audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    סוריה - חלב (ארם צובה) אליהו עבוד
  • 2.
    סוריה - חלב (ארם צובה) דוד שירו
  • 3.
    סוריה - חלב (ארם צובה) משה נר גאון
  • 4.
    סוריה - חלב (ארם צובה) רוני איש-רן, רפי איש-רן
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו טל תוחמה, מרדכי עזרן
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר יחיד נורא
מעגל השנה פסח;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יָחִיד – כינוי לאל, שהוא אחד ויחיד ואין שני לו.
    • נוֹרָא – הקב"ה, שהוא אל נורא – מטיל מורא וממנו יראים
    • נֶפֶשׁ כָּל חַי בְּיָדוֹ – הקב"ה, שבידו להמית ולהחיות, על פי איוב יב, י: אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ.
    • וְהוּא מֵקִיץ וּמְעוֹרֵר לְכָל נִרְדָּם – הקב"ה, על פי תפילת "נשמת כל חי" הנאמרת בתפילת שחרית בשבתות ובחגים: ...הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים.
    • יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם – שיבוץ ממזמור קז בתהלים שהוא מזמור הודיה לאל על ישועתו את עם ישראל. זהו המזמור הנאמר לאורך כל ימי חג הפסח – הוא פותח את תפילת ערבית של פסח ובמשך שאר הימים משולב בתוך המזמורים בתפילת שחרית.
    • הַלֵּל גָּמוּר – בחג ראשון של פסח אומרים הלל שלם ובמהלך הסדר עצמו אומרים שוב הלל (בדילוגים).
    • קַדֵּשׁ וּרְחַץ – אלו הם שני הסימנים הראשונים מתוך חמישה עשר הסימנים של סדר פסח – במילים אלו פותחים את סדר ההגדה.
    • בְּנִיסָן הוּא רֹאשׁ כָּל חֹדֶשׁ – ניסן הוא החודש הראשון בשנה, על פי האמור בשמות יב, ב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.
    • בַּעֲדִי עֲדָיִים – על פי הפסוק ביחזקאל טז, ז: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרם וְעֶרְיָה. פסוק זה מופיע בהגדה כתיאורה של כנסת ישראל טרם לקחה האל לו לבת, והיא מושלכת ערומה.
    • וַיּוֹשַׁע יְיָ עַמּוֹ וְשָׂם עֲלֵיהֶם עֶדְיָם – על פי המשך הפסוקים ביחזקאל טז, יא: וָאֶעֱבר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דּדִים...וָאֶרְחָצֵךְ...וָאַלְבִּשֵׁךְ...וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ. בניגוד למצבה של כנסת ישראל טרם הגאולה כאשר היתה (ע"פ התיאור הנ"ל ביחזקאל) כתינוקת המושלכת בשדה ערומה, האל הגואל עונד לה תכשיטים. הפייטן משתמש במשחק המילים המופיע בפסוקים ביחזקאל: מהמצב בו העדי עדיים מתאר את הבת הערומה והמושלכת, עוברים למצב בו האל אוסף ורוחץ ומלביש ולבסוף עודה עדי. העדיים מסמלים את הגאולה ואת חידוש הברית בין האל וכנסת ישראל. פסוקים אלו הינם פסוקים מרכזיים בהגדה.
    • וּפַּרְעֹה וְחֵילוֹ וְכָל עַמּוֹ יָרֹה יָרָה בְּתוֹךְ הַיָּם – על פי המתואר בשירת הים בשמות טו, ד: מַרְכְּבֹת פַּרְעה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף.
    • וְסַפֵּר לְבִנְךָ – אחת המצוות העיקריות בליל הסדר היא לספר לבנים, לדורות הבאים, את סיפור יציאת מצרים, על פי שמות יג, ח: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.
    • וְהָעֹמֶר תְּהִי סוֹפֵר מִמָּחֳרָת שַׁבַּתְּךָ – למחרת חג ראשון של פסח מתחילים לספור את ספירת העומר, ארבעים ותשעה יום עד שבועות, על פי ויקרא כג, טו: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימת תִּהְיֶינָה.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?