אבות / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
יעלה תחנוננו
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
-
בביצוע
- שמחה שלמה זילבר מסורת:
- אשכנז - אשכנז כללי סולם:
- לא ידוע מעגל השנה:
- יום כיפור מועד התפילה:
- ערבית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
אשכנז - יצירות חזנות
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
חסידויות נוספות - חסידות מונסטריץ'
חסידות רוז'ין - חסידות בויאן
חסידים - חסידות חב"ד
חסידים - חסידות כללי
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
עכשווי - ישראל
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
אשכנז - יצירות חזנות
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
חסידויות נוספות - חסידות מונסטריץ'
חסידות רוז'ין - חסידות בויאן
חסידים - חסידות חב"ד
חסידים - חסידות כללי
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
עכשווי - ישראל
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אשר היינוביץ
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי הנרי צימר
-
3.
אשכנז - אשכנז כללי שמחה שלמה זילבר
-
4.
אשכנז - יצירות חזנות וולטר אורנשטיין
-
5.
אשכנז - יצירות חזנות יוסל'ה רוזנבלט
-
6.
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון
-
7.
חסידויות נוספות - חסידות מונסטריץ' רבינוביץ'
-
8.
חסידות רוז'ין - חסידות בויאן זאב פישמן
-
9.
חסידים - חסידות חב"ד אלי ליפסקר
-
10.
חסידים - חסידות כללי חזקי פוקס
-
11.
חסידים - חסידות כללי לא ידוע
-
12.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) מרדכי ברויאר
-
13.
עכשווי - ישראל יהודה קדרי
-
14.
עכשווי - ישראל ללא מבצע
-
15.
עכשווי - ישראל צבי זלבסקי
נגן שירים ברצף
|
יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא שַׁוְעָתֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה קוֹלֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא צִדְקָתֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה פִדְיוֹנֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה עִנּוּיֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא סְלִיחָתֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה נַאֲקָתֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה מְנוּסֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא לְמַעֲנוֹ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה כִפּוּרֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה יִשְׁעֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא טָהֳרֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה חִנּוּנֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה זִכְרוֹנֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא וִעוּדֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה הַדְרָתֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה דָפְקֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא גִילֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה בַּקָּשָׁתֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה אֶנְקָתֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא אֵלֶיךָ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה אֵלֵינוּ עַד עָרֶב |
|
"יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ" הוא הפיוט הפותח את סליחות ליל יום הכיפורים בקהילות אשכנז ופולין, לאחר תפילת עמידה של ערבית והוא מיוסד על סדר הא"ב בסדר יורד (תשר"ק). הגרסה כאן היא לפי מנהג קהילות פולין. לפי מנהג אשכנז השלד זהה, אך ישנם הבדלים בחלק מן המילים שעל סדר תשר"ק. הפיוט מקפל בתוכו את התמצית של מהלך היום כולו, המתרחש מ-"עֶרֶב" דרך "בֹּקֶר" ו-"עַד עָרֶב". זוהי המחזוריות של כל מועד, המתחיל בערב ומסתיים בערב. זוהי גם מחזוריות הנזכרת באופן מפורש ביחס ליום הכיפורים: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב, מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם" (ויקרא כג, לב). בין "עֶרֶב" ל"עֶרֶב" מתרחש תהליך מהותי, המבוטא במעבר מ-"יַעֲלֶה", דרך "וְיָבוֹא", עד ל -"וְיֵרָאֶה" (מבוסס על תפילת "יעלה ויבוא ויראה וירצה..." הנאמרת במועדים ובראשי חודשים). תחילת התהליך בליל יום הכיפורים, הזמן בו נאמר הפיוט. ראשית יש להעלות את התחינה, את הקול, בדחילו ורחימו: "יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ (קוֹלֵנוּ, עִנּוּיֵנוּ, מְנוּסֵנוּ, וכו') מֵעֶרֶב". המשכו ביום, לאחר שהקריאה הוצאה לחלל העולם, בבקשה שהיא תבוא ליעדה: "וְיָבוֹא שַׁוְעָתֵנוּ (צִדְקָתֵנוּ, סְלִיחָתֵנוּ, לְמַעֲנוֹ, וכו') מִבֹּקֶר". ואילו המענה המיוחל מסתמן לקראת הערב השני, כפרי של התהליך של היום כולו: "וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵנוּ (פִדְיוֹנֵנוּ, נַאֲקָתֵנוּ, כִפּוּרֵנוּ, וכו') עַד עָרֶב". ואכן, רוב המילים המוצמדות ל-"וְיֵרָאֶה" - במשמעות של יהא רצוי ומקובל - מקפלות בתוכן את התוצאה המקוּוה: רִנּוּנֵנוּ, פִדְיוֹנֵנוּ, כִפּוּרֵנוּ, הַדְרָתֵנוּ. השיא הוא בשורה האחרונה: "וְיֵרָאֶה אֵלֵינוּ עַד עָרֶב". לא המענה הוא שְ"יֵרָאֶה", אלא הקב"ה עצמו. |
| • רִנּוּנֵנוּ - מלשון תפילה, כדברי שלמה המלך (מלכים א ח, כח): וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ... לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה. • שַׁוְעָתֵנוּ - תפילתנו, בקשתנו. • וְיָבוֹא צִדְקָתֵנוּ - נצא צודקים בדין. • פִדְיוֹנֵנוּ - גאולתנו, ישועתנו. השימוש במלה פדיון כאדם שצריך לשלם כופר נפש על מנת לפדות את עצמו ממאסר או משבי. • עִנּוּיֵנוּ - העינוי שאנו מתענים ביום הכיפורים, כמצוּוה בויקרא כג, כז: אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא... וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם. • נַאֲקָתֵנוּ - זעקתנו. • מְנוּסֵנוּ - כינוי לתפילה המשמשת מנוס, מפלט. • וְיָבוֹא לְמַעֲנוֹ - למען ה'. בקשת המחילה והגאולה היא לא בשל צדקתו של עם ישראל אלא למען שמו הגדול של הקב"ה. רעיון המובע בפיוט סליחות רבים, למשל: אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו. • טָהֳרֵנוּ - ההיטהרות מהחטא. • חִנּוּנֵנוּ - החנינה שלנו, תחון אותנו. • זִכְרוֹנֵנוּ - זיכרון לטובה לפני ה', זכרונם של האבות וזכותם העומדת לזכות צאצאיהם. • וִעוּדֵנוּ - התוועדות, ההתכנסות לשם תפילת הציבור. • הַדְרָתֵנוּ - מלשון יופי. הבקשה למצוא חן בעיני ה'. • דָפְקֵנוּ - המתפלל המתדפק כביכול על שערי שמים ומבקש מחילה. • גִילֵנוּ - התפילה שאנו מעלים בשמחה של חרדת קודש, כמו: עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה (תהלים ב, יא). • אֶנְקָתֵנוּ - אנחתנו, זעקתנו. |
| כותר |
יעלה תחנוננו / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר |
|---|---|
| מסורת |
אשכנז - אשכנז כללי |
| לחן ממסורת |
יעלה תחנוננו / אשכנז כללי
 |
| סולם |
לא ידוע |
| מעגל השנה |
יום כיפור |
| מועד התפילה |
ערבית |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
1 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• רִנּוּנֵנוּ - מלשון תפילה, כדברי שלמה המלך (מלכים א ח, כח): וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ... לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה. • שַׁוְעָתֵנוּ - תפילתנו, בקשתנו. • וְיָבוֹא צִדְקָתֵנוּ - נצא צודקים בדין. • פִדְיוֹנֵנוּ - גאולתנו, ישועתנו. השימוש במלה פדיון כאדם שצריך לשלם כופר נפש על מנת לפדות את עצמו ממאסר או משבי. • עִנּוּיֵנוּ - העינוי שאנו מתענים ביום הכיפורים, כמצוּוה בויקרא כג, כז: אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא... וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם. • נַאֲקָתֵנוּ - זעקתנו. • מְנוּסֵנוּ - כינוי לתפילה המשמשת מנוס, מפלט. • וְיָבוֹא לְמַעֲנוֹ - למען ה'. בקשת המחילה והגאולה היא לא בשל צדקתו של עם ישראל אלא למען שמו הגדול של הקב"ה. רעיון המובע בפיוט סליחות רבים, למשל: אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו. • טָהֳרֵנוּ - ההיטהרות מהחטא. • חִנּוּנֵנוּ - החנינה שלנו, תחון אותנו. • זִכְרוֹנֵנוּ - זיכרון לטובה לפני ה', זכרונם של האבות וזכותם העומדת לזכות צאצאיהם. • וִעוּדֵנוּ - התוועדות, ההתכנסות לשם תפילת הציבור. • הַדְרָתֵנוּ - מלשון יופי. הבקשה למצוא חן בעיני ה'. • דָפְקֵנוּ - המתפלל המתדפק כביכול על שערי שמים ומבקש מחילה. • גִילֵנוּ - התפילה שאנו מעלים בשמחה של חרדת קודש, כמו: עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה (תהלים ב, יא). • אֶנְקָתֵנוּ - אנחתנו, זעקתנו.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם לא ידוע
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
