בני אשרי יולדתך

מועד התפילה:

אחר ללא לחן

מעגל החיים:

בר מצווה

	בני אשרי יולדתך / ר' דוד בוזגלו בְּנִי אַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּךָ אִם בַּאֲבִיב שְׁנוֹתֶיךָ תַּשְׁלִיךְ יֵצֶר יַלְדוּתְּךָ וּמִדָּפְיוֹ רְחַץ וּטְהַר אַחֵר יִקַּח אֶת מִשְׁטָרוֹ יֵצֶר הַטּוֹב עַל מִשְׁמָרוֹ יֶעֱרַב בִּדְבָרוֹ וּלְמִצְוָתוֹ נָהוֹר תִּנְהַר אִישׁ כִּי יִשְׂגֶּה בִשְׁנוֹת עֶדְנָה לְחַכּוֹת עַד יְמֵי זִקְנָה וּלְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו יִשְׂנָא וּבְרִשְׁעָתוֹ כְסוּס יִדְהַר הֲלֹא תּוֹךְ יָם סוֹאֵן יִטְבַּע וּמִמְּצוּלָה יוֹם יוֹם יִשְׁקַע וְאוֹר עָלָיו כִּי יִבְקַע וּכְמוֹ אֲסִיר בֵּית-סֹהַר לָכֵן מַהֵר תֵּן יָדְךָ לְתוֹרַת צוּר יְלָדְךָ וְהוּא יָכִין צְעָדֶיךָ בְּאוֹרַח דּוֹר יְשָׁרִים יִרְאַת שַׁדָּי טְהוֹרָה שִׂים לְרֹאשְׁךָ עֲטָרָה וּתְהִי לְךָ יְקָרָה מִצְוַת הוֹרִים וּמוֹרִים

	פיוט לבר מצווה במסורת מרוקו, פרי עטו של ר' דוד בוזגלו, מגדולי פייטני מרוקו בדור האחרון ממש (1903-1975), ומי שנחשב לאחת הדמויות המשמעותיות בתהליך חיזוקה של מסורת הפיוט והשירה המרוקאית במדינת ישראל המודרנית. כבשאר פיוטיו, גם בפיוט שלפנינו אין שמו חתום באקרוסטיכון. במבט ראשון נראה פיוטנו חריג מעט בנוף הפיוטים לבר-מצווה; דומה לכאורה כי הוא אינו מזכיר כלל את מצוות התפילין, המזוהה עם כניסת הנער למצוות ומוזכרת בפיוטים רבים שנתחברו למעמד זה. תחת זאת עוסק הפיוט כולו בתחום ההתנהגותי, בעודדו את הנער לנטוש את היצר הרע המאפיין את ימי הילדות, ולהעדיף על פניו את היצר הטוב. את העיקרון המגולם בדברי הלל הזקן במשנה (מסכת אבות, פ"ב מ"ד) – "ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה" – מטה פייטננו מן ההקשר המסוים של לימוד תורה להקשר הרחב יותר של התנהגות האדם בעולמו בכלל: "אִישׁ כִּי יִשְׂגֶּה בִשְׁנוֹת עֶדְנָה / לְחַכּוֹת עַד יְמֵי זִקְנָה / וּלְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו יִשְׂנָא / וּבְרִשְׁעָתוֹ כְּסוּס יִדְהָר // הֲלֹא תּוֹךְ יָם סוֹאֵן יִטְבַּע / וּמִמְּצוּלָה יוֹם יוֹם יִשְׁקַע". עם זאת, במבט שני מתחוור לקוראי הפיוט ולשומעיו כי הפייטן אינו מוותר כליל על הסממן המייחד את מסורת הפיוטים לבר-מצווה – מצוות תפילין – ורומז לה בפתח המחרוזת האחרונה, הניתנת אמנם להיקרא כפשוטה, בהקשר המוסרי הכללי של הפיוט, אך בה בעת גם כסמל לתפילין: "יִרְאַת שַׁדָּי טְהוֹרָה / שִׂים לְרֹאשְׁךָ עֲטָרָה".

	• בְּנִי אַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּךָ – הפיוט נפתח בברכה 'אַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּךָ' – אשרי אמך שילדה אותך – המופיעה בספרות חז"ל בכמה הקשרים (ראו למשל משנה, מסכת אבות, פ"ב מ"ח). הפיוט כולו מעודד את הנער בר-המצווה להיפטר מן היצר הרע שלו, ולדבוק ביצרו הטוב. • אִם בַּאֲבִיב שְׁנוֹתֶיךָ תַּשְׁלִיךְ יֵצֶר יַלְדוּתְּךָ – אשרי יולדתך אם תיפרד כבר בנעוריך מן היצר הרע, המאפיין על פי הפייטן את ימי הילדות. • וּמִדָּפְיוֹ רְחַץ וּטְהַר – ומן הגנאי שביצר הרע תהיה נקי וטהור. הצירוף 'רְחַץ וּטְהַר' מאפשר לראות את היצר הרע כמעין טומאה או צרעת שיש להיפטר ממנה בטבילה, והוא על פי מלכים ב (ה, יג): וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ אָבִי דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלוֹא תַעֲשֶׂה וְאַף כִּי אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר. • אַחֵר יִקַּח אֶת מִשְׁטָרוֹ יֵצֶר הַטּוֹב עַל מִשְׁמָרוֹ – את מקום שלטונו של יצר הרע יתפוס אחר – היצר הטוב. • יֶעֱרַב בִּדְבָרוֹ וּלְמִצְוָתוֹ נָהוֹר תִּנְהַר – דברי היצר הטוב הם נעימים ומועילים, ולכן יש לשמוע בקולו ולהיות מואר כביכול על ידו. • אִישׁ כִּי יִשְׂגֶּה בִשְׁנוֹת עֶדְנָה לְחַכּוֹת עַד יְמֵי זִקְנָה – הפייטן מרחיק מבטו מן הנער עצמו אל דוגמא כללית יותר, של אדם המתגאה ומתגדל ('יִשְׂגֶּה' – כמו תהלים צב, יג: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה) בתקופת נערותו ומסרב לשנות דרכיו מתוך אמונה שיוכל לעשות זאת ממילא בעתיד. • וּלְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו יִשְׂנָא וּבְרִשְׁעָתוֹ כְּסוּס יִדְהַר – אדם זה, מתעב את האפשרות שיש בידו לשנות את מעשיו לטובה, ומתוך כך מתקדם ברשעתו במהירות כסוס דוהר במרוצתו (וראו ירמיהו ח, ו: הִקְשַׁבְתִּי וָאֶשְׁמָע לוֹא כֵן יְדַבֵּרוּ אֵין אִישׁ נִחָם עַל רָעָתוֹ לֵאמֹר מֶה עָשִׂיתִי כֻּלֹּה שָׁב במרצותם בִּמְרוּצָתָם כְּסוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה). • הֲלֹא תּוֹךְ יָם סוֹאֵן יִטְבָּע וּמִמְּצוּלָה יוֹם יוֹם יִשְׁקַע – אותו אדם סופו שלא יצליח לשנות דרכיו במועד, כי אם ילך וישקע עוד ועוד במעשיו הרעים, הדומים לים עמוק שאין ממנו מוצא. • וְאוֹר עָלָיו כִּי יִבְקַע וּכְמוֹ אֲסִיר בֵּית-סֹהַר – גם אם לפתע יבקע עליו אור – כלומר, גם אם יבין לפתע פתאום את טעותו ויבקש לשנות את דרכיו – הרי הוא כאסיר בבית הסוהר, הכבול כבאזיקים להרגליו הישנים והרעים. • לָכֵן מַהֵר תֵּן יָדְךָ לְתוֹרַת צוּר יְלָדְךָ – כעת שב הפייטן ופונה ישירות לנער: על כן, מאחר שמבין אתה כי אין לדחות את שינוי המעשים לטובה, קבל על עצמך את תורת האל. 'צוּר יְלָדְךָ' – על פי דברים לב, יח: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. ובעוד הפסוק מתאר אדם ועם השוכחים את אלוהיהם ('תֶּשִׁי' – תשכח ותנטוש), הרי שבשירנו משתמש הפייטן באותו כינוי בהקשר הפוך. • וְהוּא יָכִין צְעָדֶיךָ בְּאוֹרַח דּוֹר יְשָׁרִים – הקדוש ברוך הוא ייטיב את צעדיך ויכוון אותך ללכת בדרך הישר. ברקע הטור עומדים דברי משורר התהלים (קיב, א-ו): הַלְלוּ יָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ... כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק. • יִרְאַת שַׁדָּי טְהוֹרָה שִׂים לְרֹאשְׁךָ עֲטָרָה – את יראת השם חבוש על ראשך ככתר. את הטור ניתן לקרוא בשני מישורים – הן במישור הפשוט, של קבלת עול מלכות שמים, והן במישור הסמלי – של מצוות הנחת תפילין. מצוות תפילין מתוארת פעמים רבות כעטרה לראש, אשר בה מרומז השם 'שַׁדָּי', אחד משמותיו של האל (שם זה נוצר בתפילין מצירוף האות שי"ן החרוטה על תפילין של ראש, עם צורת הקשירה המיוחדת של הרצועות – כמופיע למשל בשולחן ערוך (חלק אורח חיים, סימן לב, סעיף נב): "יעשה קשר כמין דלי"ת [=אות "ד"] בשל ראש וכמין יו"ד בשל יד, להשלים אותיות שד"י עם השי"ן שבשל ראש"). הטור רומז גם ללשון תהלים (יט, ט-י): פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד. • וּתְהִי לְךָ יְקָרָה מִצְוַת הוֹרִים וּמוֹרִים – כבד והוקר את דברי הוריך ומוריך.

عنوان	בני אשרי יולדתך
موعد الصلاة	אחר ללא לחן
دورة الحياة	בר מצווה
لغة	עברית

عنوان

موعد الصلاة

دورة الحياة

لغة

תנאי השימוש:

تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.

على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.

يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.

إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]

MARC RECORDS

تفسير التهاليل الدينية اليهودية

• בְּנִי אַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּךָ – הפיוט נפתח בברכה 'אַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּךָ' – אשרי אמך שילדה אותך – המופיעה בספרות חז"ל בכמה הקשרים (ראו למשל משנה, מסכת אבות, פ"ב מ"ח). הפיוט כולו מעודד את הנער בר-המצווה להיפטר מן היצר הרע שלו, ולדבוק ביצרו הטוב.
• אִם בַּאֲבִיב שְׁנוֹתֶיךָ תַּשְׁלִיךְ יֵצֶר יַלְדוּתְּךָ – אשרי יולדתך אם תיפרד כבר בנעוריך מן היצר הרע, המאפיין על פי הפייטן את ימי הילדות.
• וּמִדָּפְיוֹ רְחַץ וּטְהַר – ומן הגנאי שביצר הרע תהיה נקי וטהור. הצירוף 'רְחַץ וּטְהַר' מאפשר לראות את היצר הרע כמעין טומאה או צרעת שיש להיפטר ממנה בטבילה, והוא על פי מלכים ב (ה, יג): וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ אָבִי דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלוֹא תַעֲשֶׂה וְאַף כִּי אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר.
• אַחֵר יִקַּח אֶת מִשְׁטָרוֹ יֵצֶר הַטּוֹב עַל מִשְׁמָרוֹ – את מקום שלטונו של יצר הרע יתפוס אחר – היצר הטוב.
• יֶעֱרַב בִּדְבָרוֹ וּלְמִצְוָתוֹ נָהוֹר תִּנְהַר – דברי היצר הטוב הם נעימים ומועילים, ולכן יש לשמוע בקולו ולהיות מואר כביכול על ידו.
• אִישׁ כִּי יִשְׂגֶּה בִשְׁנוֹת עֶדְנָה לְחַכּוֹת עַד יְמֵי זִקְנָה – הפייטן מרחיק מבטו מן הנער עצמו אל דוגמא כללית יותר, של אדם המתגאה ומתגדל ('יִשְׂגֶּה' – כמו תהלים צב, יג: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה) בתקופת נערותו ומסרב לשנות דרכיו מתוך אמונה שיוכל לעשות זאת ממילא בעתיד.
• וּלְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו יִשְׂנָא וּבְרִשְׁעָתוֹ כְּסוּס יִדְהַר – אדם זה, מתעב את האפשרות שיש בידו לשנות את מעשיו לטובה, ומתוך כך מתקדם ברשעתו במהירות כסוס דוהר במרוצתו (וראו ירמיהו ח, ו: הִקְשַׁבְתִּי וָאֶשְׁמָע לוֹא כֵן יְדַבֵּרוּ אֵין אִישׁ נִחָם עַל רָעָתוֹ לֵאמֹר מֶה עָשִׂיתִי כֻּלֹּה שָׁב במרצותם בִּמְרוּצָתָם כְּסוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה).
• הֲלֹא תּוֹךְ יָם סוֹאֵן יִטְבָּע וּמִמְּצוּלָה יוֹם יוֹם יִשְׁקַע – אותו אדם סופו שלא יצליח לשנות דרכיו במועד, כי אם ילך וישקע עוד ועוד במעשיו הרעים, הדומים לים עמוק שאין ממנו מוצא.
• וְאוֹר עָלָיו כִּי יִבְקַע וּכְמוֹ אֲסִיר בֵּית-סֹהַר – גם אם לפתע יבקע עליו אור – כלומר, גם אם יבין לפתע פתאום את טעותו ויבקש לשנות את דרכיו – הרי הוא כאסיר בבית הסוהר, הכבול כבאזיקים להרגליו הישנים והרעים.
• לָכֵן מַהֵר תֵּן יָדְךָ לְתוֹרַת צוּר יְלָדְךָ – כעת שב הפייטן ופונה ישירות לנער: על כן, מאחר שמבין אתה כי אין לדחות את שינוי המעשים לטובה, קבל על עצמך את תורת האל. 'צוּר יְלָדְךָ' – על פי דברים לב, יח: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. ובעוד הפסוק מתאר אדם ועם השוכחים את אלוהיהם ('תֶּשִׁי' – תשכח ותנטוש), הרי שבשירנו משתמש הפייטן באותו כינוי בהקשר הפוך.
• וְהוּא יָכִין צְעָדֶיךָ בְּאוֹרַח דּוֹר יְשָׁרִים – הקדוש ברוך הוא ייטיב את צעדיך ויכוון אותך ללכת בדרך הישר. ברקע הטור עומדים דברי משורר התהלים (קיב, א-ו): הַלְלוּ יָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ... כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק.
• יִרְאַת שַׁדָּי טְהוֹרָה שִׂים לְרֹאשְׁךָ עֲטָרָה – את יראת השם חבוש על ראשך ככתר. את הטור ניתן לקרוא בשני מישורים – הן במישור הפשוט, של קבלת עול מלכות שמים, והן במישור הסמלי – של מצוות הנחת תפילין. מצוות תפילין מתוארת פעמים רבות כעטרה לראש, אשר בה מרומז השם 'שַׁדָּי', אחד משמותיו של האל (שם זה נוצר בתפילין מצירוף האות שי"ן החרוטה על תפילין של ראש, עם צורת הקשירה המיוחדת של הרצועות – כמופיע למשל בשולחן ערוך (חלק אורח חיים, סימן לב, סעיף נב): "יעשה קשר כמין דלי"ת [=אות "ד"] בשל ראש וכמין יו"ד בשל יד, להשלים אותיות שד"י עם השי"ן שבשל ראש"). הטור רומז גם ללשון תהלים (יט, ט-י): פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד.
• וּתְהִי לְךָ יְקָרָה מִצְוַת הוֹרִים וּמוֹרִים – כבד והוקר את דברי הוריך ומוריך.

أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟

ربما يثير اهتمامكم أيضًا

رحلة كازانتزاكيس إلى فلسطين الانتدابية: الانغماس في سبت النور بحثًا عن الجوهر

نشر نيكوس كازانتزاكيس (1883-1957)، صاحب رواية “زوربا اليوناني”، انطباعاته عن رحلته إلى فلسطين، والقدس بشكلٍ خاصّ في الصحف، ثمّ أعاد صياغتها أكثر من مرّة لتقترب من أسلوبه الأدبيّ، وقد تُرجمت إلى العربيّة عن الصيغة النهائيّة في كتاب “رحلة إلى فلسطين” (1989، مؤسسة خلدون – عمان).

لمقالة بمدونة المكتبة

ذمُّ شره الطعام وتعظيم الجوع: حمية الإمام الغزالي الروحيّة

ألّف الإمام أبي حامد الغزالي (1058-1111 م) كتابه الأربعين في أصول الدين في فترة عزلته واعتكافه التي امتدّت تقريبًا عشرة أعوام، قضاها في القدس ودمشق. قسّم كتابه إلى عدّة أقسام، منها ما هو في العقائد، وفي الأعمال الظاهرة، ومنها ما هو في تزكية القلب عن الأخلاق المذمومة، وقد وضّح رأيه في الطعام والجوع

لمقالة بمدونة المكتبة

معجم البلدان

يعتبر كتاب معجم البلدان موسوعة جغرافية، تاريخية بأسلوب أدبيّ لصاحبه "ياقوت الحموي" (1178-1229)، شهاب الدين أبي عبد الله ياقوت بن عبد الله الحموي الرومي البغدادي، وكاتبه هو أديب وشاعر ولغوي ومؤلف موسوعات وخطّاط ورحالة. كتب ياقوت الحموي معجم البلدان مدار أربع سنوات في عشرينيّات القرن الثالث الميلادي،

للمزيد حول الموضوع

مضامين

مواضيع

Whatsapp

الاستشارة والإرشاد

تكاتبوا معنا