audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

רבון כל העולמים

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    חסידויות נוספות - חסידות בוסטון לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון
  • 2.
    חסידים - חסידות ברסלב יצחק שפירא
  • 3.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר רבון כל העולמים
מעגל השנה שבת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • רִבּוֹן – אדון.
    • רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת – מקורם של שני הכינויים הוא בנוסחה הקדום של ברכת הנשמה, הנאמרת בין ברכות השחר. נוסחה של ברכה זו היום נחתם במלים רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ואולם בתלמוד הבבלי (ברכות ס ע"ב) מופיע לפני חתימת הברכה נוסח הזהה למלות הפתיחה כאן: "רבון כל העולמים, אדון כל הנשמות".
    • אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם - כינוי זה לה' מהדהד לפיוט "שלום עליכם" הנאמר לפני פיוט תפילה זה – שם מכונים המלאכים מספר פעמים "מלאכי השלום".
    • אַבִּיר – חזק, גיבור.
    • וָתִיק – נאמן, ישר.
    • זָךְ – נקי, טהור.
    • כַּבִּיר – גדול וחזק.
    • סוֹמֵךְ נוֹפְלִים – כפי שנאמר בתהלים קמה, יד: סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים.
    • עֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית – בורא העולם.
    • פּוֹדֶה – מושיע.
    • מֶלֶךְ צַח וְאָדוֹם – לפי האמור בשיר השירים ה, י דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה, שאותו דורשים ביחס לשתי מדות של הקדוש ברוך הוא – חסד (צח, לבן) ודין (אדום).
    • רָם וְנִשָּׂא – גבוה, לפי האמור בישעיהו נז, טו: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ... ובמקומות נוספים.
    • שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה – כפי שה' מכונה בתהלים (סה, ג): שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ.
    • תָּמִים דַּרְכּוֹ – דרכו שלמה, לפי האמור בשירת דוד (שמואל ב כב, לא): הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ. וראו גם תהלים יח, לג.
    • בְּנֵי בְרִיתִי – בני עמי, שברית כרותה בין עם ישראל לקב"ה.
    • מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ – הקב"ה, כמתואר במדרשים רבים, למשל בילקוט שמעוני (פקודי רמז תיז): "לפיכך במעשה נסים הוקם המשכן, כיון שהוקם התחילו כל ישראל שמחים, שנאמר, 'צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה', במלך שהשלום שלו, זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. 'בעטרה שעטרה לו אמו', והוא קורא למשכן עטרה. מה עטרה
    • וְתִפְקוֹד – ותזכור.
    • מֶלֶךְ עֶלְיוֹן עַל כָּל צְבָא מָרוֹם – מלך נעלה המולך על כל צבאות השמים - מלאכים וגרמי השמים. מקור הביטוי בישעיהו כד, כא: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה.
    • אֲחַלֶּה פָנֶיךָ – אתפלל ואתחנן לפניך.
    • לִמְצֹא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל בְּנֵי אָדָם... – לפי הפסוק ממשלי (ג, ד): וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. בקשה זו למציאת חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם נאמרת גם בברכת ההבדלה במוצאי שבת, בנוסחה הספרדי.
    • מִעוּט עֲוֹנוֹת – מצב שבו לא יהיו לנו עוונות רבים.
    • וְהָסֵר מִמֶּנִּי... כָּל מִינֵי חוֹלִי וְכָל מִינֵי מַדְוֶה – על דרך הברכה המופיעה בדברים ז, טו: וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שׂנְאֶיךָ:
    • דַלּוּת וַעֲנִיּוּת וְאֶבְיוֹנוּת – עוני.
    • אַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד – לפי האמור בתהלים (כד, ז-ח): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה...
    • כִּי לְךָ נָאֶה, כִּי לְךָ יָאֶה – יפה וראוי לך.
    • מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת... וִיבָרְכוּנִי בְּבוֹאָם לְבֵיתִי בְּיוֹם קָדְשֵׁנוּ, כִּי הִדְלַקְתִּי... – אלו המלאכים המלווים את האדם בליל שבת, כפי שנאמר בבבלי (שבת קיט, ע"ב) בשם רבי יוסי בר יהודה: "שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו – אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת – מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו – מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו".
    • מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן – ביטויים אלו, מתייחסים גם לפיוט "שלום עליכם", הנאמר לפני פיוטנו זה.
    • שֶׁיִּפְקְדוּנִי – שיזכרו אותי.
    • וּבָאתִי לְבֵיתְךָ – לבית הכנסת. בשורות אלו מתוארות ההכנות לקראת השבת -הדלקת נרות, הצעת המטות, החלפת המלבושים לכבוד שבת, הליכה לבית הכנסת; והפעולות בליל שבת - התפילה בבית הכנסת, הקידוש על היין.
    • לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי – להתחנן.
    • שֶׁתַּעֲבִיר אַנְחָתִי – שתסיר כאבי ומצוקתי.
    • וָאָעִיד אֲשֶׁר בָּרָאתָ בְּשִׁשָּׁה יָמִים... – והעדתי בתפילתי כי בראת את העולם בששה ימים. מעשה העדות הוא בקריאת פרשת "ויכולו" בתפילת העמידה של ליל שבת. בפסוקים אלו, מבראשית ב, א-ג מתוארת שביתת ה' בסוף הבריאה.
    • כָּל הַיְּצוּר – כל מה שנוצר.
    • וָאֶשְׁנֶה – העדתי פעם שנייה על כך, כשחזרתי על פרשת "ויכולו" פעם נוספת, לאחר תפילת העמידה, שאז נאמרת פרשת "ויכולו" בקול ע"י החזן והמתפללים.
    • וָאֲשַׁלֵּשׁ עוֹד לְהָעִיד עַל כּוֹסִי – העדות, פסוקי "ויכולו", נאמרת בפעם השלישית בבית, בזמן הקידוש על היין.
    • כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי לְזָכְרוֹ – אמירת "ויכולו" בזמן הקידוש, נלמדת בבריתא (המובאת בבבלי פסחים קו, ע"א) מן הדיבר (שמות כ, ח) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ – "זוכרהו על היין".
    • וּלְהִתְעַנֵּג – כפי שנאמר בישעיהו נח, יג-יד: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ... אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ.... פסוקים אלו נאמרים בקידוש של שבת בבוקר.
    • בְּיֶתֶר נִשְׁמָתִי אֲשֶׁר נָתַתָּ בִּי – הנשמה היתרה הניתנת לאדם בשבת, לפי דברי ר' שמעון בן לקיש, המובאים בבבלי (ביצה טז, ע"א): "נשמה יתירה נותן הקדוש ברוך הוא באדם ערב שבת, ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו, שנאמר 'שבת וינפש' - כיון ששבת - ווי אבדה נפש."
    • וְשִׁוִּיתִי ה' לִקְרָאתִי – אני שם את ה' במחשבתי, לנגדי. אני מדמה את ה' יוצא לקראתי, מצוי מולי. על דרך הפסוק בתהלים (טז, ח): שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד.
    • וּלְעוֹרֵר לִבִּי לְאַהֲבָתֶךָ – תעורר אותי לאהוב אותך. כלשון הפסוק משיר השירים ב, ז: הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ, וראו גם שם ג, ה; שם ח, ד.
    • וְאָז – כאשר אגאל ותתעורר בי אהבתך.
    • אֶשְׁמוֹר פִּקּוּדֶיךָ וְחֻקֶּיךָ בְּלִי עֶצֶב – אקיים מצוותיך בשמחת הלב.
    • מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם, בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם... וְצֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם – לפי פתיחות בתי השיר "שלום עליכם", המושר בסמוך.
    • וְאִמְרוּ בָּרוּךְ לְשֻׁלְחָנִי הֶעָרוּךְ – לפי האגדה הבבלית שנזכרה לעיל (ממסכת שבת קיט, ע"ב).


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?