مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא שַׁוְעָתֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה קוֹלֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא צִדְקָתֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה פִדְיוֹנֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה עִנּוּיֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא סְלִיחָתֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה נַאֲקָתֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה מְנוּסֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא לְמַעֲנוֹ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה כִפּוּרֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה יִשְׁעֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא טָהֳרֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה חִנּוּנֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה זִכְרוֹנֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא וִעוּדֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה הַדְרָתֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה דָפְקֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא גִילֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה בַּקָּשָׁתֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה אֶנְקָתֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא אֵלֶיךָ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה אֵלֵינוּ עַד עָרֶב |
|
"יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ" הוא הפיוט הפותח את סליחות ליל יום הכיפורים בקהילות אשכנז ופולין, לאחר תפילת עמידה של ערבית והוא מיוסד על סדר הא"ב בסדר יורד (תשר"ק). הגרסה כאן היא לפי מנהג קהילות פולין. לפי מנהג אשכנז השלד זהה, אך ישנם הבדלים בחלק מן המילים שעל סדר תשר"ק. הפיוט מקפל בתוכו את התמצית של מהלך היום כולו, המתרחש מ-"עֶרֶב" דרך "בֹּקֶר" ו-"עַד עָרֶב". זוהי המחזוריות של כל מועד, המתחיל בערב ומסתיים בערב. זוהי גם מחזוריות הנזכרת באופן מפורש ביחס ליום הכיפורים: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב, מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם" (ויקרא כג, לב). בין "עֶרֶב" ל"עֶרֶב" מתרחש תהליך מהותי, המבוטא במעבר מ-"יַעֲלֶה", דרך "וְיָבוֹא", עד ל -"וְיֵרָאֶה" (מבוסס על תפילת "יעלה ויבוא ויראה וירצה..." הנאמרת במועדים ובראשי חודשים). תחילת התהליך בליל יום הכיפורים, הזמן בו נאמר הפיוט. ראשית יש להעלות את התחינה, את הקול, בדחילו ורחימו: "יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ (קוֹלֵנוּ, עִנּוּיֵנוּ, מְנוּסֵנוּ, וכו') מֵעֶרֶב". המשכו ביום, לאחר שהקריאה הוצאה לחלל העולם, בבקשה שהיא תבוא ליעדה: "וְיָבוֹא שַׁוְעָתֵנוּ (צִדְקָתֵנוּ, סְלִיחָתֵנוּ, לְמַעֲנוֹ, וכו') מִבֹּקֶר". ואילו המענה המיוחל מסתמן לקראת הערב השני, כפרי של התהליך של היום כולו: "וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵנוּ (פִדְיוֹנֵנוּ, נַאֲקָתֵנוּ, כִפּוּרֵנוּ, וכו') עַד עָרֶב". ואכן, רוב המילים המוצמדות ל-"וְיֵרָאֶה" - במשמעות של יהא רצוי ומקובל - מקפלות בתוכן את התוצאה המקוּוה: רִנּוּנֵנוּ, פִדְיוֹנֵנוּ, כִפּוּרֵנוּ, הַדְרָתֵנוּ. השיא הוא בשורה האחרונה: "וְיֵרָאֶה אֵלֵינוּ עַד עָרֶב". לא המענה הוא שְ"יֵרָאֶה", אלא הקב"ה עצמו. |
| • רִנּוּנֵנוּ - מלשון תפילה, כדברי שלמה המלך (מלכים א ח, כח): וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ... לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה. • שַׁוְעָתֵנוּ - תפילתנו, בקשתנו. • וְיָבוֹא צִדְקָתֵנוּ - נצא צודקים בדין. • פִדְיוֹנֵנוּ - גאולתנו, ישועתנו. השימוש במלה פדיון כאדם שצריך לשלם כופר נפש על מנת לפדות את עצמו ממאסר או משבי. • עִנּוּיֵנוּ - העינוי שאנו מתענים ביום הכיפורים, כמצוּוה בויקרא כג, כז: אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא... וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם. • נַאֲקָתֵנוּ - זעקתנו. • מְנוּסֵנוּ - כינוי לתפילה המשמשת מנוס, מפלט. • וְיָבוֹא לְמַעֲנוֹ - למען ה'. בקשת המחילה והגאולה היא לא בשל צדקתו של עם ישראל אלא למען שמו הגדול של הקב"ה. רעיון המובע בפיוט סליחות רבים, למשל: אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו. • טָהֳרֵנוּ - ההיטהרות מהחטא. • חִנּוּנֵנוּ - החנינה שלנו, תחון אותנו. • זִכְרוֹנֵנוּ - זיכרון לטובה לפני ה', זכרונם של האבות וזכותם העומדת לזכות צאצאיהם. • וִעוּדֵנוּ - התוועדות, ההתכנסות לשם תפילת הציבור. • הַדְרָתֵנוּ - מלשון יופי. הבקשה למצוא חן בעיני ה'. • דָפְקֵנוּ - המתפלל המתדפק כביכול על שערי שמים ומבקש מחילה. • גִילֵנוּ - התפילה שאנו מעלים בשמחה של חרדת קודש, כמו: עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה (תהלים ב, יא). • אֶנְקָתֵנוּ - אנחתנו, זעקתנו. |
| عنوان |
יעלה תחנוננו / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר |
|---|---|
| تقليد |
אשכנז - אשכנז כללי |
| لحن تراثي |
יעלה תחנוננו / אשכנז כללי
 |
| السلم الموسيقي |
לא ידוע |
| دورة العام |
יום כיפור |
| موعد الصلاة |
ערבית |
| ملحن |
ללא מלחין ידוע |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
