audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

חסדי ה' אמלל

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר חסדי ה' אמלל
מעגל השנה לכל עת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • חַסְדֵי ה'... אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת ה' – לפי ישעיהו סג, ז: חַסְדֵּי ה' אַזְכִּיר תְּהִלֹּת ה' כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ ה' וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו.
    • אֲמַלֵּל – אספר.
    • לִשְׁמוֹ בְּעוֹדִי אֲהַלֵּל – כל זמן שאני חי אהלל את שמו, לפי תהלים קמו, ב: אֲהַלְלָה ה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי.
    • רָם – גבוה.
    • כִּי רָם וְגָדוֹל ה' – לפי תהלים קלח, ו כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע.
    • פָּעַל בְּחָנֵס פְּלָאִים – עשה נפלאות במצרים. חנס היא שם עיר במצרים (ראו ישעיהו ל, ד).
    • כִּי רַב/בִּגְדוֹל זְרוֹעַ גְּאוֹנוֹ – כאשר הראה את כוחו הגדול והגאה, לפי האמור על האומות ששמעו את נפלאות ה' במצרים בשירת הים (שמות טו, טז): תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן...
    • רָדָה – שלט בתוקף, נגש.
    • בְעוֹבְדֵי טְלָאִים – במצרים, שהיו עובדים לטלה.
    • שָׁפַךְ עֲלֵיהֶם חֲרוֹנוֹ – כעס עליהם, כאמור בתהלים סט, כה: שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם.
    • מִצָּר – מאויב.
    • וּבָתֵי כְלָאִים – מבית סוהר, שכן מצרים נקראת פעמים אחדות במקרא 'בית עבדים'. ראו שמות יג, ג; שם שם יד; שם כ, ב ועוד.
    • הֲמוֹנוֹ – קהלו, עמו.
    • זֶרַע בְּרוּכֵי יְיָ – עם ישראל, המבורך ע"י ה', עפ"י הכתוב בישעיהו (סא, ט) : ...כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם, כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'.
    • רַבּוּ לְפָנִים פְּעָלָיו – הוא פעל דברים רבים וגדולי בימי קדם, אולי לפי תהלים מד, ב: אֱלֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם.
    • הִכְחִישׁ מְלִיצֵי הֲתוּלִים – הכחיש את דברי הלעג והלגלוג של המצרים וחרטומיהם, שניסו לחקות את מעשי ה' ולא הצליחו, ואת פרעה שאמר (בשמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל: לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ. המלה התולים מוזכרת באיוב (יז, ב) אִם לֹא הֲתֻלִים עִמָּדִי, והשימוש בה מהדהד את המלה להטים, המוזכרת בהקשר של מעשי החרטומים.
    • יוֹם הֶחֱרִיב יַם וְגַלָּיו – ביום שייבש את ים סוף.
    • הֶעֱבִיר בְּתוֹכוֹ גְאוּלִים – בים סוף עברו גאולי מצרים, וייתכן שהביטוי בהשראת ישעיהו נא, י: הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם מֵי תְּהוֹם רַבָּה הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים.
    • פַּרְעֹה וְגַם כָּל חֵילָיו הוֹרִיד לְעִמְקֵי מְצוּלִים – כאמור בשירת הים (שמות טו, ד-ה): מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן.
    • כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל – לפי הפסוק האחרון בתהלים: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ.
    • מַעְשֵׂה אֱלֹהִים יְיָ – את פעולותיו של ה'.
    • גּוֹמֵל חֲסָדִים לְעַמּוֹ – כפי שנאמר בפסוק הנזכר מישעיהו סג, ז: חַסְדֵּי ה' אַזְכִּיר תְּהִלֹּת ה' כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ ה' וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו.
    • פּוֹדֶה לְנֶפֶשׁ חֲסִידָיו/עֲבָדָיו – מציל את עמו, לפי תהלים לד, כג: פֹּדֶה ה' נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.
    • הַנּוֹשְׂאִים עֹל פְּחָדָיו – היראים מה'.
    • זוֹכֵר בְּרִית אָב רְחוּמוֹ – הזוכר את הברית עם אברהם, כפי שנאמר בתהלים קה, מב: כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ. אברהם קרוי אוהב בישעיהו (מא, ח) ובתרגום שם: אברהם רחימי.
    • מוֹשֵׁךְ לְזַרְעוֹ חֲסָדָיו – את החסד הוא ממשיך לזרע אברהם. הלשון לפי ירמיהו לא, ב: מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד.
    • בֵּית יַעֲקֹב קַדְּשׁוּ אֵל – קריאה לישראל לקדש את שמו של האל.
    • יֵלְכוּ גְאוּלֵי ה' – כך יקראו גאולי העתיד כאשר ילכו לארץ ישראל. כמתואר על גאולת מצרים בתהלים קז, א–ב: הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר.
    • יֶשַׁע – ישועת.
    • לְקוּחִים – שבויים, או אנשים שנגזר עליהם למות, לפי לשון הפסוק במשלי כד, יא: הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ.
    • יָחִישׁ – ימהר.
    • בְּנָגִיד וּמְצַוֶּה – על ידי מלך המשיח, לפי ישעיה נה, ד הֵן עֵד לְאוּמִּים נְתַתִּיו נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים.
    • מֵשִׁיב אֲמָרִים נְכוֹחִים – עונה דברים נכונים, לפי הפסוק במשלי כד, כו: שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים. וכנראה הכוונה למשפט הצדק שישפוט המשיח, לפי ישעיהו יא, ג–ד: וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע.
    • הֵיכָל יְקוֹמֵם – בית המקדש, כפי שנאמר בפסוקים הנדרשים גם על המשיח בזכריה ו, יב–יג ...הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת הֵיכַל ה'. וְהוּא יִבְנֶה אֶת הֵיכַל ה' וְהוּא יִשָּׂא הוֹד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל כִּסְאוֹ וְהָיָה כֹהֵן עַל כִּסְאוֹ וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם.
    • וְנָוֶה – ירושלים, ארץ ישראל.
    • תּוֹכוֹ יְקַבֵּץ נְדוּחִים – המשיח יאסוף את הגולים לארץ ישראל.
    • צָרִים – אויבים.
    • בְּזַעְמוֹ יְחוֹלֵל – ירעיד ויפחיד בכעסו.
    • כִּי כִחֲשׁוּ בַה' – לא האמינו בה'. שיבוץ מירמיהו ה, יב: כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לוֹא הוּא.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?