• יוֹצֵר הֶהָרִים - הקב"ה. הכינוי לקוח מעמוס (ד, יג) כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה וְדֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ. • וּשְׁפָלִים הִגְבִּיהַּ מָרוֹם - את הנמוכים ה' מגביה עד השמים, לפי נוסח ברכת גאולה שלאחר קריאת שמע: מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם. • כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה מֵרוֹם מְעוֹנוֹ - אף שה' שוכן במרומים, הוא רואה את השפלים. שיבוץ הוא מתהלים קלח, ו: כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע. כֵּלִים שְׁבוּרִים כְּלֵי תַּשְׁמִישׁו... לֵב נִשְׁבָּר נִדְכֶּה - ה' מעדיף את שבורי הלב. השורה נשענת על מדרש ויקרא רבה (ז, ב): "'לב נשבר ונדכה' - אמר ר' אלכסנדרי: ההדיוט הזה אם משמש הוא בכלים שבורים, גנאי הוא לו. אבל הקדוש ברוך הוא כלי תשמישו שבורים, שנאמר (שם לד) 'קרוב ה' לנשברי לב' (שם קמז), 'הרופא לשבורי לב' (ישעיה נז), 'ואת דכא ושפל רוח', 'זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר'. • עֲלֵי יְמִינוֹ תּוֹכְכֵי כַּנּוֹ - את נשמות שבורי הלב ונמוכי הרוח ה' שומר או מחזיק בימינו ובתוך יסודותיו. • לֵב נִשְׁבָּר נִדְכֶּה וְגַם נִכְאֶה שָׁלֵם בְּעֵינוֹ - בעיני ה' שלם הלב השבור, לפי המימרה הנמסרת משמו של ר' מנחם מנדל מקוצק "אין דבר שלם יותר מלב שבור". • לֵב נִשְׁבָּר נִדְכֶּה... יִרְאֶה דִּכְאוֹנוֹ - לא נעלם מה' כאבו של הלב הנדכה. • מַשְׁפִּיל לַגֵּאֶה עֲדֵי אָרֶץ - אף זה שיבוץ מנוסח ברכת גאולה שלאחר קריאת שמע מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם... • יוֹרִיד מִקִּנּוֹ בֶּעָפָר טוֹמְנוֹ - את הגאים השוכנים בקן המוגבה הוא משפיל עד כדי קבירתם בעפר. • יוֹרִיד מִקִּנּוֹ - דימוי זה מופיע בדברי ירמיהו על אדום (מט, טז) ובדברי עובדיה על אדום (א, ד). • אֵין אֲנִי וָהוּא דָּרִים בִּכְפִיפָה - אין השכינה שורה במקום שיש בו גאים. מקורו של הביטוי בהכלאה עממית של הדברים המובאים בשם רב חסדא או מר עוקבא בבבלי (סוטה ה, ע"א): "כל אדם שיש בו גסות הרוח, אמר הקדוש ברוך הוא: אין אני והוא יכולין לדור בעולם, שנאמר 'מלשני בסתר רעהו אותו אצמית, גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל' - אל תקרי אותו, אלא אתו לא אוכל" עם הביטוי המופיע בהקשר של אשה שאינה הגונה בבבלי (כתובות עב, ע"א): "אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת". • עֲלֵי גְּאוֹנוֹ אֲשַׁלְּחֵנוּ - בגלל גאוותו אגרש אותו, שהרי איני יכול לדור במחיצתו. • שֵׂעִיר הַגֵּאֶה לַעֲזָאזֵל יְשַׁלְּחֵנּוּ - הגאה יישלח לעזאזל, כפי ששלחו את השעיר ביום הכיפורים. הקישור בין הגאה לבין השעיר עובר דרך עשו, הוא אדום, השוכן בשעיר, לפי בראשית לב, ד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. במובאה שנזכרה לעיל מירמיהו מט, טז, ועובדיה א, ד מתוארת גאוותו של אדום, והמחבר חורץ את דינו כדין השעיר הנשלח לעזאזל. ייתכן שבמקביל לאמירה אודות גורלם של הגאים, באה כאן לביטוי בקשה לנקמה באדום, היא המלכות המשעבדת את ישראל בהווה. • יְשַׁבֵּר שִׁנּוֹ - כחלק מנקמת ה' בגאים או באדום. • וּשְׁכִינָה נָאָה לֶעָפָר שָׁחָה יִתֵּן מֵהוֹנוֹ יִשְׁלַח יְמִינוֹ - ואילו את השכינה שבגלותה היא מושפלת, ה' יעשיר ויגאל. • לֶעָפָר שָׁחָה - לפי תהלים מד, כו: כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ. • יִשְׁלַח יְמִינוֹ - יגאל, יושיע, על דרך האמור בתהלים קלח, ז: אִם אֵלֵךְ בְּקֶרֶב צָרָה תְּחַיֵּנִי עַל אַף אֹיְבַי תִּשְׁלַח יָדֶךָ וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶךָ.
|