audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר ידיד חנני
מעגל החיים ברית מילה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • יְדִיד - כינו לקב"ה, המבטא קירבה וחיבה. • חָנֵּנִי חָנֵּנִי - בקשה לחנינה ולחמלה. • שַׂגֵּב מְעוֹנִי - בנה את בית המקדש. • כִּי לָךְ לִבִּי לָהוּב- ליבי מתלהב לעבודתך. • חַי - כינוי לקב"ה, שהוא אל חי. • וּרְאֵה בָּעֳנִי - ראה בצרותי ובגלותי. • הָחֵשׁ שְׂשׂוֹנִי - החש גאולתי, שמחתי. • רֹאשׁ אוֹיְבִי יִמַּל- הכרת ראש אויבי. משמעות מילה זו היא כרת, כפי שנאמר באיוב יח, טז: מִתַּחַת שָׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ וּמִמַּעַל יִמַּל קְצִירוֹ. המשורר משתמש במילה זו במתכוון, כיון שהפיוט מיועד לברית המילה, שבה כורתים את העורלה. • זְכוֹר לִי עֲקֵדַת יִצְחָק - זכור זכות אבות, שבראשה עומדת עקדת יצחק. • הַדְרָתִי שׁוּבָה - המשורר מבקש מהאל שישוב לציון וישיב אליה את כבודו והדרו. המילה הדרתי מכוונת לאל, ככתוב בדברי הימים ב, כ, כא: ...וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרְרִים לַה' וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאֹמְרִים הוֹדוּ לַה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ועל ביטוי זה המכוון כלפי האל, אומר פירוש המצודת דוד: "'להדרת קדש' - על המקום ברוך הוא יאמר שהוא מהודר ומפואר בקדושה". • אֶל תּוֹךְ אַפִּרְיוֹן - אל בית המקדש. המילה אפיריון מופיעה בשיר השירים ג, ט: אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. עפ"י רש"י לפסוק זה, מכוונת המילה אפיריון לאהל מועד, שהוא מקום השראת השכינה באותם ימים. • מַהֵר הֵטִיבָה בִּרְצוֹנְךָ צִיּוֹן - בנה במהרה את ירושלים עירך, ככתוב בתהלים נא, כ: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם. • לִנְוֵה אַפִּירְיוֹן - לירושלים ולבית המקדש. • הוֹבֵל עַם אֶבְיוֹן - הובל את עם ישראל, המדוכא ביסורי הגלות. • וּסְלַח לִי שִׁגְּיוֹן - מחל לי על חטאי ופשעי. שגיון מלשון משגה. המילה היחידאית שגיון מוזכרת בתהילים ז, א: שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי. גם שם מפרשים אותה הפרשנים כמשגה, על כך שכרת דוד את כנף בגדו של שאול ועל כך נושא הוא שירה ותפילה.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?