مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אשיר במישרים / ר' אברהם אבן עזרא אָשִׁיר בְּמֵישָׁרִים אֶת שִׁיר ה' קוֹל מַהֲלָל אָרִים כִּי רָם ה' אֶת סוֹד שְׁמוֹ גִלָּה אֶל עַם קְרוֹבוֹ בּוֹ מַעֲשָׂיו כִּלָּה יוֹם בּוֹ אֲהֵבוֹ לִמְקַדְּשׁוֹ נִגְלָה יָפְיוֹ וְטוּבוֹ כִּי הַבְּרָכָה בוֹ צִוָּה ה' קוֹל מַהֲלָל אָרִים כִּי רָם ה' בֹּקֶר בְּהִנָּשְׂאָהּ שֶׁמֶש וְזָרְחָה מִלֵּב אֱנוֹשׁ רוֹאָהּ תָּסִיר אֲנָחָה אֶמֶשׁ בְּעֵת בּוֹאָהּ נַפְשִׁי שְׂמֵחָה עָלַי אֲזַי נָחָה רוּחַ ה' קוֹל מַהֲלָל אָרִים כִּי רָם ה' רִאשׁוֹן לְכָל מוֹעֵד הוּא בַתְּעוּדוֹת יִסְעַד לְבַב סוֹעֵד שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת יִהְיוּ לְאוֹת וּלְעֵד אֵין בּוֹ עֲבוֹדוֹת כִּי אִם דְּבַר הוֹדוֹת אֶת שֵׁם ה' קוֹל מַהֲלָל אָרִים כִּי רָם ה' הַקּוֹל מְאֹד עָרֵב נִשְׁמַע בְּאָזְנֵי בָּנִים רְאוּ, קָרֵב לַיְלָה וְהִנֵּה נֵר בַּעֲרוּ, עֶרֶב צוֹעֵק וְעוֹנֶה הִתְקַדְּשׁוּ לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' קוֹל מַהֲלָל אָרִים כִּי רָם ה' מַבְדִּיל בְּאַחְרִיתוֹ עָשִׁיר וּמִסְכֵּן כִּי אֵל בְּצִדְקָתוֹ לִבּוֹ יְתַכֵּן וּבְבֵית תְּפִלָּתוֹ הוֹדוֹ יְשַׁכֵּן אָמֵן וְאָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' קוֹל מַהֲלָל אָרִים כִּי רָם ה' |
| פיוט משירת הבקשות של יהודי מרוקו לפרשת וישלח. פיוט זה רווי חסד – חסדה של השבת. הוא פותח ביחס האינטימי שבין ה' לישראל בגילוי סוד שמה של השבת, יומו האהוב, לישראל, ונמשך בחוויה האנושית של ההקלה, השמחה והרווחה הפוקדת את ישראל בשלבים השונים של יום מבורך זה. המשורר מדגיש את עשיות הפה הקשורות לשבת – מצד אחד שלוש סעודותיה, ומצד שני השמעת דיבורי ההודיה, הברכה וההלל לה' שיום זה משופע בהם. שני הבתים האחרונים של הפיוט נוגעים בראשית השבת ובאחריתה – באופן ציורי מתואר בהם הכרוז המודיע בערב שבת, כי השבת קרבה, וכי יש לזרז את ההכנות האחרונות ולהדליק את הנר, ואת חובת ההבדלה בין קודש לחול בסוף השבת. |
| • בְּמֵישָׁרִים – ביושר. • אָשִׁיר... אֶת שִׁיר ה' – לפי תהלים קלז, ד: אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר. • מַהֲלָל – תהילה. • רָם – גבוה. הביטוי כִּי רָם ה' לקוח מתהלים קלח, ו: כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע. • אֶת סוֹד שְׁמוֹ – של השבת. • גִלָּה אֶל עַם קְרוֹבוֹ – עם ישראל, וכאן כנראה – חכמי הסוד והמקובלים. • בּוֹ מַעֲשָׂיו כִּלָּה – בשבת ה' סיים את מעשיו, כפי שנאמר בבראשית ב, ב: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. • יוֹם בּוֹ אֲהֵבוֹ – ה' אוהב את היום הזה, כפי שנאמר בויקרא רבה כט, יא: "בימים שביעי חביב, שנאמר (בראשית ב) 'ויברך אלהים את יום השביעי'". • לִמְקַדְּשׁוֹ נִגְלָה יָפְיוֹ וְטוּבוֹ – מי ששומר ומקדש את השבת יכול לחוש בטובו ובטעמו, כפי שמתואר באגדה בבבלי (שבת קיט, ע"א) "אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנניא: מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף? אמר לו: תבלין אחד יש לנו ושבת שמו, שאנו מטילין לתוכו, וריחו נודף. אמר לו: תן לנו הימנו. אמר לו: כל המשמר את השבת מועיל לו, ושאינו משמר את השבת אינו מועיל לו". • כִּי הַבְּרָכָה בוֹ צִוָּה ה' – השבת הוא יום מבורך, כפי שנאמר בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. מקור השיבוץ בתהלים קלג, ג כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם. • בֹּקֶר בְּהִנָּשְׂאָהּ שֶׁמֶש וְזָרְחָה – כשהשמש עולה ביום השבת. • מִלֵּב אֱנוֹשׁ רוֹאָהּ – מלבו של אדם הרואה את השמש, או הרואה את השבת. • תָּסִיר אֲנָחָה – תרגיע אותו. • אֶמֶשׁ – אתמול בלילה. • בְּעֵת בּוֹאָהּ – כשהשמש שקעה והשבת נכנסה. • נַפְשִׁי שְׂמֵחָה לִי אֲזַי נָחָה רוּחַ ה' – אני שמח, שכן יורדת אלי נשמה יתירה (לפי בבלי ביצה טו, ע"ב). • נָחָה רוּחַ ה' – הביטוי שאוב מנבואת ישעיהו (יא, ב) המדברת על מלך המשיח: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה': • רִאשׁוֹן לְכָל מוֹעֵד הוּא בַתְּעוּדוֹת – בסדר המקראות הקדימה התורה את המועדות הן בויקרא כג, הן בבמדבר כח-כט. ואולי גם מתכוון לומר שהשבת חשובה מהמועדים שכן היא נתקדשה ישירות ע"י ה'. • יִסְעַד לְבַב סוֹעֵד שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת – השבת סועדת, עוזרת ומיטיבה עם המקיים את הציווי של אכילת שלוש סעודות בשבת. • יִהְיוּ לְאוֹת וּלְעֵד – שלוש הסעודות הן אחד מסימני השבת, כשם שהשבת עצמה היא אות וסימן לברית בין עם ישראל לקב"ה. • אֵין בּוֹ עֲבוֹדוֹת – שובתים בו ממלאכה. • כִּי אִם דְּבַר הוֹדוֹת אֶת שֵׁם יְיָ – רק מודים לה', כפי שנאמר ב"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהלים צב, א): טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. • הַקּוֹל – קול הכרוז. לפי בבלי שבת לה, ע"ב "שש תקיעות תוקעין ערב שבת: ראשונה - להבטיל את העם ממלאכה שבשדות, שניה - להבטיל עיר וחנויות, שלישית - להדליק את הנר..." • "רְאוּ, קָרֵב לַיְלָה" – קול הכרוז מושמע סמוך לשבת. • נֵר בַּעֲרוּ – הדליקו את נר השבת. • "הִתְקַדְּשׁוּ – הכינו עצמכם לשבת. אולי יש בכך רמז לטבילה. • לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' – לפני כניסת השבת. שיבוץ הוא מהנאמר בגאולה העתידה במלאכי ג, כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא (וראו גם יואל ג, ד). • מַבְדִּיל – עושה הבדלה. • בְּאַחְרִיתוֹ – בסוף השבת. • עָשִׁיר וּמִסְכֵּן – בין אם הוא עשיר או עני. לפי בבלי ברכות לג ע"א, כשהיו עניים תיקנו את ברכת ההבדלה בתפילת ערבית, וכשנעשו עשירים תקנו אותה גם על כוס של יין, וכן נהוג היום. • כִּי אֵל בְּצִדְקָתוֹ לִבּוֹ יְתַכֵּן – בגלל צדקתו של שומר השבת, המבדיל עליה, ה' יכונן את לבו ויישב את דעתו. • וּבְבֵית תְּפִלָּתוֹ – בבית המקדש, המכונה כך בישעיהו נו, ז: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי... • הוֹדוֹ יְשַׁכֵּן – ה' ישכין את שכינתו. • אָמֵן וְאָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' – שיבוץ הוא מדברי ירמיהו אל חנניה בירמיהו כח, ו ...אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' יָקֵם ה' אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית ה' וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. |
| عنوان |
אשיר במישרים |
|---|---|
| دورة العام |
שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
