audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי ללא מבצע
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי ללא מבצע
  • 3.
    אשכנז - אשכנז כללי מקהלת לי-רון הייצוגית (הרצליה)
  • 4.
    אשכנז - אשכנז כללי;מזרח אירופה - אשכנז - ישראל אילן דמרי, ברוך ברנר, ניצן-חן רזאל, נתנאל זלבסקי
  • 5.
    חסידים - חסידות חב"ד
  • 6.
    חסידים - חסידות חב"ד המדרגות
  • 7.
    חסידים - חסידות חב"ד משה טולשבסקי
  • 8.
    חסידים - חסידות חב"ד שמואל בצלאל אלטהויז
  • 9.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל אהוד בנאי
  • 10.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
  • 11.
    עכשווי - ישראל ללא מבצע
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אנעים זמירות
מעגל השנה ימים נוראים;לכל עת;שבת;שמחת תורה / שמיני עצרת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אַנְעִים זְמִירוֹת – אשיר זמירות נעימות, בנועם. מקור הצירוף כנראה בכינויו של דוד בשמואל ב כג, א ...וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל.
    • אֶאֱרֹג - פעולת השיר היא כמו פעולת אריגה. אצרף את השירים, את מילותיהם, הברותיהם או צליליהם זה לזה. כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַּעֲרֹג – נפשי מתגעגעת והומה אליך, לפי תהלים מב, ב: כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים.
    • נַפְשִׁי חִמְּדָה בְּצֵל יָדֶךָ – חשקתי להימצא בקרבתך, כלשון הפסוק בשיר השירים ב, ג: בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.
    • לָדַעַת כָּל רָז סוֹדֶךָ – ומתוך הקִרבה הזו, לדעת ולהבין את סודות הבורא, את רזי הרזים.
    • מִדֵּי דַּבְּרִי בִּכְבוֹדֶךָ – בכל פעם שאני מדבר אודות כבודך, מזכיר אותך.
    • הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדֶיךָ – נפשי יוצאת אליך, מתגעגע לקרבתך.
    • עַל כֵּן אֲדַבֵּר בְּךָ נִכְבָּדוֹת – מתוך געגוע ואהבה אלו אני שר ומדבר בכבודך, כפי שנאמר בתהלים פז, ג: נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ עִיר הָאֱלֹהִים סֶלָה.
    • וְשִׁמְךָ אֲכַבֵּד בְּשִׁירֵי יְדִידוֹת – אשיר לך ולכבודך שירי אהבה.
    • אֲסַפְּרָה כְּבוֹדְךָ וְלֹא רְאִיתִיךָ – אני מספר בכבודך למרות שלא ראיתיך, שכן אין לראות את פני ה', כפי שאומר הקב"ה למשה בשמות לג, כ: לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי.
    • אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּיךָ – למרות שאצמיד אליך דימויים וכינויים, איני מגיע לידיעה מלאה של מהותך.
    • בְּיַד נְבִיאֶיךָ בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ דִּמִּיתָ הֲדַר... – אבל באמצעות הנביאים והקרובים לה' אכן תוארו תכונותיו של ה' בדימויים.
    • גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ כִּנּוּ לְתֹקֶף פְּעֻלָּתֶךָ – מידות הגדולה והגבורה, (הרומזות לספירות החסד והגבורה) אינן מתארות את עצמותך, אלא הן כינויים של עוצמת מעשיך.
    • דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְּפִי יֶשְׁךָ – תיארו אותך בדימויים שונים אבל לא התיימרו לתאר את עצמותך.
    • וַיְשַׁוּוּךָ לְפִי מַעֲשֶׂיךָ – אלא התייחסו אליך, דיברו עליך, לפי המעשים והפעולות שלך בהם אתה מתגלה לאדם.
    • הִמְשִׁילוּךָ – תיארו אותך במשלים שונים.
    • בְּרֹב חֶזְיוֹנוֹת – במראות ובציורים מושאלים רבים.
    • הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת – מאחורי הדימויים השונים המתארים אותך מצויה מהות קבועה אחת.
    • וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת – ראו בך דמויות של זקן וצעיר. לפי המדרש (מכילתא פרשת השירה ד) "לפי שנגלה על הים כגבור עושה מלחמה נגלה בסיני כזקן מלא רחמים".
    • וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת – שיערו של ה' תואר לעתים כשל זקן ולעתים כשל צעיר. שער שיבה מתואר בחזיונו של דניאל (ז, ט): וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא (ושער ראשו כצמר נקי=לבן כצמר); בשיר השירים (ה, יא) מתואר הדוד כבעל שיער שחור: קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב.
    • זִקְנָה בְּיוֹם דִּין – בחזונו של דניאל (פרק ז) המוזכר לעיל, נראה ה', השופט את מלכויות העולם כ'עתיק יומין' שלבושו לבן כשלג ושער ראשו כצמר נקי.
    • וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב – בשעת קרב מדומה האל לבחור, עפ"י מאמר הגמרא (חגיגה ה, ע"א) המבאר את צמד הפסוקים הסותרים לכאורה שהבאנו לעיל: "כתוב אחד אומר: "לבושיה כתלג חיור ושער ראשה כעמר נקא" (דניאל ז, ט), וכתיב: "קווצותיו תלתלים שחורות כעורב" (שיר השירים ה, יא). לא קשיא – כאן בישיבה כאן במלחמה, דאמר מר: אין לך נאה בישיבה אלא זקן ואין לך נאה במלחמה אלא בחור.
    • כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת – כך הושר עליו בשירת הים בשמות טו, ג ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ.
    • יָדָיו לוֹ רַב – כוחו רב, בעל יכולת רבה, לפי האמור בדברים לג, ז על יהודה: יָדָיו רָב לוֹ. כאן מוסבים הדברים על הקב"ה.
    • חָבַשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ – כמתואר בישעיהו נט, יז: וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ.
    • הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ – לפי תהלים צח, א: מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ. הישועה מקושרת לימין. טַלְלֵי אוֹרוֹת רֹאשׁוֹ נִמְלָא, קְוֻצּוֹתָיו רְסִיסֵי לַיְלָה - לפי שיר השירים ה, ב ...שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. הביטוי טללי אורות עפ"י ישעיהו כו, יט: כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ.
    • יִתְפָּאֵר בִּי – ה' מתפאר ומתגאה בעם ישראל, לפי ישעיהו מט, ג: וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.
    • וְהוּא יִהְיֶה לִי לַעֲטֶרֶת צְבִי – ה' יהיה לעמו ככתר מפואר, עם ישראל יתפאר אף הוא מצדו בקב"ה. הלשון לפי ישעיהו כח, ה: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי... לִשְׁאָר עַמּוֹ. כֶּתֶם טָהוֹר פָּז דְּמוּת רֹאשׁוֹ – כֶּתֶם הוא זהב יקר, משובח. הלשון לפי שיר השירים ה, יא: רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז...
    • וְחַק עַל מֵצַח כְּבוֹד שֵׁם קָדְשׁוֹ – על מצחו של אהרן הכהן היה ציץ זהב שעליו היה חקוק שמו של הקב"ה. וייתכן שרומז גם לתפלין המונחים בראשו של ה', לפי בבלי ברכות ו, ע"א.
    • אֻמָּתוֹ לוֹ עִטְּרָה עֲטָרָה – עם ישראל מעטר את הקדוש ברוך הוא בתפילותיו, לפי מדרש שמות רבה כא, ד "...ומאחר שכל הכנסיות גומרות כל התפלות, המלאך הממונה על התפלות נוטל כל התפלות שהתפללו בכל הכנסיות כולן, ועושה אותן עטרות, ונותנן בראשו של הקב"ה... שהקב"ה מתעטר בתפלתן של ישראל שנאמר (יחזקאל טז) 'ועטרת תפארת בראשך'".
    • מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ כְּבִימֵי בְחוּרוֹת – שערו כשיער בחור צעיר.
    • קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת – לפי שיר השירים ה, יא קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב.
    • נְוֵה הַצֶּדֶק – כינוי לירושלים ולבית המקדש, לפי ירמיה לא, כב יְבָרֶכְךָ ה' נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ.
    • צְבִי תִפְאַרְתּוֹ – תפארת יופיו.
    • יַעֲלֶה נָּא עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ – יוזכר בכל עת של שמחה, לפי תהלים קלז, ו אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
    • סְגֻלָּתוֹ – כינוי לעם ישראל, לפי שמות יט, ה.
    • תְּהִי בְּיָדוֹ עֲטֶרֶת וּצְנִיף מְלוּכָה צְבִי תִפְאֶרֶת – עם ישראל יהיה כעטרה וכתר מלוכה לתפארת, לפי ישעיהו סב, ג: וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה' וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ.
    • עֲמוּסִים – כינוי לישראל, שאותם הקב"ה נושא ועומס כביכול על עצמו, לפי ישעיהו מו, ג: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם.
    • עֲטֶרֶת עִנְּדָם – ה' יקשור כתרים לראש ישראל, כפי שקשרו מלאכי השרת לישראל במעמד הר סיני, כמתואר בבבלי (שבת פח ע"א): "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע". הלשון עפ"י איוב לא, לו: אִם לֹא עַל שִׁכְמִי אֶשָּׂאֶנּוּ אֶעֶנְדֶנּוּ עֲטָרוֹת לִי.
    • מֵאֲשֶׁר יָקְרוּ בְעֵינָיו כִּבְּדָם – משום שהם היו מכובדים בעיניו, הוא חלק להם כבוד, לפי ישעיה מג, ד מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ.
    • פְּאֵרוֹ עָלַי וּפְאֵרִי עָלָיו – רומז למאמר התלמודי מבבלי ברכות יא, ע"א, האומר שכשם שישראל מניחים תפילין על ראשם ובהם כתוב ייחודו של ה', כך גם הקב"ה מניח תפילין, שבהם כתוב ייחודו של ישראל בעולם. באותו עמוד בגמרא כתוב שהתפילין מכונים פאר.
    • וְקָרוֹב אֵלַי בְּקָרְאִי אֵלָיו – לפי דברים ד, ז: כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כָה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו.
    • צַח וְאָדֹם – לפי שיר השירים ה, י דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה.
    • לִלְבוּשׁוֹ אָדֹם פּוּרָה בְּדָרְכוֹ בְּבוֹאוֹ מֵאֱדוֹם – כשה' יבוא מגואל בדם הנקמה במלכות אדום הוא יאמר שדרך את ענבי הדם לבדו בגת (הנדרשת כמתייחסת אל העולם הנוצרי), לפי ישעיה סג, א-ד: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה... מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת. פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי... וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי... כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי.
    • קֶשֶׁר תְּפִלִּין הֶרְאָה לֶעָנָו – עניו הוא כינוי למשה, כנאמר עליו בבמדבר יב, ג: וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. ובבבלי ברכות ז, ע"א נאמר: "מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין".
    • תְּמוּנַת ה' לְנֶגֶד עֵינָיו – ראייתו של משה את ה' היתה "באספקלריה המאירה" והוא זכה לדרגת הקִרבה הגדולה ביותר אל ה', לפי האמור עליו בבמדבר יב, ח: פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט.
    • רוֹצֶה בְּעַמּוֹ עֲנָוִים יְפָאֵר – ה' הרוצה בעמו יפאר את ישראל, לפי תהלים קמט, ד כִּי רוֹצֶה ה' בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה.
    • יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת – כינוי לקב"ה, שכל התהלות שלו והוא בעל התהלות, לפי תהלים כב, ד: וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.
    • בָּם לְהִתְפָּאֵר – לפי ישעיהו מט, ג וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.
    • רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת – כבר בתחילת דבריך אמרת דברי אמת, כפי שנאמר בתהלים קיט, קס רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ.
    • קוֹרֵא מֵרֹאשׁ דּוֹר וָדוֹר – יודע מראש מה יקרה בדורות הבאים, לפי ישעיהו מא, ד: מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ.

    • עַם דּוֹרֶשְׁךָ דְּרֹשׁ – בקש והתעניין בעם ישראל המבקש והמחפש אותך.
    • שִׁית הֲמוֹן שִׁירַי נָא עָלֶיךָ – שים, קבל לפניך את המיית שירי. קבל את תפלתי שאני משורר לך.
    • וְרִנָּתִי תִּקְרַב אֵלֶיךָ – שירתי תקרב אליך, תפלתי תגיע אליך, לפי תהלים קיט, קסט תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ ה' כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי.
    • וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן קְטֹרֶת – תפילתי תיחשב לפניך כקטורת המכפרת, לפי תהלים קמא, ב: תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ.
    • תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ – הלוואי שתכובד ותהיה יקרה בעיניך שירתי, שירת העני.
    • כַּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קָרְבָּנֶיךָ – כמו שירת הלווים בבית המקדש.
    • בִּרְכָתִי תַּעֲלֶה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר – אברך את מי שזן ומפרנס את העולם, מתוך הסבת הפסוק שנאמר במשלי יא, כו: מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר, כלפי הקדוש ברוך הוא.
    • מְחוֹלֵל וּמוֹלִיד – כינויים לאל, שגם מביא את הצירים וגם מוליד, אולי בהשראת ישעיהו סו, ח–ט ...כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ. הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד יֹאמַר ה' אִם אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי אָמַר אֱלֹהָיִךְ.
    • וּבְבִרְכָתִי תְנַעֲנַע לִי רֹאשׁ – כשאברך אותך תאשר את ברכתי, תקבל את תפלתי כפי שמסופר על ר' ישמעאל בבבלי, ברכות ז ע"א: "אמר ר' ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין. ונענע לי בראשו."
    • וְאוֹתָהּ קַח לְךָ – קח את ברכתי. שיבוץ הוא מדברי יעקב לעשו בבראשית לג, יא קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל...
    • כִּבְשָׂמִים רֹאשׁ – כמו סממני הקטורת.
    • יֶעֱרַב נָא שִׂיחִי עָלֶיךָ – ינעמו לך דיבורי תפילתי, לפי תהלים קד, לד יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?