مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
ברוך אל עליון / ר' ברוך בר שמואל ממגנצא בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיוֹם מִשְׂאֵת וַאֲנָחָה וְהוּא יִדְרוֹשׁ לְצִיּוֹן עִיר הַנִּדָּחָה עַד אָנָה תּוּגְיוֹן נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מֶלֶךְ עוֹלָמִים אֶת עַמּוֹ לִשְׁבּוֹת אִזֵּן בַּנְּעִימִים בְּמַאֲכָלֵי עֲרֵבוֹת בְּמִינֵי מַטְעַמִּים בְּמַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד זֶבַח מִשְׁפָּחָה וְאַשְׁרֵי כָּל חוֹכֶה לְתַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל מֵאֵת כָּל סוֹכֶה שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל נַחֲלָה לוֹ יִזְכֶּה בָּהָר וּבַשָּׁפֶל נַחֲלָה וּמְנוּחָה כַּשֶּׁמֶשׁ לוֹ זָרְחָה כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְלוֹ הֵן הֶכְשַׁר חִבַּת קֹדֶשׁ גּוֹרָלוֹ וְאִם יָצָא חוֹבַת הַיּוֹם אַשְׁרֵי לוֹ אֶל אֵל אָדוֹן מְחוֹלְלוֹ מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה חֶמְדַּת הַיָּמִים קְרָאוֹ אֵלִי צוּר וְאַשְׁרֵי לִתְמִימִים אִם יִהְיֶה נָצוּר כֶּתֶר הִלּוּמִים עַל רֹאשָׁם יָצוּר צּור הָעוֹלָמִים רוּחוֹ בָּם נָחָה זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ קַרְנוֹ כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ עַל כֵּן יִתֵּן הָאָדָם לְנַפְשׁוֹ עֹנֶג וְגַם שִׂמְחָה בָּהֶם לְמָשְׁחָה קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם שַׁבָּת הַמַּלְכָּה אֶל תּוֹךְ בָּתֵּיכֶם לְהָנִיחַ בְּרָכָה בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם עֶבֶד וְגַם שִׁפְחָה |
|
הפיוט ברוך אל עליון לר' ברוך בן שמואל ממגנצא, מושר בפי יהודי אשכנז בזמירות השבת של סעודה שנייה, בשבת בבוקר. הפיוט נושא שבח לאל, לשבת ולשומר אותה ונשען על מקורות מקראיים ותלמודיים שונים. המשורר קושר בין השבת לבין הגאולה, הן הגאולה האישית והפרטית של היחיד והן הגאולה לעתיד לבוא. גאולה ברובד הרוחני וברובד הפיזי. השבת "שוברת" את השגרה הטבעית של ימות החול ומעלה את האדם ואת המציאות לדרגה אחרת. בזכות השבת יגאל האל את עמו, כאמור בבבלי (שבת קיח, ע"ב): "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, אלמלי (=אילו) משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים". |
| • בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה – הודאה לאל על שבת המנוחה שנתן לעמו. שיבוץ משולב של שני שברי פסוקים, האחד הוא מדברי שלמה המלך בחנוכת בית המקדש (מלכים א ח, נו): בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר. השני לקוח מברכת מלכיצדק מלך שלם לאברהם אבינו לאחר מלחמת חמשת המלכים (בראשית יד, יט- כ): וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. • לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיוֹם – גאולה, פדיון. השבת פודה את הנפש מהתלאות והיגיעה של ימות השבוע, ומעבירה לעולם אחר, זך ורוחני יותר. המילה "פדיום" היא מילה יחידאית במקרא, ומופיעה בהקשר של פדיון בכסף של אותם הלויים שאינם משרתים בקודש: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֵת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם מֵאֵת הָעֹדְפִים עַל פְּדוּיֵי הַלְוִיִּם (במדבר ג, מט). • מִשְׂאֵת וַאֲנָחָה – שאת במשמעות של נגע, מחלה, שבר (ראו ויקרא יג, ב) וגם במשמעות של משא (ראו ירמיהו, יז, כז). מנוחת השבת פודה מכל נגע וצרה ופודה אף באופן פיזי מעשיית מלאכה ומנשיאת משא. • וְהוּא יִדְרוֹשׁ לְצִיּוֹן עִיר הַנִּדָּחָה – האל יגאל את ישראל וישוב לציון הנטושה. הביטוי "ידרוש לציון עיר הנדחה" מהדהד את דברי ירמיהו (ל, יז): כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם ה' כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ. • עַד אָנָה תּוּגְיוֹן נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה – עד מתי נתעצב אל נפשנו בשל הגלות, עפ"י איוב יט, ב: עַד אָנָה תּוֹגְיוּן נַפְשִׁי וּתְדַכְּאוּנַנִי בְמִלִּים. • הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת – שמירת השבת מתייחסת לכל חלקי העם, אנשים נשים וטף, כאמור בשמות כ, ט: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. • לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת – שמירת השבת ע"י ישראל ערבה ורצויה לאל כמנחה שמקריבים על מחבת. הלשון עפ"י ויקרא ז, ט: וְכָל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל מַחֲבַת לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה. • רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת – כינוי לקב"ה השוכן במרומים (ערבות הוא אחד משבעת הרקיעים, ראו מסכת חגיגה יב, ע"ב). הביטוי רוכב ערבות מופיע בתהלים סח, ה: שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו. • אִזֵּן בַּנְּעִימִים – צווה, השמיע, מלשון אוזן. • בְּמַאֲכָלֵי עֲרֵבוֹת – במאכלים ערבים. • בְּמַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד – במלבושים נאים לכבוד השבת. • זֶבַח מִשְׁפָּחָה – שלוש הסעודות עליהן מצווים בשבת. • וְאַשְׁרֵי כָּל חוֹכֶה לְתַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל – אשרי מי שמחכה לבוא לשכרו בעולם הבא, שיהא כפול ומכופל. הביטוי "אשרי כל חוכה" לפי ישעיהו ל, יח: כִּי אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט ה' אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ. הביטוי "תשלומי כפל" מושאל מהלכות גניבה. • מֵאֵת כָּל סוֹכֶה שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל – כינוי לקב"ה. סוֹכֶה מלשון מסוכך, מגן. • שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל – כינוי לקב"ה, עפ"י דברי שלמה (דברי הימים ב ו, א: ...ה' אָמַר לִשְׁכּוֹן בָּעֲרָפֶל. וכמתואר בשמות כ, יז: וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים. • נַחֲלָה לוֹ יִזְכֶּה בָּהָר וּבַשָּׁפֶל – המענג את השבת זוכה להרחבה במובן הפיזי והרוחני כאחד, כדברי הגמרא (שבת קיח, ע"א): "א"ר יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים". • נַחֲלָה וּמְנוּחָה כַּשֶּׁמֶשׁ לוֹ זָרְחָה – שמירת השבת מביאה אל המנוחה ואל הנחלה. • כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְלוֹ – כל השומר את השבת כהלכתה ונזהר מלחלל אותה, עפ"י ישעיהו נו, ב: אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע. • הֵן הֶכְשַׁר חִבַּת קֹדֶשׁ גּוֹרָלוֹ – כל השומר את השבת "מכשיר", מכין את עצמו לגורל של חיבת הקודש ואל דברים המחוברים אל הקדושה. הביטוי חיבת קודש הוא מושאל מהנאמר בגמרא (חגיגה כא, ע"ב) לגבי תרומה. • וְאִם יָצָא חוֹבַת הַיּוֹם אַשְׁרֵי לוֹ – אשרי מי שזוכה לשמור את השבת בכל תנאיה ודקדוקיה. • אֶל אֵל אָדוֹן מְחוֹלְלוֹ – אל האל, שהוא יוצרו. מחולל במשמעות של יָלַד, הביא לעולם. • מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה – שמירת השבת שלוחה כמנחה לאל. • חֶמְדַּת הַיָּמִים – כינוי לשבת, שהיא ליבו של כל השבוע. • צוּר – כינוי לקב"ה, המבטא כוח וחוזק, מלשון סלע. • וְאַשְׁרֵי לִתְמִימִים – אשרי מי שהולך בדרך היושר והתמימות, השלימות, עפ"י תהילים קיט, א: אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה'. • אִם יִהְיֶה נָצוּר – אם יום השבת יישמר. • כֶּתֶר הִלּוּמִים עַל רֹאשָׁם יָצוּר – האל יעטר ויגדל את שומרי השבת, כמו יכתיר ויצוק כתר על ראשם. • צּור הָעוֹלָמִים – כינוי לקב"ה, עפ"י מסכת ברכות י, ע"ב: "...מודים אנחנו לך אדון כל הבריות אלוה התושבחות צור עולמים חי העולם יוצר בראשית". • רוּחוֹ בָּם נָחָה – רוחו של האל כמו שורה על האדם ביום השבת והוא זוכה לנשמה יתרה. • זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ – כאמור בשמות כ, ז: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. • קַרְנוֹ כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ – קרנו של שומר השבת רמה, והשבת היא כנזר תפארה על ראשו. • עֹנֶג וְגַם שִׂמְחָה – מצווה להתענג ולשמוח בשבת. • לְמָשְׁחָה – מלשון להתגדל. העונג והשמחה מרוממים ומגדלים את השבת ואת השומר אותה. המילה "למשחה" מובאת בשמות כט, כט: וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמָשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם. ורש"י מסביר שם: " לְמָשְׁחָה -להתגדל בהם, שיש משיחה שהיא לשון שררה...". • שַׁבָּת הַמַּלְכָּה – כינוי לשבת, מופיע לראשונה בבבלי שבת קיט, ע"א: "רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה". • לְהָנִיחַ בְּרָכָה – מיום השבת מתברכים גם שאר ימות השבוע. השיבוץ מיחזקאל מד, ל: ...וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ. • בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה – עפ"י הציווי בויקרא כג, ג: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. • בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם עֶבֶד וְגַם שִׁפְחָה – כולם מצווים על שמירת השבת, כאמור בשמות כ, ט: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. |
| عنوان |
ברוך אל עליון |
|---|---|
| دورة العام |
שבת |
| موعد الصلاة |
אחר |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
