audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אלג'יריה - אורן דניאל אשכנזי
  • 2.
    אלג'יריה - אורן שמואל כהן
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אברהם סוויסה
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר מבורך שבת
מעגל השנה שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • מְבֹרָךְ שַׁבָּת מִפִּי אֱלֹהִים – לפי האמור בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
    • גָּבוֹהַּ עַל כָּל גְּבוֹהִים – יום השבת רם ונישא מעל כל שאר הימים. לפי הפסוק מקהלת ה, ז: אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם.
    • מִכָּל יָמִים בֵּרַךְ אוֹתוֹ – מבורך מכל הימים, כפי שנאמר על השבת בברכת הקידוש של ליל שבת: וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים.
    • כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ – שיבוץ זה הוא מהברכה הנזכרת (בראשית ב, ג) וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
    • שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ – כפי שנאמר בשמות כג, יב: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר.
    • וּבָהֶם תִּגְמֹר כָּל צְרָכֶיךָ – בששת ימי החול תהיה עסוק בצרכיך.
    • וּשְׂמַח בְּבִיאָתוֹ – שמח בבואו של יום השבת, כפי שנאמר על השבת במדרש תהלים מזמור צב "כשהוא נכנס אנו מקבלין אותו בשירין ובזימרין, שנאמר, 'מזמור שיר ליום השבת'".
    • הָאֵל צִוָּה מִיּוֹם רִאשׁוֹן לִנְצוֹר שַׁבָּת – ייתכן שהמשורר נשען על הדרשה בתיקוני זהר הדורשת את המלה בראשית כאותיות יר"א שב"ת, או על המדרש (פרקי דר' אליעזר פ"ג), לפיו השבת היא אחד מעשרה דברים שעלו במחשבה. מכל מקום, לפי רוח הפיוט, נראה שהכוונה היא לכך שהשבת תהיה שמורה אצל האדם במחשבה ובהתכוננות מיד לכשהיא מסתיימת, למן היום הראשון בשבוע.
    • לִנְצוֹר... כְּמוֹ אִישׁוֹן – לשמור היטב, כמו את בבת העין. מקור הדימוי באמור על שמירת ה' את ישראל בשירת האזינו, (דברים לב, י): יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבֲבֶנְהוּ יְבוֹנֲנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ.
    • וּמְחַלְּלוֹ לְנַחַל קִישׁוֹן יִהְיֶה גָרוּף... – מחלל השבת ייגרף בשטף העז של נחל קישון כפי שנגרף צבא סיסרא הכנעני, כפי שמתואר בשופטים פרק ד.
    • בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה – השבת היא הכלה. כך היה ר' ינאי מקבל את השבת, לפי המסופר בבבלי שבת קיט ע"א.
    • לִקְרַאת שַׁבָּת בְּשִׁיר וּתְהִלָּה – נצא לקראת שבת, הכלה, בשיר ותהלה. כדרך שאמר ר' חנינא שם: "בואו ונצא לקראת שבת המלכה".
    • בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת אֲסַדֵּר תְּפִלָּה – נתפלל את התפילות המיוחדות לשבת. תפילת ה'עמידה' של שבת מכילה שבע ברכות בשונה מימות החול.
    • כְּחָתָן לִקְרַאת כַּלָּתוֹ – כשם שהחתן מקדש את כלתו בשבע ברכות, כך גם אני מקדש אותך ויוצא לקראתך, הכלה.
    • רְקָמוֹת וּבִגְדֵי אַרְגָּמָן תִּלְבַּשׁ – בשבת הלבוש הוא מהודר ומבדים משובחים, כפי שנדרש בבבלי (שבת קיג ע"א): "שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול".
    • מְזֻמָּן – מוכן וערוך לקראת השבת.
    • וְלֶחֶם מִשְׁנֶה זֵכֶר לַמָּן – יש לברך בשבת על שני לחמים (כפי שנלמד בבבלי, ברכות קיג, ע"א), זכר לירידת כמות כפולה של מן ביום ששי לכבוד השבת, כמסופר בשמות טז, כב.
    • חָטֹב יַחֲטֹב – יחתוך, יפרוש.
    • כְּגַן רָטֹב – רענן, מקור הצירוף אולי באיוב (ח, טז): רָטֹב הוּא לִפְנֵי שָׁמֶשׁ וְעַל גַּנָּתוֹ יוֹנַקְתּוֹ תֵצֵא.
    • עֹנֶג נִקְרָא – כפי שנאמר בישעיהו נח, יג: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד... פסוק זה נאמר בברכת הקידוש של שבת בבקר.
    • קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כְּתַקָּנַת עֶזְרָא יַעֲלוּ שִׁבְעָה לְסֵפֶר תּוֹרָה – לפי האמור במשנה מגילה ד, ב עולים לתורה בשבת שבעה קרואים. אין מקור לכך שעליית שבעה קרואים לתורה בשבת מקורה בתקנת עזרא, שתיקן עליית ג' קרואים למנחה של שבת לשני ולחמשי, ונראה כי שיבוש הוא. אם כי היו שניסו לתרץ בעיה זו בהפרדת שתי הצלעות: קדושת שבת כתקנת עזרא, הקשורה לעליית שלושה עולים למנחה של שבת, ואילו בשחרית עולים, שלא לפי תקנת עזרא, שבעה.
    • וּמַפְטִיר יַשְׁלִים הַהַפְטָרָה – לאחר קריאת פרשת השבוע בתורה קוראים את ההפטרה, שהיא פרק מן הנביאים.
    • וְיִתְפַּלְּלוּ מוּסָף כְּהִלְכָתוֹ – לאחר תפילת שחרית וקריאת התורה, מתפללים תפילת מוסף, שהיא תפילה מיוחדת לשבתות, ימים טובים וראשי חודשים.
    • בְּשָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת כַּהֲלָכָה – בשבת יש לאכול שלוש סעודות שבהן מברכים על הפת, לפי הבריתא המובאת בבבלי, שבת קיז ע"ב.
    • מֵאֵת ה' יִשָּׂא בְרָכָה – יבורך מאת ה', לפי הפסוק מתהלים כד, ה: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ.
    • וּמִדְרְשֵׁי תוֹרָה הַנְסוּכָה – יעסוק וידרוש בתורה, שהיא בת מלך, נסיכה.
    • הִלְכוֹת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ – ילמד את הלכות השבת.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?