audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    סוריה - חלב (ארם צובה) מתפללי בית כנסת אוהבי ציון
  • 2.
    סוריה - חלב (ארם צובה) פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד חלבי
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שאול בר יוסף
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שלום ביטון
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אליו מי הקשה
מעגל השנה שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • אֵלָיו מִי הִקְשָׁה וַיִּשְׁלָם - מיהו זה שיכול להקשות קושיות כלפי האל, ולקבל תשובה מושלמת ומובנת, או לצאת בשלום. כפי שפונה איוב (ט, ד) אל האל: חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם. • שָׁמַיִם וָאָרֶץ כִּלָּם בְּשַׁבָּת - מלאכת הבריאה נסתיימה ביום השביעי, כפי שמתואר בבראשית ב, א-ב: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה... • בּוֹ נִזְהָרִים עַמּוֹ כֻלָּם - נזהרים מלחלל את השבת. • לָכֵן יִזְכּוּ לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת - עולם הבא, המכונה עולם שכולו שבת, כפי שנאמר במשנה, מסכת תמיד ו, ז: "בשבת היו אומרין 'מזמור שיר ליום השבת' [תהלים צב, א] - מזמור שיר לעתיד לבוא, לעולם שכולו שבת מנוחה לחיי העולמים". • נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בַּהֲלָכוֹת - לומדים ומתפלפלים בהלכות. • תֵּשַׁע וּשְׁלֹשִׁים מְלָאכוֹת - ובאלו הלכות? הלכות שבת, הקשורות לל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת. אלו אותן שלושים ותשע מלאכות שהיו משמשות לבנין המשכן, ואשר הן ותולדותיהן נאסרו בשבת מפאת איסור עשיית מלאכה. • בְּשַׁבָּת מַשְׁלִימִים מֵאָה בְרָכוֹת - משתדלים לברך בשבת מאה ברכות. (בכל יום צריך לברך 100 ברכות. בימות החול בתפילת "העמידה" לבדה יש 19 ברכות כך שפשוט יותר להגיע למאה ברכות. בשבת לעומת זאת בתפילת "העמידה" קיימות רק 7 ברכות לכן משתדלים להוסיף מאכלים כדי להרבות בברכות ולהגיע למנין של מאה ברכות). • יוֹצְאִים שִׁעוּר גְּבוּלֵיהֶם אַלְפַּיִם אַמָּה רַגְלֵיהֶם - "תחום שבת" הוא אלפיים אמה ואין להלך או לצאת מתחום זה בשבת. העירוב, המסבב את העיר והופך אותה לרשות אחת וכך מאפשר לשאת בתוכה חפצים בשבת, יש לכך שעור מדויק. • חוּץ מֵאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּהֶם - אסור לטלטל, לשאת חפצים, ארבע אמות ברשות הרבים ולהוציא חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. • אַרְבַּע רְשׁוּיוֹת סְפוּרוֹת - ישנן ארבע רשויות לענין שבת, כפי שכתוב במסכת שבת, ה, א: "ארבע רשויות לשבת: רשות היחיד. רשות הרבים. וכרמלית. ומבואות שאינן מפולשין". • וְדִין עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת - ניתן לערב שתי רשויות כמו רשות היחיד (למשל, הבית) ורשות הרבים (החצר) ולהפוך אותן לרשות אחת אשר ניתן לטלטל בה, וכך למעשה נוהגים כיום. • בּוֹצְעִים עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת - יש לבצוע בשבת על "לחם משנה" (שתי ככרות לפחות), זכר למן שהיה יורד במנה כפולה בשבת. ככתוב בשמות טז, כב: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד. • מַפּוֹת מְכֻסּוֹת מְפֹאָרוֹת - את הלחם, החלות, מכסים במפה, ובדרך כלל המפה מקושטת ורקומה. • רָצִים לֶאֱכֹל כָּל מִינֵי תַעֲנוּגִים... - נוהגים לכבד את השבת באכילת מיני תענוגים כמו בשר ודגים. • בְּשַׁבָּת שְׂמֵחִים וְלֹא דוֹאֲגִים - שאין מתאבלים בשבת, וגם את יתר דאגות וטרדות החיים משאירים בצד. • הֵם מַדְלִיקִין הַמְּנוֹרָה - הדלקת נרות שבת. • שֶׁמֶן זַיִת זָךְ וּבָרָה - מובחר יותר להדליק בשמן זית, שאורו צלול יותר. • בְּשַׁבָּת יִזְכּוּ בְנֵיהֶם לַתּוֹרָה - לאחר הדלקת הנרות, נושאת האם תפילה מיוחדת, בה היא מבקשת מהאל, שבניה יהיו מאירים את ישראל בתורה. • מַרְחִיקִין כָּל מִינֵי סְחוֹרָה - שאין לעסוק במסחר ובקנין בשבת. • גַּם דַּבֵּר דָּבָר אֲסוּרָה - גם דיבורים הקשורים לעסקיו, אסור לו לאדם לדבר בשבת. • וְגַם כָּל מַחֲשָׁבָה זָרָה - ואפילו מחשבות של חולין הקשורות לעבודתו, ושאינן קשורות לקדושת השבת. השורות האחרונות מבוססות על פסוק בישעיהו (נח, יג), הנאמר גם כחלק מהקידוש של שבת בבוקר: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. • נוֹתֵן נְשָׁמָה יְתֵרָה - עפ"י חז"ל ותורת הסוד, ניתנת לעם ישראל בשבת, נשמה יתרה, דהיינו כביכול נשמה נוספת לזו שכבר ישנה. כפי שמתואר בתלמוד הבבלי (תענית כז, ע"ב): "דאמר ריש לקיש: נשמה יתירה ניתנה בו באדם בערב שבת, במוצאי שבת נוטלין אותה ממנו, שנאמר (שמות לד, לא) 'שבת וינפש' - כיון ששבת, וי אבדה נפש". • לְעַם בְּנֵי הַגְּבִירָה - עם ישראל, בניה של שרה, המכונה "גבירה" בתורה.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?