ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מעמי תשים / שלמה לניאדו מֵעַמִּי תָשִׂים עָלַי יָהּ מֶלֶךְ וְשׁוֹפֵט אֵלִיָּה אֵל פֻּרְקָן תִּשְׁלַח לְעִירִי וְתַחֲזִיר אֶת הוֹד הֲדָרִי וְתִפְדֶּה לְעַם הַנִּבְחָרִי וְתִשְׁלַח לָהֶם אֵלִיָּה בְּחַסְדָּךְ אֵל תּוֹשִׁיעֵנִי וְתִבְנֶה לִי בֵּית מְעוֹנִי וְכֹהֵן יַקְרִיב קָרְבָּנִי וְהוּא יְכַפֵּר עָלַי יָהּ מֵעַמִּי תָשִׂים עָלַי יָהּ מֶלֶךְ וְשׁוֹפֵט אֵלִיָּה רָנִּי וְשִׂמְחִי כִּי בָא עִתֵּךְ וְאָקִים אֶת מְכוֹן שִׁבְתֵּךְ וְאֶשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתֵךְ וְאֶבְנֶה הַר הַמּוֹרִיָּה הָאֵל יָשִׁיב אֶת הַדּוּכָן וְנַקְרִיב בּוֹ בְּכָל עִדָּן כִּימֵי מֹשֶׁה וְהַמִּשְׁכָּן נָבִיא עוֹלָה יְפֵהפִיָּה מֵעַמִּי תָשִׂים עָלַי יָהּ מֶלֶךְ וְשׁוֹפֵט אֵלִיָּה מִגָּלוּת שְׁבוּתִי הָשֵׁב וּלְשַׁוְעָתִי יָהּ אֵל הַקְשֵׁב וְעִמָּדִי לָעַד תֵּשֵׁב אֶשְׂמַח לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא חַזֵּק לָעָם אֲשֶׁר חָנָה בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עֲפַר יַעֲקֹב מִי מָנָה יִפְרוּ כְגֶפֶן פּוֹרִיָּה מֵעַמִּי תָשִׂים עָלַי יָהּ מֶלֶךְ וְשׁוֹפֵט אֵלִיָּה |
| שיר לכל עת ממסורת ספרד-ירושלים, מסוג ה"פזמונים" - שירים שמלותיהם הותאמו ללחן שיר ערבי קיים, תוך מאמץ לשמור על המצלול של המלים המקוריות. כך משובצות בשיר מלים כמו "יָהּ" ו"אֵלִיָּה", שנבחרו כנראה בשל הצליל שלהן הקרוב לצליל של המלים המקוריות בערבית - "יה אמי לא תבכי עליה". מחבר השיר, שלמה לניאדו, חיבר שירים נוספים בסגנון זה שנכנסו לרפרטואר השירה של יהודי חאלב. האקרוסטיכון של השיר הוא אברהם, שלא כשמו של המחבר. ניתן לשער שחיבר את השיר לכבוד אחד מאנשי הקהילה שזה היה שמו הפרטי, אולי לכבוד חתן או בר מצוה. |
| • מֵעַמִּי תָשִׂים עָלַי יָהּ - המשורר פונה אל האל לכינון ממלכה עצמאית, כפי שהיה בימי קדם ובבקשה למלך מקרב עם ישראל. המילים מֵעַמִּי תָשִׂים, מבוססות על הפסוק בדברים יז, טו: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. • אֵלִיָּה - נראה שמילה זו נבחרה לא בשל משמעותה אלא בשל הצליל שלה, התואם את המלים בערבית של השיר, שלפיו חוברו מלים אלו. כך גם שאר השיבוצים של "יה" בשיר. • פֻּרְקָן - שחרור, גאולה. • לְעִירִי - לירושלים. • וְתַחֲזִיר אֶת הוֹד הֲדָרִי - תחזיר עטרה ליושנה, את מלכות בית דוד למקומה. • לְעַם הַנִּבְחָרִי - לעם ישראל. • וְתִשְׁלַח לָהֶם אֵלִיָּה - תשלח להם את אליהו הנביא, מבשר הגאולה, ככתוב במלאכי ג, כג: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. • בֵּית מְעוֹנִי - בית המקדש. כפי שהוא מתואר בתהלים כו, ח: ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. • וְכֹהֵן יַקְרִיב קָרְבָּנִי - עבודת הקרבנות תתחדש עם בניין בית המקדש. • וְהוּא יְכַפֵּר עָלַי - הכהן יכפר בקרבנותיו על עוונותי. • רָנִּי וְשִׂמְחִי כִּי בָא עִתֵּךְ - המשורר מדבר כביכול משמו של האל הפונה אל כנסת ישראל ומנחם אותה, שהנה מגיע זמן גאולתה. המילים מבוססות על נבואת הנחמה בזכריה, ב, יד: רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם ה'. • וְאָקִים אֶת מְכוֹן שִׁבְתֵּךְ - ואבנה לך את בית המקדש. הביטוי מכון שבתך כבית המקדש נזכר פעמיים בתנ"ך, בשמות טו, יז (שירת הים): תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. וכן במלכים א ח, יג, כאשר שלמה המלך פונה אל האל בתפילה, לאחר שבנה את בית המקדש: בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. • הַר הַמּוֹרִיָּה - הר הבית, מקום בית המקדש. כפי שכתוב בדברי הימים ב ג, א: וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה .. • הָאֵל יָשִׁיב אֶת הַדּוּכָן - שעליו היו עומדים הלויים ושרים, כלומר תתחדש שירת הלויים. • בְּכָל עִדָּן - בכל זמן. • וְהַמִּשְׁכָּן - שמו של בית ה' אשר ליווה את עם ישראל ארבעים שנה במדבר. • נָבִיא עוֹלָה יְפֵהפִיָּה - עולה זהו שמו של אחד מהקרבנות שהיו מוקרבים כליל על המזבח. • מִגָּלוּת שְׁבוּתִי הָשֵׁב - להשיב שבות מתפרש בשני אופנים: א. להשיב את המצב הקודם; ב. להשיב את השבויים, הגולים. הלשון לפי האמור בירמיהו כט, יד: וְנִמְצֵאתִי לָכֶם נְאֻם ה' וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתְכֶם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם ה' וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם. • וּלְשַׁוְעָתִי - לתפילתי, לתחינתי. • לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא - בארמית: לעולמי עולמים. • עֲפַר יַעֲקֹב מִי מָנָה - איך אפשר למנות את זרע ישראל אשר לא ייספר מרוב. עפ"י ברכתו של בלעם לישראל, הקללה שהפכה לברכה (במדבר כג, י): מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל. • יִפְרוּ כְגֶפֶן פּוֹרִיָּה - המשורר מברך את עם ישראל שיפרחו וירבו כגפן פוריה שפירותיה מרובים וטובים. עפ"י תהלים קכח, ג: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. |
| כותר |
מעמי תשים |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
