על חטאים / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידים - חסידות חב"ד
חסידים - חסידות כללי
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידים - חסידות חב"ד
חסידים - חסידות כללי
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי
-
3.
אשכנז - אשכנז כללי אליהוא שנון
-
4.
חסידים - חסידות חב"ד סמואל זלמנוב
-
5.
חסידים - חסידות כללי חזקי פוקס
נגן שירים ברצף
|
כי אנו עמך אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ סְלַח לָנוּ מְחַל לָנוּ כַּפֶּר לָנוּ כִּי אָנוּ עַמֶּךָ וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אָנוּ בָנֶיךָ וְאַתָּה אָבִינוּ אָנוּ עֲבָדֶיךָ וְאַתָּה אֲדוֹנֵנוּ אָנוּ קְהָלֶךָ וְאַתָּה חֶלְקֵנוּ אָנוּ נַחֲלָתֶךָ וְאַתָּה גוֹרָלֵנוּ אָנוּ צֹאנֶךָ וְאַתָּה רוֹעֵנוּ אָנוּ כַרְמֶךָ וְאַתָּה נוֹטְרֵנוּ אָנוּ פְעֻלָּתֶךָ וְאַתָּה יוֹצְרֵנוּ אָנוּ רַעְיָתֶךָ וְאַתָּה דוֹדֵנוּ אָנוּ סְגֻלָּתֶךָ וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אָנוּ עַמֶּךָ וְאַתָּה מַלְכֵּנוּ אָנוּ מַאֲמִירֶיךָ וְאַתָּה מַאֲמִירֵנוּ אָנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן אָנוּ קְשֵׁי עֹרֶף וְאַתָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם אָנוּ מְלֵאֵי עָוֹן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים אָנוּ יָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ |
|
במדרש שיר השירים רבה ב, מה נאמר: "'דודי לי ואני לו' – הוא לי לאלהים, ואני לו לאומה. הוא לי לאלהים - (שמות כ') 'אנכי ה' אלהיך', ואני לו לעם ואומה, שנאמר (ישעיה נא) 'הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו'. הוא לי לאב, ואני לו לבן. הוא לי לאב - (שם סג) 'כי אתה אבינו', (ירמיה לא) 'כי הייתי לישראל לאב', ואני לו לבן - (שמות ד) 'בני בכורי ישראל', (דברים יד) 'בנים אתם לה''. הוא לי לרועה - (תהלים פ') 'רועה ישראל האזינה', ואני לו לצאן - (יחזקאל ל"ד) 'ואתנה צאני צאן מרעיתי'. הוא לי לשומר - (תהלים קכא) 'הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל', ואני לו לכרם שנאמר (ישעיה ה') 'כי כרם ה' צבאות בית ישראל'..." הפיוט שלפנינו נסמך על מדרש זה, והוא מרחיב אותו בכינויים ודימויים נוספים. זהו פיוט אנונימי קדום, המופיע לפני הוידוי בחזרת הש"ץ בתפילות יום הכיפורים בקהילות האשכנזיות. בכתבי היד ובדפוסים מופיעות גרסאות שונות של הפיוט. כאן מובא הנוסח המקובל במנהג פולין. הפיוט מופיע לאחר הבקשה המשולשת: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֶּר לָנוּ. בפיוט יש מעין נימוק לפנייה זו בשורת דימויים ליחסי הגומלין החמים בין ישראל לה'. קוצר הצלעות והסימטריה שלהן מקלים על סיגולן של מנגינות שונות לפיוט זה. המנגינה פוסקת כאשר כינויי החיבה והאינטימיות של יחסי ישראל והקדוש ברוך הוא מומרים בכינויים המנכיחים את החטא והחלוף של ישראל לעומת הרחמים והנצח האלוהיים. עם חילוף התוכן והאווירה, מוחלפת המנגינה הקצבית לרוב ברצ'יטטיב ('נוסח'), המבשר את הווידוי. |
| כותר |
כי אנו עמך |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
במדרש שיר השירים רבה ב, מה נאמר:
"'דודי לי ואני לו' –
הוא לי לאלהים, ואני לו לאומה.
הוא לי לאלהים - (שמות כ') 'אנכי ה' אלהיך',
ואני לו לעם ואומה, שנאמר (ישעיה נא) 'הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו'.
הוא לי לאב, ואני לו לבן.
הוא לי לאב - (שם סג) 'כי אתה אבינו', (ירמיה לא) 'כי הייתי לישראל לאב',
ואני לו לבן - (שמות ד) 'בני בכורי ישראל', (דברים יד) 'בנים אתם לה''.
הוא לי לרועה - (תהלים פ') 'רועה ישראל האזינה',
ואני לו לצאן - (יחזקאל ל"ד) 'ואתנה צאני צאן מרעיתי'.
הוא לי לשומר - (תהלים קכא) 'הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל',
ואני לו לכרם שנאמר (ישעיה ה') 'כי כרם ה' צבאות בית ישראל'..."
הפיוט שלפנינו נסמך על מדרש זה, והוא מרחיב אותו בכינויים ודימויים נוספים.
זהו פיוט אנונימי קדום, המופיע לפני הוידוי בחזרת הש"ץ בתפילות יום הכיפורים בקהילות האשכנזיות. בכתבי היד ובדפוסים מופיעות גרסאות שונות של הפיוט. כאן מובא הנוסח המקובל במנהג פולין.
הפיוט מופיע לאחר הבקשה המשולשת: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֶּר לָנוּ. בפיוט יש מעין נימוק לפנייה זו בשורת דימויים ליחסי הגומלין החמים בין ישראל לה'. קוצר הצלעות והסימטריה שלהן מקלים על סיגולן של מנגינות שונות לפיוט זה. המנגינה פוסקת כאשר כינויי החיבה והאינטימיות של יחסי ישראל והקדוש ברוך הוא מומרים בכינויים המנכיחים את החטא והחלוף של ישראל לעומת הרחמים והנצח האלוהיים. עם חילוף התוכן והאווירה, מוחלפת המנגינה הקצבית לרוב ברצ'יטטיב ('נוסח'), המבשר את הווידוי.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
