audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי אני
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי אני
  • 3.
    אשכנז - אשכנז כללי ויקטור שושן
  • 4.
    אשכנז - אשכנז כללי מרסל לנג
  • 5.
    אשכנז - אשכנז כללי מרסל לנג
  • 6.
    אשכנז - אשכנז כללי מרסל לנג
  • 7.
    חסידויות נוספות - חסידות בוסטון לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון
  • 8.
    חסידים - חסידות ברסלב יצחק שפירא
  • 9.
    מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם לוי
  • 10.
    מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם צימרמן
  • 11.
    מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם צימרמן
  • 12.
    מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם קבלקין
  • 13.
    מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם קבלקין
  • 14.
    מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם קבלקין
  • 15.
    מזרח אירופה - ליטא - פולין שמל
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר ברוך אל עליון
מעגל השנה שבת
מועד התפילה אחר
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה – הודאה לאל על שבת המנוחה שנתן לעמו. שיבוץ משולב של שני שברי פסוקים, האחד הוא מדברי שלמה המלך בחנוכת בית המקדש (מלכים א ח, נו): בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר. השני לקוח מברכת מלכיצדק מלך שלם לאברהם אבינו לאחר מלחמת חמשת המלכים (בראשית יד, יט- כ): וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
    • לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיוֹם – גאולה, פדיון. השבת פודה את הנפש מהתלאות והיגיעה של ימות השבוע, ומעבירה לעולם אחר, זך ורוחני יותר. המילה "פדיום" היא מילה יחידאית במקרא, ומופיעה בהקשר של פדיון בכסף של אותם הלויים שאינם משרתים בקודש: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֵת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם מֵאֵת הָעֹדְפִים עַל פְּדוּיֵי הַלְוִיִּם (במדבר ג, מט).
    • מִשְׂאֵת וַאֲנָחָה – שאת במשמעות של נגע, מחלה, שבר (ראו ויקרא יג, ב) וגם במשמעות של משא (ראו ירמיהו, יז, כז). מנוחת השבת פודה מכל נגע וצרה ופודה אף באופן פיזי מעשיית מלאכה ומנשיאת משא.
    • וְהוּא יִדְרוֹשׁ לְצִיּוֹן עִיר הַנִּדָּחָה – האל יגאל את ישראל וישוב לציון הנטושה. הביטוי "ידרוש לציון עיר הנדחה" מהדהד את דברי ירמיהו (ל, יז): כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם ה' כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ.
    • עַד אָנָה תּוּגְיוֹן נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה – עד מתי נתעצב אל נפשנו בשל הגלות, עפ"י איוב יט, ב: עַד אָנָה תּוֹגְיוּן נַפְשִׁי וּתְדַכְּאוּנַנִי בְמִלִּים.
    • הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת – שמירת השבת מתייחסת לכל חלקי העם, אנשים נשים וטף, כאמור בשמות כ, ט: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.
    • לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת – שמירת השבת ע"י ישראל ערבה ורצויה לאל כמנחה שמקריבים על מחבת. הלשון עפ"י ויקרא ז, ט: וְכָל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל מַחֲבַת לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה.
    • רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת – כינוי לקב"ה השוכן במרומים (ערבות הוא אחד משבעת הרקיעים, ראו מסכת חגיגה יב, ע"ב). הביטוי רוכב ערבות מופיע בתהלים סח, ה: שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו.
    • אִזֵּן בַּנְּעִימִים – צווה, השמיע, מלשון אוזן.
    • בְּמַאֲכָלֵי עֲרֵבוֹת – במאכלים ערבים.
    • בְּמַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד – במלבושים נאים לכבוד השבת.
    • זֶבַח מִשְׁפָּחָה – שלוש הסעודות עליהן מצווים בשבת.
    • וְאַשְׁרֵי כָּל חוֹכֶה לְתַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל – אשרי מי שמחכה לבוא לשכרו בעולם הבא, שיהא כפול ומכופל. הביטוי "אשרי כל חוכה" לפי ישעיהו ל, יח: כִּי אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט ה' אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ. הביטוי "תשלומי כפל" מושאל מהלכות גניבה.
    • מֵאֵת כָּל סוֹכֶה שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל – כינוי לקב"ה. סוֹכֶה מלשון מסוכך, מגן.
    • שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל – כינוי לקב"ה, עפ"י דברי שלמה (דברי הימים ב ו, א: ...ה' אָמַר לִשְׁכּוֹן בָּעֲרָפֶל. וכמתואר בשמות כ, יז: וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים.
    • נַחֲלָה לוֹ יִזְכֶּה בָּהָר וּבַשָּׁפֶל – המענג את השבת זוכה להרחבה במובן הפיזי והרוחני כאחד, כדברי הגמרא (שבת קיח, ע"א): "א"ר יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים".
    • נַחֲלָה וּמְנוּחָה כַּשֶּׁמֶשׁ לוֹ זָרְחָה – שמירת השבת מביאה אל המנוחה ואל הנחלה.
    • כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְלוֹ – כל השומר את השבת כהלכתה ונזהר מלחלל אותה, עפ"י ישעיהו נו, ב: אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע.
    • הֵן הֶכְשַׁר חִבַּת קֹדֶשׁ גּוֹרָלוֹ – כל השומר את השבת "מכשיר", מכין את עצמו לגורל של חיבת הקודש ואל דברים המחוברים אל הקדושה. הביטוי חיבת קודש הוא מושאל מהנאמר בגמרא (חגיגה כא, ע"ב) לגבי תרומה.
    • וְאִם יָצָא חוֹבַת הַיּוֹם אַשְׁרֵי לוֹ – אשרי מי שזוכה לשמור את השבת בכל תנאיה ודקדוקיה.
    • אֶל אֵל אָדוֹן מְחוֹלְלוֹ – אל האל, שהוא יוצרו. מחולל במשמעות של יָלַד, הביא לעולם.
    • מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה – שמירת השבת שלוחה כמנחה לאל.
    • חֶמְדַּת הַיָּמִים – כינוי לשבת, שהיא ליבו של כל השבוע.
    • צוּר – כינוי לקב"ה, המבטא כוח וחוזק, מלשון סלע.
    • וְאַשְׁרֵי לִתְמִימִים – אשרי מי שהולך בדרך היושר והתמימות, השלימות, עפ"י תהילים קיט, א: אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה'.
    • אִם יִהְיֶה נָצוּר – אם יום השבת יישמר.
    • כֶּתֶר הִלּוּמִים עַל רֹאשָׁם יָצוּר – האל יעטר ויגדל את שומרי השבת, כמו יכתיר ויצוק כתר על ראשם.
    • צּור הָעוֹלָמִים – כינוי לקב"ה, עפ"י מסכת ברכות י, ע"ב: "...מודים אנחנו לך אדון כל הבריות אלוה התושבחות צור עולמים חי העולם יוצר בראשית".
    • רוּחוֹ בָּם נָחָה – רוחו של האל כמו שורה על האדם ביום השבת והוא זוכה לנשמה יתרה.
    • זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ – כאמור בשמות כ, ז: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
    • קַרְנוֹ כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ – קרנו של שומר השבת רמה, והשבת היא כנזר תפארה על ראשו.
    • עֹנֶג וְגַם שִׂמְחָה – מצווה להתענג ולשמוח בשבת.
    • לְמָשְׁחָה – מלשון להתגדל. העונג והשמחה מרוממים ומגדלים את השבת ואת השומר אותה. המילה "למשחה" מובאת בשמות כט, כט: וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמָשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם. ורש"י מסביר שם: " לְמָשְׁחָה -להתגדל בהם, שיש משיחה שהיא לשון שררה...".
    • שַׁבָּת הַמַּלְכָּה – כינוי לשבת, מופיע לראשונה בבבלי שבת קיט, ע"א: "רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה".
    • לְהָנִיחַ בְּרָכָה – מיום השבת מתברכים גם שאר ימות השבוע. השיבוץ מיחזקאל מד, ל: ...וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ.
    • בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה – עפ"י הציווי בויקרא כג, ג: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.
    • בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם עֶבֶד וְגַם שִׁפְחָה – כולם מצווים על שמירת השבת, כאמור בשמות כ, ט: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?