ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
יונתי מה לך נודדת / ר' ישראל נג'ארה יוֹנָתִי מַה לָּךְ נוֹדֶדֶת מִקֵּן אֶל קֵן תְּרַחֲפִי וּכְהָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת בְּחֵבֶל תִּתְעַלְּפִי עוֹד תִּהְיִי כְאָז נֶחְמֶדֶת בִּצְעִיף הוֹד תִּתְעַלְּפִי תַּם נֶעְתָּם אַלּוּף גַּעְתָּם אֶבְנֶה שָׁלֵם יוֹנַת אֵלֶם לֹא תִּרְגְּזִי עוֹד נָא אֲחוֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַּמָּתִי הִתְעַטְּפִי בְּתַכְרִיך בּוּץ חִישׁ אֶקְבֹּץ עַם נָפוּץ בּוֹאִי אֲחוֹתִי כַּלָּה שׁוּבִי אֶל גְּבִירֵךְ תַּמָּה חִישׁ יֶאֱסֹף אֶת נִדְחֵךְ וְצָר עָלַיִךְ יָד רָמָה עֲפַר רַגְלֵךְ יְלַחֵךְ עֲלִי הַר צִיּוֹן, וְשָׁמָּה כְּאָז תִּזְבְּחִי זִבְחֵךְ תַּם נֶעְתָּם אַלּוּף גַּעְתָּם אֶבְנֶה שָׁלֵם יוֹנַת אֵלֶם לֹא תִּרְגְּזִי עוֹד נָא אֲחוֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַּמָּתִי שַׂמְתִּיךְ כְּפִי מוֹרַג חָרוּץ לִבְשִׁי פָז וְחָרוּץ וַעֲטִי מַעֲטֵה תְהִלָּה רְדִי עַל עַמִּים בָּךְ רָדוּ עַל בָּמוֹתָם תִּדְרְכִי וְעַל בּוֹגְדִים בָּך בָּגָדוּ חֵץ וָקֶשֶׁת תִּדְרְכִי אֶקְבֹּץ בָּנַיִךְ נָדָדוּ מִנְעִי עֵינֵךְ מִבְּכִי תַּם נֶעְתָּם אַלּוּף גַּעְתָּם אֶבְנֶה שָׁלֵם יוֹנַת אֵלֶם לֹא תִּרְגְּזִי עוֹד נָא אֲחוֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַּמָּתִי עַמֵּךְ אִסְפִי וּבְנִי גָדֵר פָּרוּץ רָץ לִקְרַאת רָץ יָרוּץ לְבַשֵּׂר עַם סְגֻלָּה אֶל מְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד וַאֲפָאֵר מִקְדָּשִׁי וְאוֹיְבֵךְ אָחִישׁ לְאַבֵּד אֲקַנֵּא לְשֵׁם קָדְשִׁי וּבֵן יַקִּיר לִי לוֹ עֹבֵד מִיָּדוֹ אוֹצִיא חָפְשִׁי תַּם נֶעְתָּם אַלּוּף גַּעְתָּם אֶבְנֶה שָׁלֵם יוֹנַת אֵלֶם לֹא תִּרְגְּזִי עוֹד נָא אֲחוֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַּמָּתִי כָּל עַם קִצְפִּי יֵצֵא לַחוּץ יִכָּנֵס עַם לָחוּץ אֶל תּוֹךְ עִיר הַהֻלָּלָה |
|
פיוט של ר' ישראל נג'ארה המושר בשירת הבקשות של יהודי מרוקו בשבת פרשת תרומה. כנסת ישראל מדומה בפיוט זה ליונה הנודדת מקן אל קן, ליולדת המתעלפת בציריה ולכלה. בשורת גאולתה מתוארת בביטויי לבוש שונים - בִּצְעִיף הוֹד תִּתְעַלְּפִי; הִתְעַטְּפִי בְּתַכְרִיך בּוּץ; לִבְשִׁי פָז וְחָרוּץ וַעֲטִי מַעֲטֵה תְהִלָּה. קולה של הכלה אינו נשמע בשיר, היא "יוֹנַת אֵלֶם" - והדוד, המבקש לפייסה, שב ומבטיח לה: אֶבְנֶה שָׁלֵם יוֹנַת אֵלֶם, לֹא תִּרְגְּזִי עוֹד. |
| • יוֹנָתִי – כינוי לעם ישראל, לפי שיר השירים ה, ב: ...פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. וראו גם שיר השירים ו, ט. • מַה לָּךְ נוֹדֶדֶת מִקֵּן אֶל קֵן – מה לך נודדת מארץ לארץ, לפי משלי כז, ח: כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ. • וּכְהָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת – כמו אשה שקרובה לידתה. • בְּחֵבֶל תִּתְעַלְּפִי – תתעלפי מייסורי הצירים, חבלי הלידה. • עוֹד תִּהְיִי כְּאָז נֶחְמֶדֶת – את עוד עתידה להיות אהובה ונחשקת כבימים עברו. • בִּצְעִיף הוֹד תִּתְעַלְּפִי – בבגדים מפוארים תתעטפי. כאן הפועל להתעלף במשמעות נוספת, שונה. ושיבוץ הוא מתיאורה של תמר בבראשית לח, יד: וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה. • תַּם – הסתיים. • נֶעְתָּם – העמימות והאפילה. נעתם הוא פועל יחידאי במקרא ומתפרש במשמעות של חושך או עשן ושריפה: בְּעֶבְרַת ה' צְבָאוֹת נֶעְתַּם אָרֶץ וַיְהִי הָעָם כְּמַאֲכֹלֶת אֵשׁ אִישׁ אֶל אָחִיו לֹא יַחְמֹלוּ (ישעיהו ט, יח). • אַלּוּף גַּעְתָּם – אחד מאלופי עשו, לפי בראשית לו, טז. כאן הוא מייצג את מלכות אדום, השלטת בהווה. • שָׁלֵם – ירושלים. • יוֹנַת אֵלֶם – עם ישראל, המושתק והמשותק בגלות, לפי כותרת מזמור נו בתהלים לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם... • לֹא תִּרְגְּזִי – לא תתעצבי או תכעסי, וגם – לא תנדדי, לא תנועי ממקומך. (ראו שמואל ב ז, י; דברי הימים א יז, ט). • אֲחוֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי – פנייה אל עם ישראל, המכונה כך, לפי מסורתם של חכמים, בשיר השירים ה, ב: אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. • הִתְעַטְּפִי בְּתַכְרִיך בּוּץ – לבשי בגדים מפוארים, כבגדיו של מרדכי היהודי בגדלותו, כפי שמתואר באסתר ח, טו: וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן... • חִישׁ אֶקְבֹּץ עַם נָפוּץ – אאסוף במהרה את העם המפוזר. המלה נָפוּץ מופיעה במקרא במשמעות של שבור וכאן עשויה להתפרש הן כשבור הן כמפוזר. • בּוֹאִי אֲחוֹתִי כַּלָּה – כנסת ישראל מכונה אֲחוֹתִי כַּלָּה לפי הפרשנות המסורתית לשיר השירים ה, א: בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה... וייתכן שמהדהדת כאן קריאת הדוד משיר השירים ד, ח: אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה... וכן שימושו של ר' שלמה אלקבץ, בן אותה תקופה, בשירו – לכה דודי לקראת כלה. • שׁוּבִי אֶל גְּבִירֵךְ – חזרי אל הקב"ה, שהוא אדונך, אישך. לפי דברי מלאך ה' להגר בבראשית טז, ט ...שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ... • תַּמָּה – שלמה, לפי הכינוי הנזכר משיר השירים ה, ב: פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי. • יֶאְסֹף אֶת נִדְחֵךְ – יקבץ את הגולים שגלו למרחקים, לפי ישעיהו יא, יב: וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. • וְצָר עָלַיִךְ יָד רָמָה – האויב ששולט עלייך ביד רמה. • עֲפַר רַגְלֵךְ יְלַחֵךְ – ישתחוה לך אפיים ארצה, היוצרות יתהפכו. הדימוי לקוח ממיכה (ז, טז–יז) יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבֹשׁוּ מִכֹּל גְּבוּרָתָם... יְלַחֲכוּ עָפָר כַּנָּחָשׁ כְּזֹחֲלֵי אֶרֶץ יִרְגְּזוּ מִמִּסְגְּרֹתֵיהֶם אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ יִפְחָדוּ וְיִרְאוּ מִמֶּךָּ. וכן לגבי שלמה בתהלים עב, ט: לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ. • עֲלִי הַר צִיּוֹן – לפי ישעיהו מ, ט: עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם הָרִימִי אַל תִּירָאִי אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם. • וְשָׁמָּה כְּאָז תִּזְבְּחִי זִבְחֵךְ – בירושלים תקריבי קרבנך, כמו בעבר. • שַׂמְתִּיךְ כְּפִי מוֹרַג חָרוּץ – הפכתי אותך, כנסת ישראל לפיה המשוננת של המורג – כלי דישה חד, כלומר תדושי ותרדי באויביך. לפי ישעיהו מא, טו הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים. • לִבְשִׁי פָּז וְחָרוּץ – תלבשי בגדי זהב מובחר. • וַעֲטִי מַעֲטֵה תְהִלָּה – לבשי בגדי תהלה, שיבוץ מדברי ישעיהו (סא, ג) לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה... • רְדִי עַל עַמִּים בָּךְ רָדוּ – שלטי בעמים ששלטו בך. • עַל בָּמוֹתָם תִּדְרְכִי – את תשלטי בהם, תתנשאי עליהם, לפי סוף ברכת משה בסוף חייו (דברים לג, כט): אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה' מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ. • וְעַל בּוֹגְדִים... חֵץ וָקֶשֶׁת תִּדְרְכִי – התכונני למלחמה בעמים שבגדו בך. • אֶקְבֹּץ בָּנַיִךְ נָדָדוּ – אאסוף את בנייך שנדדו בין העמים (אולי מהדהד כאן הביטוי המדבר בבני עמון מירמיהו מט, ה ...וְאֵין מְקַבֵּץ לַנֹּדֵד.) • מִנְעִי עֵינֵךְ מִבְּכִי – חדלי לבכות, לפי הפסוק מירמיהו לא, טו ...מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ... וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. • וּבְנִי גָדֵר פָּרוּץ – בני את החומות הפרוצות, כפי שנאמר בישעיהו נח, יב: וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשׁוֹבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת. • רָץ לִקְרַאת רָץ יָרוּץ לְבַשֵּׂר – בשורת הגאולה תבושר על ידי רצים. שיבוץ הוא מהאמור בנבואה על בבל בירמיהו נא, לא: רָץ לִקְרַאת רָץ יָרוּץ וּמַגִּיד לִקְרַאת מַגִּיד... • עַם סְגֻלָּה – העם המיוחד, עם ישראל. • אֶל מְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד – למקום המקדש, לפי ישעיה פרק ס, יג כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד. • אָחִישׁ – אמהר. • אֲקַנֵּא לְשֵׁם קָדְשִׁי – לפי האמור ביחזקאל לט, כה: לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים עַתָּה אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יַעֲקֹב וְרִחַמְתִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי. • וּבֵן יַקִּיר לִי – את ישראל, בני יקירי, המכונה כך בירמיהו (לא, יט): הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'. • לוֹ עֹבֵד – המשועבד כעת לאומות. • מִיָּדוֹ אוֹצִיא חָפְשִׁי – אשחרר מידי משעבדיו. • עַם קִצְפִּי – עם כעסי, אומות העולם אויבי ישראל. • יֵצֵא לַחוּץ – יצא החוצה, לא ישלוט על ישראל ובארץ ישראל. הביטוי לפי האמור באויבים בתהלים מא, ז: וְאִם בָּא לִרְאוֹת שָׁוְא יְדַבֵּר לִבּוֹ יִקְבָּץ אָוֶן לוֹ יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר. • יִכָּנֵס עַם לָחוּץ – ואז ייכנס לארץ עם ישראל, הלחוץ עד עתה תחת הגויים. • עִיר הַהֻלָּלָה – העיר המהוללת, היא ירושלים. |
| כותר |
יונתי מה לך נודדת |
|---|---|
| מעגל השנה |
שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
