• אוֹדֶה אֵל חַי – הקב"ה הוא אל חי, כמוזכר מספר פעמים במקרא, למשל אצל דוד המלך בתהלים (פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְיָ לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. • וְזֵכֶר רַב טוּבְךָ – מזכיר וזוכר את רוב טובותיו וחסדיו של האל, לפי תהלים קמה, ז: זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ. • אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם – שיבוץ דברי שר המשקים מבראשית מא, ט: וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת-פַּרְעה לֵאמֹר אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם. השיבוץ הוא במשמעות הפוכה. במקור מתוודה שר המשקים על חטאיו, וזוכר את שכחתו. כאן המשורר מזכיר היום ובכל יום את חסד האל וטובו. • בּוֹחֵר בַּשְּׁפָלִים וּנְפָשׁוֹת אֻמְלָלִים – הקב"ה קרוב דווקא אל השפלים והאומללים ובהם הוא חפץ , כדברי ישעיהו הנביא (נז, טו): כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. • יוֹשִׁיעַ וְיַשְׁלִים – יושיע וישלים (הן מלשון שלום והן מלשון השלמה, שלימות) את אותם שפלים ואומללים וניתן לומר שמדובר בעם ישראל ככלל. • וִינַשְּׂאֵם יוֹם יוֹם – ירומם ונשא את השפלים והאומללים. • גּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת – מעניק טוב גם למי שאין לו די זכויות שיצדיקו את קבלת הטוב. לפי לשון ברכת ה'גומל': בָּרוּךְ אַתָּה ... הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב. • טוֹבוֹת מְשֻׁלָּבִים – הטובות והחסדים כמו משולבים וקשורים זה לזה. • רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם – פרפראזה על ברכת יוצר המאורות בשחרית שם מתואר חידוש מעשה בראשית ברחמים: הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כאן מחדש הבורא את רחמיו בכל יום. • דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ – על פי הסליחות: כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ. דְּלָתֶיךָ דָפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. • אֵין זוּלָתֶךָ – הקב"ה הוא האל היחיד ואין בלתו, לפי שמואל ב ז, כב ודברי הימים א יז, כ: וְאֵין אֱלֹקִים זוּלָתֶךָ. • שׁוּר – רְאה. • צוּר – סלע, כינוי לאלקים המבטא עוצמה. • כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם – הרגו בנו בגלל אמנותנו בך. שיבוץ הפסוק מתהלים מד, כג: כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה. • עַל יַד אִישׁ תִּפְאָרָה – אליהו או המשיח. • לֵאמֹר הִנֵּה בָא יוֹם – המבשר יבשר ויאמר כי הגיע זמן הגאולה, וכך מוזכר אצל הנביאים על אודות היום של אחרית הימים, למשל אצל יואל (ב, א): תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי יִרְגְּזוּ כּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי בָא יוֹם יְיָ כִּי קָרוֹב. • זִמְרָה וְקוֹל שִׂמְחָה – תיאור שמחת הגאולה, שאז תהיה שמחה ושירה רבה, לפי ישעיה נא, ג: שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה. • נָס יָגוֹן וַאֲנָחָה – בזמן הגאולה יסתלקו המכאובים והצער. לפי ישעיה לה, : וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן... שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. • יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם – השמחה תהיה תמידית ונמשכת. לפי תהלים פט, יז: בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ. • חָנֵּנוּ חָנֵּנוּ – לאחר תיאורה המוחשי של שמחת הגאולה לעתיד לבוא, חוזר המשורר אל ההווה ומבקש מהאל: חמול וחוס עלינו, לפי תהלים קכג, ג: חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז. • אַתָּה אָבִינוּ אַתָּה תוֹשִׁיעֵנו – הקב"ה הוא אביהם וגואלם של בני ישראל, לפי ישעיה סג, טז: כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ אַתָּה ה' אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ. • קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם – עם ישראל מייחל ומצפה יום יום לגאולה, לפי תהלים כה, ה: אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם. • טַהֵר אֶת לִבֵּנוּ לְעָבְדָךְ – לפי ברכת קדושת היום בתפילת עמידה של שבת: וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. • יוֹצְרֵנוּ יָדַעְתָּ יִצְרֵנוּ – לפי לשון הפיוט הנלווה לווידוי ליום כיפור יוֹצְרֵנוּ וְעוֹשֵׂנוּ יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ. ביטוי זה מופיע גם בפיוט 'ונתנה תוקף' - אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם וְאַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרָם. • יִצְרֵנוּ רַק רַע כָּל הַיּוֹם – תיאור האדם ויצרו הרע. השיבוץ מבראשית ו, ה: וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. • יָשָׁר אֵין עָוֶל בּוֹ – לעומת זאת, הקב"ה ישר ואינו עושה עוול. לפי הפסוק מדברים לב, ד: אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. • אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ – מאושרים החוסים בה', לפי תהלים ב, יב: אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ. • אַל יֵרַךְ לְבָבוֹ – החוסה באל לא יפחד. הביטוי לקוח מדברי החיזוק של הכהן משוח המלחמה המחזק את העם לפני צאתו למלחמה (דברים כ, ג): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל –אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל–תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. • כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ גַּלֵּה – השיבוץ מתהלים קמה, יא כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. זוהי גם לשון תפילת העמידה במוסף של שלשה רגלים: גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָּל חָי. • יֵדְעוּ אֵין בִּלְתֶּךָ אֱלֹקִים – כל האומות ידעו ויכירו שאין אלקים זולתי הקב"ה לפי שירת חנה בשמואל א ב, ב: אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ. • לוֹ נָאוָה תְהִלָּה – לו ראוי ונאה להלל, לפי תהלים קמז, א: הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹקֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה. • תְהִלָּה לְאֵין קֵץ וְתִכְלָה – הלל שאין לו סוף. • שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא זְמִירוֹת – לא אפסיק מלשיר ולהלל את האל. • מוֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם – הקב"ה מושל על העולם בגבורתו. השיבוץ מתהלים סו, ז: מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם. • בְּחָכְמָתוֹ כּוֹנֵן בִּתְבוּנָתוֹ – ברא את העולם בחכמה ובתבונה, לפי משלי כד, ג: בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן. • נוֹרָא הַתְּהִלּוֹת – האל הוא גדול ונורא ועושה תהלות - נסים ונפלאות נוראים. לפי שירת הים (שמות טו, יא): נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. • צַדִּיק בְּמִפְעָלוֹת – הקב"ה צדיק וצדיק במעשיו. • שֹׁמֵעַ תְּפִלּוֹת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם – שומע את התפילות שתוקנו במקום קרבנות תמיד, וגם: שומע תפילות תמיד בכל יום. • סוֹלֵחַ לַשָּׁבִים בְּכָל לֵב נִקְרָבִים – האל סולח לאותם השבים ומתקרבים אליו בכל לבם. • חֶלְקָם בַּאֲהָבִים חַיִּים כֻּלָּם הַיּוֹם – חלקם של השבים אל ה' מאהבה הוא חיים, ע"פ דברי משה רבנו לעם ישראל טרם מותו: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם (דברים ד, ד). • עוֹשֶׂה לַעֲשׁוּקִים מִשְׁפָּטִים חֲזָקִים – רב את ריבם של הגזולים, לפי תהלים קמו, ז: עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים. • וְאוֹהֵב צַדִּיקִים – לפי הפסוק הבא מתהלים (קמו, ח): ה' אֹהֵב צַדִּיקִים. • לָךְ יִדְרֹשׁוּן יוֹם יוֹם – יבקשו תמיד את קרבת האל, לפי ישעיה נח, ב: וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן. • פּוֹקֵחַ הָעִוְרִים וְשׁוֹמֵר אֶת גֵּרִים וּמַתִּיר אֲסִירִים – לפי המזמור שהוזכר בבית הקודם - תהלים קמו, ח-ט: ה' פֹּקֵחַ עִוְרִים ה' זֹקֵף כְּפוּפִים, ה' אֹהֵב צַדִּיקִים, ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים. • יְשַׁוְּעוּ – יתחננו. • צוֹנֶה וַאֲלָפִים מֵאוֹת וַאֲלָפִים – צאן ובקר רב, לפי תהלים ח, ח: צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי. • מִנְחָה לָאַלּוּפִים יְשִׁיבוּן – אותו צאן ובקר רב ישמש כמנחה וכקרבן. • קָרוֹב לְכָל קוֹרְאָיו – האל קרוב אל הפונים אליו, לפי תהלים קמה, יח: קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. • רוֹצֶה אֶת יְרֵאָיו – לפי המשך המזמור, תהלים קמה, יט: רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה. • חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם – הקב"ה רחום ועושה חסד עם ברואיו יום יום. השיבוץ מתהלים נב, ג: מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם. • רָם – גבוה, כינוי לאל. • יִרְאוּ עֵינֵינוּ בִּנְיַן אוּלַמֵּנוּ – נחזה בבניין המקדש. • מִקְּדָשׁ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ – את המקדש שידיך כביכול יסדו ובנו, לפי שירת הים בשמות טו, יז: מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ. • בּוֹ בַיּוֹם – ביום הגאולה. • שְׂחוֹק מָלֵא פִינוּ רִנָּה וּלְשׁוֹנֵנוּ – שמח אותנו עד שנשיר ונזמר, לפי תהלים קכו, ב: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה. • נִפְלָאוֹת הַרְאֵנוּ – הראה לנו נסים, לפי מיכה ז, טו, המתאר את הגאולה העתידה: כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. • בְּעֶצֶם הַיּוֹם – ביום הגאולה. • תָּבוֹא תְחִנָּתִי וְתִקְרַב רִנָּתִי – תפילתי תגיע אליך ותיענה, לפי תהלים קיט, קסט-קע: תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ... תָּבוֹא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ... • לְנֶגְדִּי שִׁוִּיתִי יְיָ כָּל הַיּוֹם – האדם הדבק באל מדמה כאילו הוא נמצא מולו ונגדו בכל רגע ורגע, כדברי דוד המלך בתהלים טז, ח: שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט. • יִפְצְחוּ לָךְ תּוֹדָה – ישירו ויודו לך.
|