مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
מבורך שבת / ר' משה בן יעקב אדהאן מְבֹרָךְ שַׁבָּת מִפִּי אֱלֹהִים גָּבוֹהַּ עַל כָּל גְּבוֹהִים מִכָּל יָמִים בֵּרַךְ אוֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבָהֶם תִּגְמֹר כָּל צְרָכֶיךָ וְיוֹם הַשַּׁבָּת מֵעֲסָקֶיךָ תִּשְׁבּוֹת וּשְׂמַח בְּבִיאָתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ הָאֵל צִוָּה מִיּוֹם רִאשׁוֹן לִנְצוֹר שַׁבָּת כְּמוֹ אִישׁוֹן וּמְחַלְּלוֹ לְנַחַל קִישׁוֹן יִהְיֶה גָרוּף לַהֲמִיתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה לִקְרַאת שַׁבָּת בְּשִׁיר וּתְהִלָּה בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת אֲסַדֵּר תְּפִלָּה כְּחָתָן לִקְרַאת כַּלָּתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ רְקָמוֹת וּבִגְדֵי אַרְגָּמָן תִּלְבַּשׁ וְתִהְיֶה מְזֻמָּן וְלֶחֶם מִשְׁנֶה זֵכֶר לַמָּן יִהְיֶה עָרוּךְ שֻׁלְחַן בֵּיתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ יְעַנֵּג שַׁבָּת בְּיַיִן טוֹב וּבָשָׂר שָׁמֵן חָטֹב יַחֲטֹב וְיִהְיֶה בֵיתוֹ כְּגַן רָטֹב כְּמֶלֶךְ בְּתוֹךְ טִירָתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ עֹנֶג נִקְרָא בְלִי עַצְבוּת יָסִיר דְּאָגָה מִלְּבָבוֹת יִשְׂרָאֵל יַחַד בָּנִים עִם אָבוֹת יִשְׂמְחוּ כֻלָּם בְּשִׂמְחָתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כְּתַקָּנַת עֶזְרָא יַעֲלוּ שִׁבְעָה לְסֵפֶר תּוֹרָה וּמַפְטִיר יַשְׁלִים הַהַפְטָרָה וְיִתְפַּלְּלוּ מוּסָף כְּהִלְכָתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ בְּשָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת כַּהֲלָכָה מֵאֵת ה' יִשָּׂא בְרָכָה וּמִדְרְשֵׁי תוֹרָה הַנְסוּכָה הִלְכוֹת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ |
| פיוט משירת הבקשות של יהודי מרוקו לשבת פרשת וישב, שמחברו הוא ר' משה אדהאן, בעל הפיוט המפורסם לסוכות - סוכה ולולב. זהו פיוט של שבח לשבת, המבורכת משאר הימים ומשמחת את הלבבות. ביטויי שמחה ועונג חוזרים בפיוט וניכרת בו אהבתו של המשורר לשבת ושמחתו בה. |
| • מְבֹרָךְ שַׁבָּת מִפִּי אֱלֹהִים – לפי האמור בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. • גָּבוֹהַּ עַל כָּל גְּבוֹהִים – יום השבת רם ונישא מעל כל שאר הימים. לפי הפסוק מקהלת ה, ז: אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם. • מִכָּל יָמִים בֵּרַךְ אוֹתוֹ – מבורך מכל הימים, כפי שנאמר על השבת בברכת הקידוש של ליל שבת: וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים. • כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ – שיבוץ זה הוא מהברכה הנזכרת (בראשית ב, ג) וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. • שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ – כפי שנאמר בשמות כג, יב: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. • וּבָהֶם תִּגְמֹר כָּל צְרָכֶיךָ – בששת ימי החול תהיה עסוק בצרכיך. • וּשְׂמַח בְּבִיאָתוֹ – שמח בבואו של יום השבת, כפי שנאמר על השבת במדרש תהלים מזמור צב "כשהוא נכנס אנו מקבלין אותו בשירין ובזימרין, שנאמר, 'מזמור שיר ליום השבת'". • הָאֵל צִוָּה מִיּוֹם רִאשׁוֹן לִנְצוֹר שַׁבָּת – ייתכן שהמשורר נשען על הדרשה בתיקוני זהר הדורשת את המלה בראשית כאותיות יר"א שב"ת, או על המדרש (פרקי דר' אליעזר פ"ג), לפיו השבת היא אחד מעשרה דברים שעלו במחשבה. מכל מקום, לפי רוח הפיוט, נראה שהכוונה היא לכך שהשבת תהיה שמורה אצל האדם במחשבה ובהתכוננות מיד לכשהיא מסתיימת, למן היום הראשון בשבוע. • לִנְצוֹר... כְּמוֹ אִישׁוֹן – לשמור היטב, כמו את בבת העין. מקור הדימוי באמור על שמירת ה' את ישראל בשירת האזינו, (דברים לב, י): יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבֲבֶנְהוּ יְבוֹנֲנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. • וּמְחַלְּלוֹ לְנַחַל קִישׁוֹן יִהְיֶה גָרוּף... – מחלל השבת ייגרף בשטף העז של נחל קישון כפי שנגרף צבא סיסרא הכנעני, כפי שמתואר בשופטים פרק ד. • בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה – השבת היא הכלה. כך היה ר' ינאי מקבל את השבת, לפי המסופר בבבלי שבת קיט ע"א. • לִקְרַאת שַׁבָּת בְּשִׁיר וּתְהִלָּה – נצא לקראת שבת, הכלה, בשיר ותהלה. כדרך שאמר ר' חנינא שם: "בואו ונצא לקראת שבת המלכה". • בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת אֲסַדֵּר תְּפִלָּה – נתפלל את התפילות המיוחדות לשבת. תפילת ה'עמידה' של שבת מכילה שבע ברכות בשונה מימות החול. • כְּחָתָן לִקְרַאת כַּלָּתוֹ – כשם שהחתן מקדש את כלתו בשבע ברכות, כך גם אני מקדש אותך ויוצא לקראתך, הכלה. • רְקָמוֹת וּבִגְדֵי אַרְגָּמָן תִּלְבַּשׁ – בשבת הלבוש הוא מהודר ומבדים משובחים, כפי שנדרש בבבלי (שבת קיג ע"א): "שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול". • מְזֻמָּן – מוכן וערוך לקראת השבת. • וְלֶחֶם מִשְׁנֶה זֵכֶר לַמָּן – יש לברך בשבת על שני לחמים (כפי שנלמד בבבלי, ברכות קיג, ע"א), זכר לירידת כמות כפולה של מן ביום ששי לכבוד השבת, כמסופר בשמות טז, כב. • חָטֹב יַחֲטֹב – יחתוך, יפרוש. • כְּגַן רָטֹב – רענן, מקור הצירוף אולי באיוב (ח, טז): רָטֹב הוּא לִפְנֵי שָׁמֶשׁ וְעַל גַּנָּתוֹ יוֹנַקְתּוֹ תֵצֵא. • עֹנֶג נִקְרָא – כפי שנאמר בישעיהו נח, יג: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד... פסוק זה נאמר בברכת הקידוש של שבת בבקר. • קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כְּתַקָּנַת עֶזְרָא יַעֲלוּ שִׁבְעָה לְסֵפֶר תּוֹרָה – לפי האמור במשנה מגילה ד, ב עולים לתורה בשבת שבעה קרואים. אין מקור לכך שעליית שבעה קרואים לתורה בשבת מקורה בתקנת עזרא, שתיקן עליית ג' קרואים למנחה של שבת לשני ולחמשי, ונראה כי שיבוש הוא. אם כי היו שניסו לתרץ בעיה זו בהפרדת שתי הצלעות: קדושת שבת כתקנת עזרא, הקשורה לעליית שלושה עולים למנחה של שבת, ואילו בשחרית עולים, שלא לפי תקנת עזרא, שבעה. • וּמַפְטִיר יַשְׁלִים הַהַפְטָרָה – לאחר קריאת פרשת השבוע בתורה קוראים את ההפטרה, שהיא פרק מן הנביאים. • וְיִתְפַּלְּלוּ מוּסָף כְּהִלְכָתוֹ – לאחר תפילת שחרית וקריאת התורה, מתפללים תפילת מוסף, שהיא תפילה מיוחדת לשבתות, ימים טובים וראשי חודשים. • בְּשָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת כַּהֲלָכָה – בשבת יש לאכול שלוש סעודות שבהן מברכים על הפת, לפי הבריתא המובאת בבבלי, שבת קיז ע"ב. • מֵאֵת ה' יִשָּׂא בְרָכָה – יבורך מאת ה', לפי הפסוק מתהלים כד, ה: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. • וּמִדְרְשֵׁי תוֹרָה הַנְסוּכָה – יעסוק וידרוש בתורה, שהיא בת מלך, נסיכה. • הִלְכוֹת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ – ילמד את הלכות השבת. |
| عنوان |
מבורך שבת |
|---|---|
| دورة العام |
שבת;שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
