audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    הודו - קוצ'ין קבוצת חזנים, מושב נבטים
  • 2.
    כורדיסטן - זאכו קבוצת חזנים
  • 3.
    כורדיסטן - עמדיה קבוצת חזנים
  • 4.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יהודה צדק ומשפחתו
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל היונה , יהודה עובדיה-פתיה
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל מאיר דורי, משה מוצפי
  • 7.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן רפאל אליעזר
  • 8.
    ספרדים מסורות המזרח - לבנון קבוצת חזנים
  • 9.
    ספרדים מסורות המזרח - מצרים אברהם חסון, אורי מזרחי, יוסי אגא, יפה חסון
  • 10.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
  • 11.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים רפי איש-רן
  • 12.
    ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה מרדכי עמאר
  • 13.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב יהודה חיון ובניו
  • 14.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב יצחק חיון, רפאל חיון, שאול חיון
  • 15.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב קבוצת פייטנים
  • 16.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב רפאל חיון
  • 17.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אברהם בן זקן
  • 18.
    תורכיה - תורכיה כללי קבוצת חזנים
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר ה' בקול שופר
מעגל השנה ימים נוראים;ראש השנה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר יַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה – על פי נבואת ישעיהו, תקיעת השופר תלווה ותביא את הגאולים לארץ. ישעיהו כז, יג: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם.
    • לְקַבֵּץ שֶׂה פְּזוּרָה – ויקבץ את ישראל לארצם. ישראל מכונים שה פזורה בירמיהו נ, יז: שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל.
    • בְּבוֹא חֶזְיוֹן תְּשׁוּעָה – בבוא זמן הגאולה, בעת שחזיון הגאולה יתגשם.
    • עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר – פסוק ממזמור מז בתהלים, הנאמר בשלמותו לפני שירת הפיוט הזה וכהקדמה לו.
    • ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר קוֹל מִשָּׁמַיִם – קול השופר שיישמע בזמן הגאולה יבוא משמים.
    • עַל הַר הַקֹּדֶשׁ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם – הר הקודש הוא הר המוריה, המצוי בירושלים.
    • וְאָז כַּנַּת יְמִינְךָ – כינוי חיבה לישראל, המשולים לגפן – המובחר שבעצים, שנטעה הקב"ה ביד ימינו. על פי תהלים פ, טז: וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ.
    • תְּהִי כְּמֵרֹאשׁ נְטוּעָה – ישראל ישובו לארצם כאילו היו שם מאז ומעולם, יחזרו לימי הזוהר של ראשית ממלכת ישראל.
    • ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר יְגַלֶּה קֵץ וּזְמַן – זמן הגאולה המכונה קץ יתגלה על ידי ה' בקול שופר. הקץ נחשב סתום וחתום כמתואר רבות בנבואות דניאל ואין איש יודע מתי קץ הגלות. הגאולה היא גם גילוי.
    • עֵת יִתְקַע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן – בשעה שיתקע בשופר ויביא היהודים הנידחים. שיבוץ מזכריה ט, יד: וַה' עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן. פסוק זה הוא אחד מפסוקי ה"שופרות" הנאמרים בתפילת מוסף של ראש השנה והוא גם אחד ממקבץ פסוקים הנאמרים מיד לאחר הפיוט הזה, לפני תקיעת השופר.
    • וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה אֲזַי תִּהְיֶה פְרוּעָה – הקב"ה יפרע את חובו מהגויים הכובשים והמענים את ישראל. פרועה הן במשמעות של פריעת חוב והן במשמעות של הרס ופרעות.
    • נְוֵה צִיּוֹן תִּרְקַע וְהַר שֵׂעִיר יִבָּקַע – תיאור ציורי כאילו ציון רוקעת ברגלה ומזעזעת את הר שעיר, הגויים, תיאור המהדהד את נבואת אחרית הימים בזכריה יג, ג-ד: וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב: וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה.
    • וְתִנָּתֵק וְתָמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה – יתד תקועה מתאר דבר איתן שאין לשנותו. הלשון עפ"י ישעיהו כב, כה: בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ כִּי ה' דִּבֵּר. הביטוי יתד תקועה בהקשר לאויבי ישראל מופיע במסכת מגילה ו, ע"א: "אמר רבי אבהו 'ועקרון תעקר' (צפניה ב, ד) זו קסרי בת אדום שהיא יושבת בין החולות והיא היתה יתד תקועה לישראל בימי יוונים וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום היו קורין אותה אחידת מגדל". אף על פי שאויבי ישראל הם להם כיתד תקועה ונראה כי לא ימושו ממקומם, בעת הגאולה לא יהוו הפרעה לישראל. וכך מובא בספר מנחת קנאות, מכתב נג: "כיתד תקועה יתד היא שלא תמוט ולא תמוש מאתי והיא זאת, ואותותיה היו בשנוי טבע, והיה זה ברור כשמש גם כי טבע לא ישתנה ועולם לא נתחדש לנהוג כמנהגו...".


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?