתָמָר תַּעֲלִי וְנֹאחֵזָה בְּסַנְסִנָּיו וּפִרְיוֹ תֹּאכְלִי וּמַהֵרִי עֲדִי עֶדְיֵךְ שְׁנֵי תוֹרִים עֲלֵי לֶחְיֵךְ וְיִנְאֶה בָּם כְּלִיל יָפְיֵךְ תְּנִי נִזְמֵךְ עֲלֵי אַפֵּךְ וְעָגִיל תִּתְּנִי לְמַח לִי בַּארְקֻן יַלְמַע מִן אלְהַגְּרַ אלעֲצִים {{[הבזיק לי ברק מבהיק}} {{מן הגלות האיומה]}} דְּעַאנִי צַוְתְּ וְלַם אַסְמַע בְּקַא קַלְבִּי אֲלִים {{[קרא לי קול ולא שמעתי}} {{היה לבי מכאיב]}} וִדַּמְעִי קַדּ פֻצִל יַהְמַע עֲלַי' כַדִּי רְדִּים {{[ודמעותי בשפע ניגרו}} {{על לחיי בלי די]}} לִאַנִּי צִרְתְּ לַם אַדְּרִי {{[כיוון שהייתי כלא יודע]}} עֲלַי' כַּיְף עַאדּ יְכּוּן כַטְרִי {{[איך יהיה הילוכי]}} עֲלַי' מַוְגַּהּ מִן אלבַּחְרִי {{[עלי גל מן הים]}} וִכַּיְף הִי דַּכְלַתְּ אלמַרְכַּבּ תְּקוּל יַא סַאפִנִי {{[ואיך היא הַכְּניסה אל האניה}} {{אמור, הו ספן]}} וְאַחַר אֶעְבְּרָה יָמָּה לְהָצִיף אוֹרְבִי וּפָנִיתִי לְבֵית עַלְמָה מְצָאתִי אוֹהֲבִי הֲבִיאוֹתִיו לְבֵית אִמָּא לְאֶרֶץ הַצְּבִי וְלוֹ שֵׂעָר מְאֹד שָׁחוֹר וְצִיצָתוֹ צְרוֹר הַמּוֹר וְזִיו פָּנָיו יְנַצַּח אוֹר וְאָמַרְתִּי לְיוֹנָתִי בְּתוֹךְ לִבִּי חֲנִי הֲוַאנִי מַן אֲנַא אחִבֹּהּ כְּמַא אנַא צַאחִבֹּהּ {{[שבה לבי זה שאהבתיו}} {{שהרי אני ידידו]}} חֲצַר חִין אִתִּפַאקִי בֹּהּ וְחִין וַאנַא אַטְלֻבֹּה {{[נוכח בהיפגשי בו}} {{וכאשר אני מבקש אותו]}} פִיַא נַפְסִי אֻמוּרַךּ בֹּהּ וִסִר אללַּהּ בֹּהּ {{[הוי נפשי, מַעיָנַי בו}} {{וסוד האל בו]}} פִיַא שַׁאפִי לִאֲלַאמִי {{[הוי המרפא לכאבי]}} סְאִלְתַּךּ אַן תֻּצִי צֻלְמִי {{[ביקשתיך להאיר את חשכת חיי]}} זְמַאנִי טוּל אַיַּאמִי {{[כל ימי]}} וִתַּגְרִף מִן עֲתִּיק אלרַאח וִתַּסְקִינִי הֲנִי {{[וּשְאב מן היין העתיק}} {{והשקני ויערב לי]}} שְׁתִיָּתִי לְרַעְיָתִי בְּכוֹס הָאַהֲבָה אֲחַזְתִּיהָ לְעֻמָּתִי לְנֶגְדִּי יָשְׁבָה וּבִקַּשְׁתִּי וּמָצָאתִי לְכָל שֶׁאָהֲבָה בְּלִבָּהּ נִדְרְשָׁה תּוֹרָה אֱמֶת חָכְמָה מְפוֹאָרָה וְהַמְתִּיקוּ לְמֵי מָרָה וּמִמָּרָה סְעִי וּלְכִי בְּאֵלִים תַּחֲנִי פִיַא רַבִּי אִגִית עַבְּדַּךּ בִּלֻטְפַךּ יַא רְחוּם {{[אלוהי, הושע עבדך}} {{בחסדך, הוי המרחם]}} פִדַּאוִדּ מֻרְתְּגִּי עַהְדַּךּ לִפֻרגַּאנַךּ יְרוּם {{[כי דוד מצפה להבטחתך}} {{לרווחתך משתוקק]}} תִּעִידּ שַׁעְבַּךּ אִלַי' קֻדְּסַךּ וִתַּסְקִיהוּם עֻמוּם {{[השב עמך למקדשך}} {{והשקם כולם]}} בִּכַּאסַ אלְגַוְת מִן עִנְדַּך {{[בכוס הישע שאצלך]}} אֲנַא לַךּ מֻרְתְּגִּי וַחְדַּךּ {{[אני לך לבדך מצפה]}} יִכּוּן פַצְלַךּ עֲלַי' עַבְּדַּךּ {{[יהא חסדך על עבדך]}} תִּגִיתַ אלְכֻּלּ בִפֻרְגַּאנַךּ וִלֻטְפַךּ יַכְּפְנִי {{[הושיע את כולם בישעך}} {{וחסדך יספיקני]}} יְמֵי חֶלְדִּי אֲנִי אֶקְרָא אֱלֹהַי מַהֲרָה שְׁלַח לִי מִמְּךָ אוֹרָה וְדַרְכִּי יַשְּׁרָה וְהָרֵם אֶת דְּלוּת בָּרָה עֲנִיָּה סוֹעֲרָה וְהַשְׁקִיפָה בְּנִחוּמִים אֱלֵי גוֹיִם שְׁנֵי עַמִּים וְיַחְדָּיו יִהֲיוּ תַמִּים וְחִישׁ הָאֵל יְקוּתִיאֵל וְיִנּוֹן מַהֲרָה וְהַלְלוּיָהּ |
|
פיוט במנהג יהודי תימן, המיוחס לר' דוד בן זכריה הלוי (המחצית השנייה של המאה ה-16). כפיוטים תימניים רבים אחרים, פיוטנו בנוי מחרוזות עבריות וערביות לסירוגין; אלא שבמקרה דנן נעזר המשורר בתבנית זו גם כדי לגוון את דמות הדובר בשיר, ולהחליפו כמעט מדי מחרוזת. הדמויות השונות משוחחות זו עם זו; הן מגיבות זו לזו, משדלות זו את זו, מפצירות זו בזו – ושיחתן צובעת את הפיוט בצבעים עזים ומלאי חיוניות. דרך משל, מחרוזתו הראשונה של הפיוט 'סעי יונה' מבטאת את פניית המשורר לנפשו, בהזמינו אותה למסע רוחני טהור, יחד עמו, בדרך העולה לגן עדן. המחרוזת השנייה, מנגד, מבטאת את תגובתה של הנפש למשמע הקול; הפייטן, בעדינות רבה, מתאר את הנפש כמי שנשבית בקסמיו של הקול הנעים, הגם שאינה יודעת מקורו, ומבקשת ללכת אחריו. ועם זאת, אף שמתיאור זה עולה נימה מיסטית למחצה, דומה כי בהמשך הפיוט משתלטת נימה פילוסופית יותר: דרכה של הנפש לעולם הטוב ארוכה, ובמהלכה עליה להתמודד עם היצר הרע, המאיים עליה כסערה בלב ים. מי שמעניק לה כלים להתמודדות זו הוא דווקא השכל, ה'מצויד' בידיעת תורה ובהכרת האל, ואינו נתון למשוגות היצר. או אז משיג המשורר את מטרתו: נפשו השתלמה על ידי שכלו, וכעת ראויה היא לבוא עמו ולהדבק באלוהיו. רק בשלב זה יכול המשורר לעבור בבטחה מן הפרט אל הכלל – ממנו עצמו, מהתעלותו הרוחנית, אל העם כולו, המייחל לשוב לציון ולזכות בקיום הבטחת הגאולה האלוהית. |
| כותר |
סעי יונה |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט במנהג יהודי תימן, המיוחס לר' דוד בן זכריה הלוי (המחצית השנייה של המאה ה-16). כפיוטים תימניים רבים אחרים, פיוטנו בנוי מחרוזות עבריות וערביות לסירוגין
הפייטן, בעדינות רבה, מתאר את הנפש כמי שנשבית בקסמיו של הקול הנעים, הגם שאינה יודעת מקורו, ומבקשת ללכת אחריו.
ועם זאת, אף שמתיאור זה עולה נימה מיסטית למחצה, דומה כי בהמשך הפיוט משתלטת נימה פילוסופית יותר: דרכה של הנפש לעולם הטוב ארוכה, ובמהלכה עליה להתמודד עם היצר הרע, המאיים עליה כסערה בלב ים. מי שמעניק לה כלים להתמודדות זו הוא דווקא השכל, ה'מצויד' בידיעת תורה ובהכרת האל, ואינו נתון למשוגות היצר. או אז משיג המשורר את מטרתו: נפשו השתלמה על ידי שכלו, וכעת ראויה היא לבוא עמו ולהדבק באלוהיו. רק בשלב זה יכול המשורר לעבור בבטחה מן הפרט אל הכלל – ממנו עצמו, מהתעלותו הרוחנית, אל העם כולו, המייחל לשוב לציון ולזכות בקיום הבטחת הגאולה האלוהית.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
