audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר אשיר במישרים
מעגל השנה שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • בְּמֵישָׁרִים – ביושר.
    • אָשִׁיר... אֶת שִׁיר ה' – לפי תהלים קלז, ד: אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר.
    • מַהֲלָל – תהילה.
    • רָם – גבוה. הביטוי כִּי רָם ה' לקוח מתהלים קלח, ו: כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע.
    • אֶת סוֹד שְׁמוֹ – של השבת.
    • גִלָּה אֶל עַם קְרוֹבוֹ – עם ישראל, וכאן כנראה – חכמי הסוד והמקובלים.
    • בּוֹ מַעֲשָׂיו כִּלָּה – בשבת ה' סיים את מעשיו, כפי שנאמר בבראשית ב, ב: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
    • יוֹם בּוֹ אֲהֵבוֹ – ה' אוהב את היום הזה, כפי שנאמר בויקרא רבה כט, יא: "בימים שביעי חביב, שנאמר (בראשית ב) 'ויברך אלהים את יום השביעי'".
    • לִמְקַדְּשׁוֹ נִגְלָה יָפְיוֹ וְטוּבוֹ – מי ששומר ומקדש את השבת יכול לחוש בטובו ובטעמו, כפי שמתואר באגדה בבבלי (שבת קיט, ע"א) "אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנניא: מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף? אמר לו: תבלין אחד יש לנו ושבת שמו, שאנו מטילין לתוכו, וריחו נודף. אמר לו: תן לנו הימנו. אמר לו: כל המשמר את השבת מועיל לו, ושאינו משמר את השבת אינו מועיל לו".
    • כִּי הַבְּרָכָה בוֹ צִוָּה ה' – השבת הוא יום מבורך, כפי שנאמר בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. מקור השיבוץ בתהלים קלג, ג כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם.
    • בֹּקֶר בְּהִנָּשְׂאָהּ שֶׁמֶש וְזָרְחָה – כשהשמש עולה ביום השבת.
    • מִלֵּב אֱנוֹשׁ רוֹאָהּ – מלבו של אדם הרואה את השמש, או הרואה את השבת.
    • תָּסִיר אֲנָחָה – תרגיע אותו.
    • אֶמֶשׁ – אתמול בלילה.
    • בְּעֵת בּוֹאָהּ – כשהשמש שקעה והשבת נכנסה.
    • נַפְשִׁי שְׂמֵחָה לִי אֲזַי נָחָה רוּחַ ה' – אני שמח, שכן יורדת אלי נשמה יתירה (לפי בבלי ביצה טו, ע"ב).
    • נָחָה רוּחַ ה' – הביטוי שאוב מנבואת ישעיהו (יא, ב) המדברת על מלך המשיח: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה':
    • רִאשׁוֹן לְכָל מוֹעֵד הוּא בַתְּעוּדוֹת – בסדר המקראות הקדימה התורה את המועדות הן בויקרא כג, הן בבמדבר כח-כט. ואולי גם מתכוון לומר שהשבת חשובה מהמועדים שכן היא נתקדשה ישירות ע"י ה'.
    • יִסְעַד לְבַב סוֹעֵד שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת – השבת סועדת, עוזרת ומיטיבה עם המקיים את הציווי של אכילת שלוש סעודות בשבת.
    • יִהְיוּ לְאוֹת וּלְעֵד – שלוש הסעודות הן אחד מסימני השבת, כשם שהשבת עצמה היא אות וסימן לברית בין עם ישראל לקב"ה.
    • אֵין בּוֹ עֲבוֹדוֹת – שובתים בו ממלאכה.
    • כִּי אִם דְּבַר הוֹדוֹת אֶת שֵׁם יְיָ – רק מודים לה', כפי שנאמר ב"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהלים צב, א): טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן.
    • הַקּוֹל – קול הכרוז. לפי בבלי שבת לה, ע"ב "שש תקיעות תוקעין ערב שבת: ראשונה - להבטיל את העם ממלאכה שבשדות, שניה - להבטיל עיר וחנויות, שלישית - להדליק את הנר..."
    • "רְאוּ, קָרֵב לַיְלָה" – קול הכרוז מושמע סמוך לשבת.
    • נֵר בַּעֲרוּ – הדליקו את נר השבת.
    • "הִתְקַדְּשׁוּ – הכינו עצמכם לשבת. אולי יש בכך רמז לטבילה.
    • לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' – לפני כניסת השבת. שיבוץ הוא מהנאמר בגאולה העתידה במלאכי ג, כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא (וראו גם יואל ג, ד).
    • מַבְדִּיל – עושה הבדלה.
    • בְּאַחְרִיתוֹ – בסוף השבת.
    • עָשִׁיר וּמִסְכֵּן – בין אם הוא עשיר או עני. לפי בבלי ברכות לג ע"א, כשהיו עניים תיקנו את ברכת ההבדלה בתפילת ערבית, וכשנעשו עשירים תקנו אותה גם על כוס של יין, וכן נהוג היום.
    • כִּי אֵל בְּצִדְקָתוֹ לִבּוֹ יְתַכֵּן – בגלל צדקתו של שומר השבת, המבדיל עליה, ה' יכונן את לבו ויישב את דעתו.
    • וּבְבֵית תְּפִלָּתוֹ – בבית המקדש, המכונה כך בישעיהו נו, ז: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי...
    • הוֹדוֹ יְשַׁכֵּן – ה' ישכין את שכינתו.
    • אָמֵן וְאָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' – שיבוץ הוא מדברי ירמיהו אל חנניה בירמיהו כח, ו ...אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' יָקֵם ה' אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית ה' וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?