audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    איטליה - איטליה כללי דניאל בדרידה
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי מתפללי בית כנסת בנין ציון
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 7.
    תימן - דרום תימן (שרעב וסביבותיה) רצון טסה
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אז בחטאינו
מעגל השנה תשעה באב
מועד התפילה אחר ללא לחן
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אָז בַּחֲטָאֵינוּ חָרַב מִקְדָּשׁ וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ – כפי שאומר דניאל בתפילתו (ט, טז) ה' כְּכָל צִדְקֹתֶךָ יָשָׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלִַם הַר קָדְשֶׁךָ כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֹנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלִַם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכָל סְבִיבֹתֵינוּ.
    • הֵיכָל – בית המקדש.
    • בְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ – בירושלים, שעליה נאמר בתהלים קכב, ג: יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו. מהמשך הפיוט מסתבר שהפיטן קיבל את המסורת הנלמדת מפסוק זה על קיומה של ירושלים של מעלה כנגד ירושלים של מטה. (ראו דברי ר' יוחנן בבבלי תענית ה ע"א).
    • קָשְׁרוּ מִסְפֵּד – הספידו, לפי לשון מדרש איכה רבה, הקדמה כד: "באותה שעה נזקק הקב"ה למלאכי השרת אמר להם מה לכם קושרין מספד בענין הזה שורות שורות..."
    • וּצְבָא הַשָּׁמַיִם – הכוכבים והמזלות.
    • בְּמֶרֶר – במרירות.
    • מַזָּלוֹת – שתים עשרה קבוצות כוכבים.
    • יִזְּלוּ דִמְעָה –יבכו, לפי ירמיה ט, יז וּתְמַהֵרְנָה וְתִשֶּׂנָה עָלֵינוּ נֶהִי וְתֵרַדְנָה עֵינֵינוּ דִּמְעָה וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מָיִם.
    • דִּגְלֵי יְשֻׁרוּן – שבטי ישראל.
    • חָפוּ רֹאשָׁם – כיסו ראשם לאות אבל וצער. צירוף זה מופיע מספר פעמים במקרא, בהקשר של אבל. למשל בשמואל ב טו, ל: וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְהוּא הֹלֵךְ יָחֵף...
    • כִימָה וּכְסִיל קָדְרוּ פְנֵיהֶם – אורם של הכוכבים כבה. כימה וכסיל הם שמות של כוכבים או קבוצות כוכבים, לפי עמוס ה, ח: עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ.
    • הֶעְתִּירוּ אָבוֹת וְאֵל כְּלֹא שׁוֹמֵעַ – האבות התחננו והתפללו לקב"ה. לפי המדרש (איכה מדרש פתיחה כד) אבות האומה התאוננו לפני ה' על גזירת החורבן, והוא לא נענה לתפילותיהם.
    • בָנִים – עם ישראל.
    • אָב – הקדוש ברוך הוא.
    • וְקוֹל הַתּוֹרָה צוֹעֵק בְּמָרָה – התורה עצמה כביכול בכתה וזעקה לפני הקב"ה.
    • וְרוֹעֶה נֶאֱמָן לֹא הִטָּה אֹזֶן – והקב"ה לא נענה לתחינות.
    • זֶרַע קֹדֶשׁ חָגְרוּ שַׂקִּים – ישראל לבשו שק, לאות אבלות.
    • וּצְבָא הַשָׁמַיִם שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם – השמש, הירח והכוכבים לבשו אף הם שק, לאות אבל. אורם התעמעם. לפי ישעיהו נ, ג אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם.
    • חָשַׁך הַשֶׁמֶשׁ – כך מתואר יום הפורענות העתידי בישעיהו יג, ט-י: הִנֵּה יוֹם ה' בָּא אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה. כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַ אוֹרוֹ.
    • וְיָרֵחַ קָדַר וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם – אף אור הירח והכוכבים כבה וחשך, לפי יואל ב, י לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם.
    • טָלֶה רִאשׁוֹן – מזל טלה הוא מזלו של החודש הראשון, חודש ניסן, והוא אף זה הצועק ראשון.
    • כְבָשָׂיו לַטֶּבַח הוּבָלוּ – ישראל החפים והנקיים ככבשים הובלו בלא דעת אל הטֶבח, כמו כבש המובל לשחיטה, לפי ישעיהו נג, ז: נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו.
    • שׁוֹר – מזל שור, הוא המזל של חודש אייר.
    • בְּכוֹר שׁוֹר – עם ישראל, המדומה לשור, והמכונה בפי הקב"ה 'בני בכורי'. הצירוף 'בכור שור' מופיע בברכת יעקב לשבטי יוסף, המסומלים בגבורת בכור השור וקרני הראם: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ... (דברים לג, יז).
    • שָׁחוּ – התכופפו ונחלשו.
    • כּוֹכַב תְּאוֹמִים... כִּי דַּם אַחִים נִשְׁפַּךְ כַּמָּיִם – מזל תאומים, מזלו של סיון, המיוצג ע"י סימן תאומים-אחים, בכה על הריגתם של אחים יחדיו. כבמזמורו של אסף בתהלים עט, א-ג ...בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים ...שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאֵין קוֹבֵר.
    • סַרְטָן – מזלו של חודש סרטן, המיוצג באמצעות הסימן סרטן, הקשור למים, בכה על הצמא הנורא. צִחֵה צָמָא – מיובשי צמא. הביטוי מופיע בישעיהו ה, יג: לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת וּכְבוֹדוֹ מְתֵי רָעָב וַהֲמוֹנוֹ צִחֵה צָמָא.
    • מָרוֹם נִרְעַשׁ מִקּוֹל אַרְיֵה כִּי שַׁאֲגָתֵנוּ עָלְתָה לַמָּרוֹם – מזלו של חודש אב, שבו אירע החורבן, מיוצג באמצעות הסימן אריה. קול האריה כאן עשוי להיות מכוון הן לעם ישראל הן לאויב. על מזל אריה בהקשר של חודש אב והחורבן דרשו חז"ל (שמות רבא פרשה כט ד"ה ט ד"א אנכי): "...ד"א אריה שאג בוא וראה בהמ"ק נקרא אריה שנא' (ישעיה כט) 'הוי אריאל אריאל', ומלכות בית דוד נקרא אריה שנא' (יחזקאל יט) 'מה אמך לביא בין אריות רבצה', ישראל נקרא אריה שנא' (בראשית מט) 'גור אריה יהודה', ונבוכדנצר נקרא אריה שנאמר (ירמיה ד) 'עלה אריה מסבכו' והחריב בית המקדש ונטל מלכות בית דוד והגלה את ישראל, והקב"ה אומר (נחום ב) 'איה מעון אריות' היכן הם בני, באותה שעה (ירמיהו כה) 'שאג ישאג על נוהו'...".
    • נֶהֶרְגוּ בְתוּלוֹת וְגַם בַּחוּרִים עַל כֵּן בְּתוּלָה קָדְרוּ פָנֶיהָ – מזל בתולה (חודש אלול), ביכה את מותם של בתולות ובחורים. כפי שמתואר באיכה ב, כא: שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי נָפְלוּ בֶחָרֶב הָרַגְתָּ בְּיוֹם אַפֶּךָ טָבַחְתָּ לֹא חָמָלְתָּ.
    • סִבֵּב מֹאזְנַיִם וּבִקֵּשׁ תְּחִנָּה כִּי נִכְרַע לָנוּ כַּף מָוֶת מֵחַיִּים – מזל מאזנים, מזלו של חודש תשרי, ביקש רחמים, שכן במאזני הדין הכריעה כף המוות.
    • עַקְרָב... כִּי בְעַקְרַבִּים יִסְרוּנוּ צָרֵינוּ – מזל עקרב, מזלו של חודש חשוון, חרד על היסורים בהם עינו אותנו האויבים. הביטוי לקוח מעצת הילדים לירבעם (מלכים א יב, יא): וְעַתָּה אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד וַאֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים.
    • פְּנֵי הַקֶּשֶׁת נֶהֶפְכוּ לְאָחוֹר כִּי צוּר דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב – מזל קשת, המייצג את חודש כסלו, הסב פניו לאחור ולא ירה את חציו, כיון שה' דרך קשתו לעומתו והפך לו לאויב. כפי שנאמר על ה' באיכה ב, ד: דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב נִצָּב יְמִינוֹ כְּצָר וַיַּהֲרֹג כֹּל מַחֲמַדֵּי עָיִן בְּאֹהֶל בַּת צִיּוֹן שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ.
    • צָרַח דְּלִי כִּי צָפוּ מַיִם עַל רֹאשֵׁנוּ – מזל דלי, מזלו של חודש טבת, זועק על כי הגיעו מים עד נפש ואנו כמו טובעים בצרותינו. כמתואר באיכה ג, נד: צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי.
    • וּמִדְּלִי מָלֵא חִכֵּנוּ יָבֵשׁ – הדלי אמנם מלא, אבל לא במים, ואנו סובלים מצמא.
    • קוֹל גְּדִי... כִּי אָפֵס קָרְבָּן כִּי גְּדִי נִגְדַּע וּשְׂעִיר חַטָּאת – מזל גדי, מזלו של חודש שבט, מקונן על כך שפסקה עבודת הקרבנות ולא ניתן יותר להקריב את שעיר החטאת שהיה מכפר על עוונות בית ישראל.
    • רָגַז וּפָחַד מַזָּל דָּגִים כִּי כַדָּגִים נֶאֱחַזְנוּ בִּמְצוּדָה רָעָה – מזל דגים, מזלו של חודש אדר, בוכה על כי נלכדנו כדגים ברשת. מקור הדימוי בקהלת ט, יב כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם.
    • שַׁדַּי – ה'. על השם "שדי" כשמו של האל דורשים חז"ל: "אני הוא שאמרתי לעולמי די". השימוש כאן דווקא בשם שדי מקפל בתוכו את התביעה/בקשה מאת ה' - אמור לצרותינו די.
    • שׁוּר עֶלְבּוֹנֵנוּ – ראה את עלבוננו.
    • תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ תִּכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ – לפי סיומו של ספר מיכה (ז, יח-כ), ממנו נלמדות י"ג מדות רחמים של ה'. מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא. יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם. פסוקים אלו נאמרים בעת אמירת ה"תשליך" בראש השנה.
    • יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ – כלשון התפילה בקריאת שמע שעל המטה יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת. בֶּאֱמוֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.
    • עַד אָנָה – עד מתי תימשך.
    • תְּרַחֵם צִיּוֹן – לפי הכתוב בתהלים קב, יד אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד.
    • תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם – לפי הכתוב בתהלים נא, כ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָם.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?