• נָוִי - ביתי הנאה, המקדש. • חַטָּאתִי הִשְׁמִימָה - בגלל חטאי הבית הפך שומם. • וְדִמְעָתִי עַל לֶחְיִי אַזְרִימָה - ודמעתי תשטוף על לחיי, לפי איכה א, ב בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ... • וּבְיוֹם זֶה - תשעה באב. • נְהִי נִהְיָה - בכי, נְהִי הוא בלשון זכר ונִהְיָה בלשון נקבה, כמו בְּכִי-בִּכְיָה. לפי מיכה ב, ד: בַּיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא עֲלֵיכֶם מָשָׁל וְנָהָה נְהִי נִהְיָה... • אָרִימָה וְאָהִימָה - אשא ואהמה, אבכה. • מִיָּמִים יָמִימָה - כל השנים, לפי שמות יג, י וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה. • וְנִחוּם חָדַל חָדוֹל - אי אפשר לנחם. • וּמִכָּל כְּאֵב צִירִי נִבְדַּל בָּדוֹל - הכאב שלי שונה מכל כאב אחר. • יְקוֹד בִּלְבָבִי אָשִׂימָה - לבי בוער כאש מרוב צער וכאב. • וְהֵם... זֶה לְעֻמַּת זֶה חוֹנִים - האדונים גרים זה מול זה. • וַיְּסַפְּרוּ - האדונים. • מִשִּׁבְיַת צִיּוֹנִים - משבויי בני ציון. • לְבוּשַׁת שָׁנִים - לבושה בבגדים נאים והדורים, לפי משלי לא, כא: לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים. • כַּלְּבָנָה בְּזִיו וּקְלַסְתֵּר פָּנִים - מאור פניה דומה ללבנה, לפי שיר השירים ו, י מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה... • וּבְתֹאַר כִּקְצִיעָה וִימִימָה - ודומה ביופיה לבנות איוב קציעה וימימה, שעליהן נאמר באיוב (מב, טו): וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ. • רֵעֵהוּ סִפֵּר לוֹ בְּכִפְלַיִם - האדון השני, ששבה את העבד, גם הוא סיפר לחברו, והרבה והכפיל בשבחים על עבדו. • עֶבֶד [עִם] יְפֵה עֵינַיִם - יופיו של העבד כיופיו של דוד המלך המתואר בשמואל א (טז, יב): וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי. • כַּשֶּׁמֶשׁ בְּתָקְפּוֹ עֵת צָהֳרַיִם - הבחור יפה כשמש כשהיא בשיא עוצמתה, בצהריים. גם דימוי זה מופיע בשיר השירים (ו, י): ...יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה. • וְסַהַר עֵת זְמַנָּהּ הִשְׁלִימָה - יפה כירח בזמן מילואו. • וְנַחַלְקָה בֵּינוֹתַיִם - נחלק בינינו. • בִּוְלָדוֹת כְּמוֹ כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם - ההורים דומים לשמש ולירח וילדיהם יהיו יפים (או רבים) ככוכבי שמיים. • לְשֵׁמַע זֹאת תִּצַּלְנָה אָזְנַיִם - הדברים מעוררי חלחלה. ביטוי זה לקוח מירמיהו יט, ג: ... הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה אָזְנָיו. • אֶת מַדַּי אַפְרִימָה - אפרום ואקרע את בגדי. • כְּהִסְכִּימוּ שְׁנֵיהֶם - כיוון שהסכימו שני האדונים על כך. • וְהֵם - האח והאחות, בנו ובתו של ר' ישמעאל בן אלישע. • וּפַח/בְּפַחַת וּפַחַד - בהלה ופחד, לפי ישעיהו כד, יז: פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. וראו גם ירמיהו מח, מג. • וּבְתוּגָה וַאֲנִינָה וּבִרְעִימָה - ביגון, בצער ובכעס. • הִדְמִימָה - פסקה, שקטה. • זֶה בִּיקוֹד לֵבָב יִמְסֶה - בנו של ישמעאל כהן גדול, לבבו יימס ויבער מצער. • נִין אַהֲרֹן - מזרע הכהונה. • אֵיךְ לְשִׁפְחָה יְהִי נוֹשֵׂא - איך יתחתן עם שפחה. • וְהִיא תְּיֵילֵל בְּתִגְרַת שׁוֹסֶה - בת ישמעאל כהן גדול, תבכה מפחד ומכת השובה אותה. • בַּת יוֹכֶבֶד - מצאצאותיו של אהרן הכהן, בן יוכבד. • אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה - כינוי לאל שברא הכל בדיבור (לפי בראשית א). • לְזֹאת יִבְכּוּ עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה - על כך יבכו גם הכוכבים. עש כסיל וכימה הם שמות של כוכבים, לפי איוב ט, ט: עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן. • אוֹר בֹּקֶר/בְּהַצְפִירוֹ - כשהאיר הבוקר, עם עלות השחר. • הוֹי אָח וְהוֹי אָחוֹת הִגְבִּירוּ - צעקו זה אל זה: הוי אח, הוי אחות. • לְזֹאת - על כך. • בִּשְׁאִיָּה - בהשתאות. • אֲנִי בוֹכִיָּה - בסוף האגדה נאמר שירמיהו קונן על האירוע הזה את המלים (איכה א, טז): עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי... • וּבִלְבָבִי יֵקַד יְקוֹד - לבי בוער כאש מרוב צער, לפי ישעיהו י, טז: לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ. • אַנְהִימָה - אנהם, אהמה בבכי.
|