audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר בני אשרי יולדתך
מועד התפילה אחר ללא לחן
מעגל החיים בר מצווה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • בְּנִי אַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּךָ – הפיוט נפתח בברכה 'אַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּךָ' – אשרי אמך שילדה אותך – המופיעה בספרות חז"ל בכמה הקשרים (ראו למשל משנה, מסכת אבות, פ"ב מ"ח). הפיוט כולו מעודד את הנער בר-המצווה להיפטר מן היצר הרע שלו, ולדבוק ביצרו הטוב.
    • אִם בַּאֲבִיב שְׁנוֹתֶיךָ תַּשְׁלִיךְ יֵצֶר יַלְדוּתְּךָ – אשרי יולדתך אם תיפרד כבר בנעוריך מן היצר הרע, המאפיין על פי הפייטן את ימי הילדות.
    • וּמִדָּפְיוֹ רְחַץ וּטְהַר – ומן הגנאי שביצר הרע תהיה נקי וטהור. הצירוף 'רְחַץ וּטְהַר' מאפשר לראות את היצר הרע כמעין טומאה או צרעת שיש להיפטר ממנה בטבילה, והוא על פי מלכים ב (ה, יג): וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ אָבִי דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלוֹא תַעֲשֶׂה וְאַף כִּי אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר.
    • אַחֵר יִקַּח אֶת מִשְׁטָרוֹ יֵצֶר הַטּוֹב עַל מִשְׁמָרוֹ – את מקום שלטונו של יצר הרע יתפוס אחר – היצר הטוב.
    • יֶעֱרַב בִּדְבָרוֹ וּלְמִצְוָתוֹ נָהוֹר תִּנְהַר – דברי היצר הטוב הם נעימים ומועילים, ולכן יש לשמוע בקולו ולהיות מואר כביכול על ידו.
    • אִישׁ כִּי יִשְׂגֶּה בִשְׁנוֹת עֶדְנָה לְחַכּוֹת עַד יְמֵי זִקְנָה – הפייטן מרחיק מבטו מן הנער עצמו אל דוגמא כללית יותר, של אדם המתגאה ומתגדל ('יִשְׂגֶּה' – כמו תהלים צב, יג: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה) בתקופת נערותו ומסרב לשנות דרכיו מתוך אמונה שיוכל לעשות זאת ממילא בעתיד.
    • וּלְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו יִשְׂנָא וּבְרִשְׁעָתוֹ כְּסוּס יִדְהַר – אדם זה, מתעב את האפשרות שיש בידו לשנות את מעשיו לטובה, ומתוך כך מתקדם ברשעתו במהירות כסוס דוהר במרוצתו (וראו ירמיהו ח, ו: הִקְשַׁבְתִּי וָאֶשְׁמָע לוֹא כֵן יְדַבֵּרוּ אֵין אִישׁ נִחָם עַל רָעָתוֹ לֵאמֹר מֶה עָשִׂיתִי כֻּלֹּה שָׁב במרצותם בִּמְרוּצָתָם כְּסוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה).
    • הֲלֹא תּוֹךְ יָם סוֹאֵן יִטְבָּע וּמִמְּצוּלָה יוֹם יוֹם יִשְׁקַע – אותו אדם סופו שלא יצליח לשנות דרכיו במועד, כי אם ילך וישקע עוד ועוד במעשיו הרעים, הדומים לים עמוק שאין ממנו מוצא.
    • וְאוֹר עָלָיו כִּי יִבְקַע וּכְמוֹ אֲסִיר בֵּית-סֹהַר – גם אם לפתע יבקע עליו אור – כלומר, גם אם יבין לפתע פתאום את טעותו ויבקש לשנות את דרכיו – הרי הוא כאסיר בבית הסוהר, הכבול כבאזיקים להרגליו הישנים והרעים.
    • לָכֵן מַהֵר תֵּן יָדְךָ לְתוֹרַת צוּר יְלָדְךָ – כעת שב הפייטן ופונה ישירות לנער: על כן, מאחר שמבין אתה כי אין לדחות את שינוי המעשים לטובה, קבל על עצמך את תורת האל. 'צוּר יְלָדְךָ' – על פי דברים לב, יח: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. ובעוד הפסוק מתאר אדם ועם השוכחים את אלוהיהם ('תֶּשִׁי' – תשכח ותנטוש), הרי שבשירנו משתמש הפייטן באותו כינוי בהקשר הפוך.
    • וְהוּא יָכִין צְעָדֶיךָ בְּאוֹרַח דּוֹר יְשָׁרִים – הקדוש ברוך הוא ייטיב את צעדיך ויכוון אותך ללכת בדרך הישר. ברקע הטור עומדים דברי משורר התהלים (קיב, א-ו): הַלְלוּ יָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ... כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק.
    • יִרְאַת שַׁדָּי טְהוֹרָה שִׂים לְרֹאשְׁךָ עֲטָרָה – את יראת השם חבוש על ראשך ככתר. את הטור ניתן לקרוא בשני מישורים – הן במישור הפשוט, של קבלת עול מלכות שמים, והן במישור הסמלי – של מצוות הנחת תפילין. מצוות תפילין מתוארת פעמים רבות כעטרה לראש, אשר בה מרומז השם 'שַׁדָּי', אחד משמותיו של האל (שם זה נוצר בתפילין מצירוף האות שי"ן החרוטה על תפילין של ראש, עם צורת הקשירה המיוחדת של הרצועות – כמופיע למשל בשולחן ערוך (חלק אורח חיים, סימן לב, סעיף נב): "יעשה קשר כמין דלי"ת [=אות "ד"] בשל ראש וכמין יו"ד בשל יד, להשלים אותיות שד"י עם השי"ן שבשל ראש"). הטור רומז גם ללשון תהלים (יט, ט-י): פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד.
    • וּתְהִי לְךָ יְקָרָה מִצְוַת הוֹרִים וּמוֹרִים – כבד והוקר את דברי הוריך ומוריך.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?