• מֵעַמִּי תָשִׂים עָלַי יָהּ - המשורר פונה אל האל לכינון ממלכה עצמאית, כפי שהיה בימי קדם ובבקשה למלך מקרב עם ישראל. המילים מֵעַמִּי תָשִׂים, מבוססות על הפסוק בדברים יז, טו: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. • אֵלִיָּה - נראה שמילה זו נבחרה לא בשל משמעותה אלא בשל הצליל שלה, התואם את המלים בערבית של השיר, שלפיו חוברו מלים אלו. כך גם שאר השיבוצים של "יה" בשיר. • פֻּרְקָן - שחרור, גאולה. • לְעִירִי - לירושלים. • וְתַחֲזִיר אֶת הוֹד הֲדָרִי - תחזיר עטרה ליושנה, את מלכות בית דוד למקומה. • לְעַם הַנִּבְחָרִי - לעם ישראל. • וְתִשְׁלַח לָהֶם אֵלִיָּה - תשלח להם את אליהו הנביא, מבשר הגאולה, ככתוב במלאכי ג, כג: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. • בֵּית מְעוֹנִי - בית המקדש. כפי שהוא מתואר בתהלים כו, ח: ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. • וְכֹהֵן יַקְרִיב קָרְבָּנִי - עבודת הקרבנות תתחדש עם בניין בית המקדש. • וְהוּא יְכַפֵּר עָלַי - הכהן יכפר בקרבנותיו על עוונותי. • רָנִּי וְשִׂמְחִי כִּי בָא עִתֵּךְ - המשורר מדבר כביכול משמו של האל הפונה אל כנסת ישראל ומנחם אותה, שהנה מגיע זמן גאולתה. המילים מבוססות על נבואת הנחמה בזכריה, ב, יד: רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם ה'. • וְאָקִים אֶת מְכוֹן שִׁבְתֵּךְ - ואבנה לך את בית המקדש. הביטוי מכון שבתך כבית המקדש נזכר פעמיים בתנ"ך, בשמות טו, יז (שירת הים): תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. וכן במלכים א ח, יג, כאשר שלמה המלך פונה אל האל בתפילה, לאחר שבנה את בית המקדש: בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. • הַר הַמּוֹרִיָּה - הר הבית, מקום בית המקדש. כפי שכתוב בדברי הימים ב ג, א: וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה .. • הָאֵל יָשִׁיב אֶת הַדּוּכָן - שעליו היו עומדים הלויים ושרים, כלומר תתחדש שירת הלויים. • בְּכָל עִדָּן - בכל זמן. • וְהַמִּשְׁכָּן - שמו של בית ה' אשר ליווה את עם ישראל ארבעים שנה במדבר. • נָבִיא עוֹלָה יְפֵהפִיָּה - עולה זהו שמו של אחד מהקרבנות שהיו מוקרבים כליל על המזבח. • מִגָּלוּת שְׁבוּתִי הָשֵׁב - להשיב שבות מתפרש בשני אופנים: א. להשיב את המצב הקודם; ב. להשיב את השבויים, הגולים. הלשון לפי האמור בירמיהו כט, יד: וְנִמְצֵאתִי לָכֶם נְאֻם ה' וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתְכֶם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם ה' וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם. • וּלְשַׁוְעָתִי - לתפילתי, לתחינתי. • לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא - בארמית: לעולמי עולמים. • עֲפַר יַעֲקֹב מִי מָנָה - איך אפשר למנות את זרע ישראל אשר לא ייספר מרוב. עפ"י ברכתו של בלעם לישראל, הקללה שהפכה לברכה (במדבר כג, י): מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל. • יִפְרוּ כְגֶפֶן פּוֹרִיָּה - המשורר מברך את עם ישראל שיפרחו וירבו כגפן פוריה שפירותיה מרובים וטובים. עפ"י תהלים קכח, ג: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ.
|