audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים יהודה עובדיה-פתיה
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים שי סימן טוב
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר נורא אל נורא
מעגל השנה לכל עת;פסח;שבועות
מועד התפילה אחר
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אֵל נוֹרָא – ה', שמעשיו מעוררי יראה ומפניו יראים.
    • נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה – חגור במידת הגבורה, לפי תהלים סה, ז מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.
    • שׁוּב אֵלַי מַלְכִּי דּוֹדִי רְפָא נַפְשִׁי נִכְסְפָה לְבֵיתָךְ – המשורר פונה אל ה' המדומה בעיניו הן למלך הן לאהוב, ומבקש ממנו לרפא את נפשו המתגעגעת לבנין המקדש.
    • אַחְבִּירָה שִׁיר מַהֲלָלִי לְךָ אֶתֵּנָה – אחבר את השיר שבו אהלל אותך, ושאותו אתן לך. (הצורה אַחְבִּירָה מופיעה במקרא רק פעם אחת בהקשר של קישור בין מלים – באיוב טז, ד גַּם אָנֹכִי כָּכֶם אֲדַבֵּרָה לוּ יֵשׁ נַפְשְׁכֶם תַּחַת נַפְשִׁי אַחְבִּירָה עֲלֵיכֶם בְּמִלִּים...)
    • מְנַת חֶבְלִי וְגוֹרָלִי – ה', שהוא כביכול נחלתו של ישראל, לפי הפסוק מתהלים טז, ה ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.
    • בְּכָל זְמַן עֲזֹר... גֶּזַע אַבְרָהָם נֵצֶר תִּפְאָרָה – עזור תמיד לצאצאי אברהם המפוארים. דימוי הנצר המסתעף מן העץ כצאצא, מופיע ביחס למלך המשיח שיצא ממשפחת דוד בישעיהו יא, א וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה.
    • אֵל חַי – כך מתואר ה' בפסוקים שונים, כמו למשל יהושע ג, י; תהלים פד, ג ועוד.
    • עֶלְיוֹן – כינוי זה לה' מופיע כבר בבראשית יד, יח-יט וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, ובמקומות נוספים.
    • לָעַד גָּבַר חַסְדָּךְ עָלַי גָּמַל – החסד שאתה גומל עמי הוא לעולם יותר ממה שאני ראוי לו. בבית זה עובר הפייטן מתיאורי האל הקשורים יותר למידת היראה, הדין והגבורה להדגשת חסדו הטוב.
    • גָּבַר חַסְדָּךְ – לפי תהלים קג, יא כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו, וכן שם, קיז, ב כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ.
    • וְזִיו הוֹדוֹ תּוֹךְ הֵיכָל לֹא יֶחְדָּל – ואור תפארתו בבית המקדש, השלישי כנראה, לא ייפסק, שכן יהיה זה בית עולמים.
    • יָהּ אֵל מֵטִיב לְעַבְדָּךְ בֶּן עֶזְרָא – ה' המיטיב לי. שם אביו של הפייטן הוא כנראה עזרא.
    • שְׁעֵה לְשִׁירִי וְגַם לְזִמְרָה – פנה אל השיר שאני שר אליך.
    • בְּטוֹב תִּפְדֶּה הָאֵל חַסְדּוֹ לְעַם רָאָה סִינַי מֵהוֹדוֹ בְּמוֹעֲדוֹ – ה', תפדה בטוב ובחסד את העם שראה בשעתו את הוד ה' וכבודו על הר סיני.
    • כִּי גָּאֹה גָּאָה – כי ה' התנשא במעמד הר סיני. שיבוץ זה לקוח דווקא ממעמד אחר – משירת הים שנאמרה על ידי משה ובני ישראל לאחר שנבקע להם ים סוף בשמות טו, א ...אָשִׁירָה לַּה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, וכן בשירת מרים שם, כא שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
    • פְּאֵר וְכָבוֹד – ביטוי זה לקוח מפיוט היוצר הקדום לשבת 'אל אדון', שם הוא אמור על תהילת התהילה והשבח העולים מן המאורות לבוראם - פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ. צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ, ואילו כאן הפאר והכבוד שמבקש הפייטן מתמקדים במשאלתו –
    • וְתִבְנֶה לִי בֵּית הַבְּחִירָה – בניית בית המקדש, המכונה כך בפי חז"ל (למשל בפיוט הקדום 'דיינו' בהגדה של פסח.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?