مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יחיד נורא / ר' רפאל ענתבי יָחִיד נוֹרָא נֶפֶשׁ כָּל חַי בְּיָדוֹ וְהוּא מֵקִיץ וּמְעוֹרֵר לְכָל נִרְדָּם יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם הַלֵּל גָּמוּר עַם הַקֹּדֶשׁ קַדֵּשׁ וּרְחַץ הַיָּדַיִם בְּנִיסָן הוּא רֹאשׁ כָּל חֹדֶשׁ אֵל הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם חַי בַּעֲדִי עֲדָיִים וַיּוֹשַׁע יְיָ עַמּוֹ וְשָׂם עֲלֵיהֶם עֶדְיָם כִּי הוּא מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם וּפַּרְעֹה וְחֵילוֹ וְכָל עַמּוֹ יָרֹה יָרָה בְּתוֹךְ הַיָּם הָרֵם קוֹלְךָ וְסַפֵּר לְבִנְךָ אֶת יוֹם צֵאתְךָ וְהָעֹמֶר תְּהִי סוֹפֵר מִמָּחֳרָת שַׁבַּתְּךָ |
| פיוט לפסח במסורת יהודי ארם צובא (חאלב). ר' רפאל ענתבי, אחד מחשובי פייטני חאלב, חיבר מלים עבריות ללחן טורקי. הפיוט הקצר פותח בשבח ובהודאה לקב"ה על גאולת מצרים הנסית, עובר ומזכיר את ניסן ראש החדשים, עם רמיזות לסדר ליל הפסח, ומסיים במצוות ספירת העומר, אותה סופרים ממוצאי חג הפסח ועד לחג השבועות. |
| • יָחִיד – כינוי לאל, שהוא אחד ויחיד ואין שני לו. • נוֹרָא – הקב"ה, שהוא אל נורא – מטיל מורא וממנו יראים • נֶפֶשׁ כָּל חַי בְּיָדוֹ – הקב"ה, שבידו להמית ולהחיות, על פי איוב יב, י: אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. • וְהוּא מֵקִיץ וּמְעוֹרֵר לְכָל נִרְדָּם – הקב"ה, על פי תפילת "נשמת כל חי" הנאמרת בתפילת שחרית בשבתות ובחגים: ...הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים. • יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם – שיבוץ ממזמור קז בתהלים שהוא מזמור הודיה לאל על ישועתו את עם ישראל. זהו המזמור הנאמר לאורך כל ימי חג הפסח – הוא פותח את תפילת ערבית של פסח ובמשך שאר הימים משולב בתוך המזמורים בתפילת שחרית. • הַלֵּל גָּמוּר – בחג ראשון של פסח אומרים הלל שלם ובמהלך הסדר עצמו אומרים שוב הלל (בדילוגים). • קַדֵּשׁ וּרְחַץ – אלו הם שני הסימנים הראשונים מתוך חמישה עשר הסימנים של סדר פסח – במילים אלו פותחים את סדר ההגדה. • בְּנִיסָן הוּא רֹאשׁ כָּל חֹדֶשׁ – ניסן הוא החודש הראשון בשנה, על פי האמור בשמות יב, ב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. • בַּעֲדִי עֲדָיִים – על פי הפסוק ביחזקאל טז, ז: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרם וְעֶרְיָה. פסוק זה מופיע בהגדה כתיאורה של כנסת ישראל טרם לקחה האל לו לבת, והיא מושלכת ערומה. • וַיּוֹשַׁע יְיָ עַמּוֹ וְשָׂם עֲלֵיהֶם עֶדְיָם – על פי המשך הפסוקים ביחזקאל טז, יא: וָאֶעֱבר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דּדִים...וָאֶרְחָצֵךְ...וָאַלְבִּשֵׁךְ...וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ. בניגוד למצבה של כנסת ישראל טרם הגאולה כאשר היתה (ע"פ התיאור הנ"ל ביחזקאל) כתינוקת המושלכת בשדה ערומה, האל הגואל עונד לה תכשיטים. הפייטן משתמש במשחק המילים המופיע בפסוקים ביחזקאל: מהמצב בו העדי עדיים מתאר את הבת הערומה והמושלכת, עוברים למצב בו האל אוסף ורוחץ ומלביש ולבסוף עודה עדי. העדיים מסמלים את הגאולה ואת חידוש הברית בין האל וכנסת ישראל. פסוקים אלו הינם פסוקים מרכזיים בהגדה. • וּפַּרְעֹה וְחֵילוֹ וְכָל עַמּוֹ יָרֹה יָרָה בְּתוֹךְ הַיָּם – על פי המתואר בשירת הים בשמות טו, ד: מַרְכְּבֹת פַּרְעה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. • וְסַפֵּר לְבִנְךָ – אחת המצוות העיקריות בליל הסדר היא לספר לבנים, לדורות הבאים, את סיפור יציאת מצרים, על פי שמות יג, ח: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. • וְהָעֹמֶר תְּהִי סוֹפֵר מִמָּחֳרָת שַׁבַּתְּךָ – למחרת חג ראשון של פסח מתחילים לספור את ספירת העומר, ארבעים ותשעה יום עד שבועות, על פי ויקרא כג, טו: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימת תִּהְיֶינָה. |
| عنوان |
יחיד נורא |
|---|---|
| دورة العام |
פסח;שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
