• יָחִיד – כינוי לאל, שהוא אחד ויחיד ואין שני לו. • נוֹרָא – הקב"ה, שהוא אל נורא – מטיל מורא וממנו יראים • נֶפֶשׁ כָּל חַי בְּיָדוֹ – הקב"ה, שבידו להמית ולהחיות, על פי איוב יב, י: אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. • וְהוּא מֵקִיץ וּמְעוֹרֵר לְכָל נִרְדָּם – הקב"ה, על פי תפילת "נשמת כל חי" הנאמרת בתפילת שחרית בשבתות ובחגים: ...הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים. • יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם – שיבוץ ממזמור קז בתהלים שהוא מזמור הודיה לאל על ישועתו את עם ישראל. זהו המזמור הנאמר לאורך כל ימי חג הפסח – הוא פותח את תפילת ערבית של פסח ובמשך שאר הימים משולב בתוך המזמורים בתפילת שחרית. • הַלֵּל גָּמוּר – בחג ראשון של פסח אומרים הלל שלם ובמהלך הסדר עצמו אומרים שוב הלל (בדילוגים). • קַדֵּשׁ וּרְחַץ – אלו הם שני הסימנים הראשונים מתוך חמישה עשר הסימנים של סדר פסח – במילים אלו פותחים את סדר ההגדה. • בְּנִיסָן הוּא רֹאשׁ כָּל חֹדֶשׁ – ניסן הוא החודש הראשון בשנה, על פי האמור בשמות יב, ב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. • בַּעֲדִי עֲדָיִים – על פי הפסוק ביחזקאל טז, ז: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרם וְעֶרְיָה. פסוק זה מופיע בהגדה כתיאורה של כנסת ישראל טרם לקחה האל לו לבת, והיא מושלכת ערומה. • וַיּוֹשַׁע יְיָ עַמּוֹ וְשָׂם עֲלֵיהֶם עֶדְיָם – על פי המשך הפסוקים ביחזקאל טז, יא: וָאֶעֱבר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דּדִים...וָאֶרְחָצֵךְ...וָאַלְבִּשֵׁךְ...וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ. בניגוד למצבה של כנסת ישראל טרם הגאולה כאשר היתה (ע"פ התיאור הנ"ל ביחזקאל) כתינוקת המושלכת בשדה ערומה, האל הגואל עונד לה תכשיטים. הפייטן משתמש במשחק המילים המופיע בפסוקים ביחזקאל: מהמצב בו העדי עדיים מתאר את הבת הערומה והמושלכת, עוברים למצב בו האל אוסף ורוחץ ומלביש ולבסוף עודה עדי. העדיים מסמלים את הגאולה ואת חידוש הברית בין האל וכנסת ישראל. פסוקים אלו הינם פסוקים מרכזיים בהגדה. • וּפַּרְעֹה וְחֵילוֹ וְכָל עַמּוֹ יָרֹה יָרָה בְּתוֹךְ הַיָּם – על פי המתואר בשירת הים בשמות טו, ד: מַרְכְּבֹת פַּרְעה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. • וְסַפֵּר לְבִנְךָ – אחת המצוות העיקריות בליל הסדר היא לספר לבנים, לדורות הבאים, את סיפור יציאת מצרים, על פי שמות יג, ח: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. • וְהָעֹמֶר תְּהִי סוֹפֵר מִמָּחֳרָת שַׁבַּתְּךָ – למחרת חג ראשון של פסח מתחילים לספור את ספירת העומר, ארבעים ותשעה יום עד שבועות, על פי ויקרא כג, טו: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימת תִּהְיֶינָה.
|