audio items
snunit
Back to search results

חסדי ה' אמלל

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
playerSongImg
Title חסדי ה' אמלל
Cycle of the Year לכל עת;שירת הבקשות
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • חַסְדֵי ה'... אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת ה' – לפי ישעיהו סג, ז: חַסְדֵּי ה' אַזְכִּיר תְּהִלֹּת ה' כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ ה' וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו.
    • אֲמַלֵּל – אספר.
    • לִשְׁמוֹ בְּעוֹדִי אֲהַלֵּל – כל זמן שאני חי אהלל את שמו, לפי תהלים קמו, ב: אֲהַלְלָה ה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי.
    • רָם – גבוה.
    • כִּי רָם וְגָדוֹל ה' – לפי תהלים קלח, ו כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע.
    • פָּעַל בְּחָנֵס פְּלָאִים – עשה נפלאות במצרים. חנס היא שם עיר במצרים (ראו ישעיהו ל, ד).
    • כִּי רַב/בִּגְדוֹל זְרוֹעַ גְּאוֹנוֹ – כאשר הראה את כוחו הגדול והגאה, לפי האמור על האומות ששמעו את נפלאות ה' במצרים בשירת הים (שמות טו, טז): תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן...
    • רָדָה – שלט בתוקף, נגש.
    • בְעוֹבְדֵי טְלָאִים – במצרים, שהיו עובדים לטלה.
    • שָׁפַךְ עֲלֵיהֶם חֲרוֹנוֹ – כעס עליהם, כאמור בתהלים סט, כה: שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם.
    • מִצָּר – מאויב.
    • וּבָתֵי כְלָאִים – מבית סוהר, שכן מצרים נקראת פעמים אחדות במקרא 'בית עבדים'. ראו שמות יג, ג; שם שם יד; שם כ, ב ועוד.
    • הֲמוֹנוֹ – קהלו, עמו.
    • זֶרַע בְּרוּכֵי יְיָ – עם ישראל, המבורך ע"י ה', עפ"י הכתוב בישעיהו (סא, ט) : ...כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם, כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'.
    • רַבּוּ לְפָנִים פְּעָלָיו – הוא פעל דברים רבים וגדולי בימי קדם, אולי לפי תהלים מד, ב: אֱלֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם.
    • הִכְחִישׁ מְלִיצֵי הֲתוּלִים – הכחיש את דברי הלעג והלגלוג של המצרים וחרטומיהם, שניסו לחקות את מעשי ה' ולא הצליחו, ואת פרעה שאמר (בשמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל: לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ. המלה התולים מוזכרת באיוב (יז, ב) אִם לֹא הֲתֻלִים עִמָּדִי, והשימוש בה מהדהד את המלה להטים, המוזכרת בהקשר של מעשי החרטומים.
    • יוֹם הֶחֱרִיב יַם וְגַלָּיו – ביום שייבש את ים סוף.
    • הֶעֱבִיר בְּתוֹכוֹ גְאוּלִים – בים סוף עברו גאולי מצרים, וייתכן שהביטוי בהשראת ישעיהו נא, י: הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם מֵי תְּהוֹם רַבָּה הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים.
    • פַּרְעֹה וְגַם כָּל חֵילָיו הוֹרִיד לְעִמְקֵי מְצוּלִים – כאמור בשירת הים (שמות טו, ד-ה): מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן.
    • כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל – לפי הפסוק האחרון בתהלים: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ.
    • מַעְשֵׂה אֱלֹהִים יְיָ – את פעולותיו של ה'.
    • גּוֹמֵל חֲסָדִים לְעַמּוֹ – כפי שנאמר בפסוק הנזכר מישעיהו סג, ז: חַסְדֵּי ה' אַזְכִּיר תְּהִלֹּת ה' כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ ה' וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו.
    • פּוֹדֶה לְנֶפֶשׁ חֲסִידָיו/עֲבָדָיו – מציל את עמו, לפי תהלים לד, כג: פֹּדֶה ה' נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.
    • הַנּוֹשְׂאִים עֹל פְּחָדָיו – היראים מה'.
    • זוֹכֵר בְּרִית אָב רְחוּמוֹ – הזוכר את הברית עם אברהם, כפי שנאמר בתהלים קה, מב: כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ. אברהם קרוי אוהב בישעיהו (מא, ח) ובתרגום שם: אברהם רחימי.
    • מוֹשֵׁךְ לְזַרְעוֹ חֲסָדָיו – את החסד הוא ממשיך לזרע אברהם. הלשון לפי ירמיהו לא, ב: מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד.
    • בֵּית יַעֲקֹב קַדְּשׁוּ אֵל – קריאה לישראל לקדש את שמו של האל.
    • יֵלְכוּ גְאוּלֵי ה' – כך יקראו גאולי העתיד כאשר ילכו לארץ ישראל. כמתואר על גאולת מצרים בתהלים קז, א–ב: הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר.
    • יֶשַׁע – ישועת.
    • לְקוּחִים – שבויים, או אנשים שנגזר עליהם למות, לפי לשון הפסוק במשלי כד, יא: הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ.
    • יָחִישׁ – ימהר.
    • בְּנָגִיד וּמְצַוֶּה – על ידי מלך המשיח, לפי ישעיה נה, ד הֵן עֵד לְאוּמִּים נְתַתִּיו נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים.
    • מֵשִׁיב אֲמָרִים נְכוֹחִים – עונה דברים נכונים, לפי הפסוק במשלי כד, כו: שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים. וכנראה הכוונה למשפט הצדק שישפוט המשיח, לפי ישעיהו יא, ג–ד: וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע.
    • הֵיכָל יְקוֹמֵם – בית המקדש, כפי שנאמר בפסוקים הנדרשים גם על המשיח בזכריה ו, יב–יג ...הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת הֵיכַל ה'. וְהוּא יִבְנֶה אֶת הֵיכַל ה' וְהוּא יִשָּׂא הוֹד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל כִּסְאוֹ וְהָיָה כֹהֵן עַל כִּסְאוֹ וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם.
    • וְנָוֶה – ירושלים, ארץ ישראל.
    • תּוֹכוֹ יְקַבֵּץ נְדוּחִים – המשיח יאסוף את הגולים לארץ ישראל.
    • צָרִים – אויבים.
    • בְּזַעְמוֹ יְחוֹלֵל – ירעיד ויפחיד בכעסו.
    • כִּי כִחֲשׁוּ בַה' – לא האמינו בה'. שיבוץ מירמיהו ה, יב: כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לוֹא הוּא.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject