audio items
snunit

שושנת יעקב (אשר הניא)

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי היבריאה
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי זהבה
  • 3.
    אשכנז - יצירות חזנות וולטר אורנשטיין
  • 4.
    חסידות ויז'ניץ - חסידת סערט ויז'ניץ חיים בנט
  • 5.
    חסידות צאנז - חסידות בובוב אהרון מילר
  • 6.
    חסידים - חסידות ברסלב אברומי מושקוביץ
  • 7.
    חסידים - חסידות ברסלב אברומי מושקוביץ
  • 8.
    חסידים - חסידות כללי
  • 9.
    חסידים - חסידות כללי צבי זלבסקי, רזיה זלבסקי, שרה פרידלנד-בן ארזה
  • 10.
    חסידים - חסידות מודז'יץ נתנאל זלבסקי, צבי זלבסקי, רזיה זלבסקי
  • 11.
    מזרח אירופה - ליטא - פולין צבי זלבסקי, רזיה זלבסקי, שרה פרידלנד-בן ארזה
  • 12.
    עכשווי - ישראל אורי קרויזר
  • 13.
    עכשווי - ישראל הגבעטרון
  • 14.
    עכשווי - ישראל הדסים
  • 15.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
  • 16.
    עכשווי - ישראל צבי זלבסקי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שושנת יעקב (אשר הניא)
סולם כללי
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • פיוט קדום ואנונימי זה הוא הפיוט המרכזי ביותר לפורים במסורות האשכנזיות והוא נאמר בתום קריאת המגילה, בליל פורים ובבוקר. בבוקר אומרים רק את הבית האחרון, הפותח במלים: 'שושנת יעקב'. הפיוט הוא בעצם הרחבה פיוטית לברכה הנאמרת לאחר קריאת המגילה בפורים. נוסח הפיוט, משקלו וסגנונו מעידים על קדמותו הרבה (לא יאוחר מן המאה ה-5 לספירה) ועל הורתו בארץ ישראל, כברכות מפוייטות נוספות שהשתמרו בחלקן עד לימינו. בראשי הטורים מופיע אקרוסטיכון אלף-בית מלא, ללא חריזה, וללא חתימת שם הפייטן, שאכן אינו ידוע לנו – תופעה אופיינית לפיוטים מתקופה זו.
    הפיוט מספר בעברית פשוטה ומובנת למדי את סיפור המגילה. במבט ראשון נראה שאין הוא אלא עיבוד שירי קולח של המאורעות הידועים-ממילא מן המקרא


    אך בה בעת הוא כורך יחדיו את הצורך ב'התעוררות מלמטה', מבני האדם שבארץ, כמפתח חיוני ל'התעוררות מלמעלה', בשמים, שעל ידי מחילת העוונות מושיעה היא את ישראל.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?