אל ההודאות / חלב / מקאם שיגא / חכם יוסף בוזו בליווי פייטנים
כללי
להאזנה
בביצוע זה מושרות השורות שעליהן נהוג להרכיב מנגינות שונות בהתאם למקאם של התפילה: מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכוֹרֵיהֶם הָרָגְתָּ. וּבְכורְךָ יִשְׂרָאֵל גָּאָלְתָּ. וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ יָם וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ לָאֵל. |
ברכת "אמת ויציב" הינה הברכה הנאמרת לאחר קריאת שמע של שחרית, והיא נאמרת בכל תפילות השחר בין בחול בין בשבתות וימים טובים. קריאת שמע וברכותיה הן מחלקי התפילה הקדומים ביותר, ובניגוד לרוב התפילות שבידינו, שנוסחם לא הוזכרה במשנה או בתלמוד, ברכות אלו נדונו בכמה מקורות תנאיים ותלמודיים וקטעים מהן צוטטו כבר בתלמוד. ברכה זו נזכרת כבר במשנה בשני מקומות (תמיד ה, א; ברכות ב, ב). חכמים החשיבו מאד את סמיכות ברכה זו המסתיימת במילים "ברוך אתה ה' גאל ישראל" לתפילת העמידה והפליגו במעלת מי שמסמיך "גאולה לתפילה" (ברכות ט ע"ב). הברכות שלאחר קריאות שמע היומיות, "אמת ויציב" ביום ומקבילתה בלילה "אמת ואמונה", הינן בעלות מכנה משותף ומבטאות את האמונה המוחלטת בקב"ה ובהשגחתו על עם ישראל בעבר, בהווה ובעתיד. עם זאת, ישנם שינויים משמעותיים ומהותיים ביניהן. ברכת "אמת ויציב" נאמרת בראשיתו של יום חדש, כאשר השמש עולה ברקיע והעולם מואר, ברור ומוחשי. בדומה לעולם, גם המתפלל רואה בבוקר את יפי הבריאה וחש ביציבות ובבהירות של האמונה בנצח ישראל. הוא מברך ברכה הפותחת בהצהרה נחרצת על אמיתות תוכנה של קריאת שמע שבקעה מפיו קודם לכן: "אמת! ויציב! ונכון! וקיים! וישר! ונאמן!... הדבר הזה עלינו לעולם ועד!", וממשיך בסקירת ההיסטוריה של הברית בין אבות האומה עם הקב"ה עד לנס יציאת מצרים, וסומך לחתימת הברכה פסוק מנבואת ישעיהו המדבר על הגאולה העתידית. ומיד הוא סומך לברכת הגאולה את התפילה בה"א הידיעה – תפילת העמידה. הברכה המקבילה בלילה אף היא מבטאת את האמונה המוחלטת בקב"ה ובגאולה שהייתה ובגאולה לעתיד לבוא, אלא שבבוא הלילה האור והבהירות מפנים את מקומם אל העלטה והכיסוי. כך גם הדגש של הברכה שלאחר קריאת שמע עובר מנקודת המבט של הידיעה אל נקודת המבט של האמונה. פירוש אחר להבדל בין הברכות הביא הרב אברהם יצחק הכהן קוק בביאורו לסידור: בבוקר האדם מתפנה לענייניו החברתיים, והוא מתפלל על היציבות לבל ייסחף הרחק מעבודת ה'. ובערב, כשהוא נח בצל קורת ביתו הוא מבקש אמונה כדי שיהיה לו כוח לקדש את חייו הפרטיים. מבחינה צורנית בולטת החזרה על הקביעה "אמת" שמופיעה שבע פעמים לאורך הברכה, אשר כל אחת מהן מהווה הצהרה קצרה וקבלה. ברוב הקהילות אין מנגינה לברכה זו. בקהילות אשכנז הברכה נקראת בלחש כמו שאר ברכות קריאת שמע, ובקהילות הספרדים יש לה נעימה כשל שאר ברכות קריאת שמע. בקהילות צפון אפריקה נוהגים לשיר בשבתות ובימים טובים את הקטע הראשון - "ויציב ונכון - עלינו לעולם ועד". ויש קהילות נוספות בהן נוהגים לשיר קטע זה או אחר מברכה ארוכה זו, בעיקר קטעים לקראת סופה של הברכה, כמו למשל "משה ובני ישראל לך ענו שירה" או "שירה חדשה". |
• וְיַצִּיב וְנָכון וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנורָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעולָם וָעֶד – רצף של מילות חיזוק המבוססות כולן על האמור במקרא, והן באות לתת תוקף וחיזוק לכל מה שנאמר קודם לכן בקריאת שמע ובברכות הנלוות לה. הראב"ן (גרמניה המאה ה-12) וראשונים אחרים בעקבותיו מציינים כי יש כאן חמשה עשר דברי שבח והם כנגד חמשה עשר שירי המעלות שבתהלים. • אֱמֶת אֱלהֵי עולָם מַלְכֵּנוּ – הצהרה בדבר אלהותו ומלכותו של ה' עלינו. ע"פ ירמיהו (י, י) וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. • צוּר יַעֲקב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ – הקב"ה מכונה "צור יעקב", דהיינו מבטחו של עם ישראל הנקרא יעקב והוא מגן ישעו – מגן ומושיע - כאמור בשמואל ב (כב, לו) וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ. • לְדר וָדר הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם – הקב"ה חי וקיים לעולם. ע"פ תהלים (קלה, יג) ה' שִׁמְךָ לְעוֹלָם, ה' זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. • וְכִסְאו נָכון – מלכותו קיימת ויציבה לעד. ע"פ תהלים (צג, ב) נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה. • וּמַלְכוּתו וֶאֱמוּנָתו לָעַד קַיֶּמֶת– ע"פ תהלים (ק, ה) וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ. • וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעולְמֵי עולָמִים – דברי ה' אינם חוזרים ריקם, והם נצחיים. על פי הקבלה, בהגיע המתפלל לכאן עליו לנשק את הציציות של טליתו, אותן אחז במהלך קריאת שמע ולהניחן מידיו. • עַל אֲבותֵינוּ וְעָלֵינוּ. עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּורותֵינוּ וְעַל כָּל דּורות זֶרַע יִשרָאֵל עֲבָדֶיךָ עַל הָרִאשׁונִים וְעַל הָאַחֲרונִים – אבותינו ואבות אבותינו עד אברהם, ובנינו ובני בנינו עד עולם. • דָּבָר טוב וְקַיָּם לְעולָם וָעֶד אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, חק וְלא יַעֲבר – תורת ה' שהיא אמת, ומצוותיו שהן אמונה - עוברות מדור לדור ולא ישתנו לעולם ועלינו לקיימם. • גּואֲלֵנוּ גּואֵל אֲבותֵינוּ... אֵין אֱלהִים זוּלָתֶךָ. – אתה גאלת את אבותינו מארץ מצרים ואתה עתיד לגאלנו שוב. ע"פ האמור בישעיהו (מד, ו) כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים. • עֶזְרַת אֲבותֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעולָם. מָגֵן וּמושִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּור וָדור –הקב"ה הוא עזרתם ומשענם של האבות ומגן ומושיע לכל הדורות שבאו אחריהם ולאלו שעתידים להיות ככתוב בישעיהו (מה, יז) יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד. • בְּרוּם עולָם מושָׁבֶךָ. וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ – הקב"ה נחבא כביכול בגובהי מרומים אך חוקי הטבע שגזר ומשפטיו מגיעים לכל אתר ואתר עד לנידח שבהם. וייתכן שהכוונה ב"אפסי ארץ" עד שתאפס הארץ, דהיינו עד סוף העולם. • אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְותֶיךָ וְתורָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשים עַל לִבּו – שבח למי שסר למצוותיו של ה' ושם את הדברים על לבו, מתאמץ להבינם ולהפנימם. • וּמֶלֶךְ גִּבּור לָרִיב רִיבָם – ככתוב בישעיהו (מב, יג) ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר. • מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ.. – תיאור נס יציאת מצרים, הצלת ישראל והשמדת רודפיהם. • עַל זאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְנָתְנוּ יְדִידִים... – אהובים וידידים הוא כינוי לעם ישראל שהם בני יעקב שנאמר (דברים לג, יב) לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו. • רָם וְנִשּא, גָּדול וְנורָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים וּמַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים – כינויים לקב"ה ע"פ ישעיהו יז, טו) כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. שיבוץ זה רומז כאן גם לכך שהקב"ה השפיל את מצרים שהיו מתגאים על ישראל והגביה את ישראל שהיו שפלים, מלשון הכתוב (יחזקאל יז, כד) כִּי אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל. • מוצִיא אֲסִירִים – הם עם ישראל שהיו אסירים למצרים מלשון הכתוב תהלים סח, ז מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. • וְעונֶה לְעַמּו בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו – שכתוב כמתואר בספר שמות (ב, כג) וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה. • תְּהִלּות לְאֵל עֶלְיון – עם ישראל משבח ומהלל את ה'. על פי ישעיהו (מג, כא) עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ. • משֶׁה וּבְנֵי יִשרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה... – הברכה מסתיימת בתיאור שירתם של בני ישראל עם גאולתם ממצרים וטביעת המצרים בים סוף. • צוּר יִשרָאֵל. קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשרָאֵל. וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ יְהוּדָה וְיִשרָאֵל – שורה זו נמצאת בנוסח אשכנז, וכנראה נתווספה בעקבות דברי ר' יהושע בן לוי בתלמוד הירושלמי (ברכות א, ו) שיש להזכיר ב"אמת ויציב" "צור ישראל וגואלו". • גּאֲלֵנוּ ה' צְבָאות שְׁמו קְדושׁ יִשרָאֵל – פסוק זה מישעיהו מדבר על הגאולה העתידית. הטעם שתיקנו לומר בשחרית פסוק זה ובערבית את הפסוק "כִּי-פָדָה ה' אֶת-יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ" (ירמיהו לא א) הוא מפני שביום אנו מבקשים שיגאל אותנו ולכן השימוש בלשון "גואלנו" ובלילה כבר גאל ופדה אותנו. במנהג איטליה שימרו את הסיומת הארצישראלית של הברכה וזו נוסחתה: "בגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם כי מעולם ועד עולם אתה גואל" וממשיכים בברכת גאל ישראל. • בָּרוּךְ אַתָּה ה', גָּאַל יִשרָאֵל – חתימת הברכה, הקרויה גם "גאל ישראל", מוסבת על כל הנסים שנעשו לנו עד כה ובעיקר על יציאת מצרים. |
כותר |
ממצרים גאלתנו / חלב / מקאם שיגא / בלחן 'ענו שירה' / חכם יוסף בוזו |
---|---|
מסורת |
סוריה - חלב (ארם צובה) |
לחן ממסורת |
ממצרים גאלתנו בלחן 'תם ונשלם' לשבת זכור/ חלב / מקאם שיגא |
סולם |
מקאם: שיגא |
מעגל השנה |
לכל עת |
מועד התפילה |
שחרית |
מעגל החיים |
בר מצווה |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?