אל ההודאות / חלב / מקאם שיגא / חכם יוסף בוזו בליווי פייטנים
כללי
להאזנה
בהקלטה זו שלושה לחנים שונים במקאם סיגא לקטע "שמחים בצאתם" מתוך הפיוט "אדון עולם", שניתן לשלב בתפילת שחרית של שבת במקאם סיגא. (מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹגַהּ נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם) שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם שָׂשִׂים בְּבוֹאָם עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה שֶׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ |
פיוט קדום המושר בתפילת שחרית של שבת ושל חג בכל הקהילות, על אף שתוכנו אינו מעיד על כך שנכתב כפיוט לשבת דווקא. |
• המעשים - הברואים שנעשו בדברו. |
כותר |
שמחים בצאתם בשלושה לחנים / חאלב / מקאם שיגא / חכם יוסף בוזו |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - סוריה |
לחן ממסורת |
שמחים בצאתם בשלושה לחנים / חאלב / מקאם שיגא 
 |
סולם |
מקאם: שיגא |
מעגל השנה |
יום כיפור |
מועד התפילה |
אחר |
מעגל החיים |
בר מצווה |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• המעשים - הברואים שנעשו בדברו.
• הַמִּתְגָּאֶה - נישא בגאון
• חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ - החיות המסתוריות המתוארות בחזון המרכבה של יחזקאל הנביא (ראו יחזקאל פרק א). השורה מבוססת על מדרש תהלים קג: "...מה עשה הקב"ה? נתן כל הגיותנים [=גאוותנים] הללו תחת כסא כבודו, שנאמר (יחזקאל א, י) "ודמות פניהם פני אדם". אמר הקב"ה: הואיל והם גאים, אני מתגאה עליהם, שנאמר (שמות טו, א) "כי גאה גאה" - שהוא מתגאה על כל הגאים. הוי (=זהו) "ומלכותו בכל משלה".
• וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה - האל מתואר כהדור וכנישא על מרכבה בעלת אופנים (גלגלים), החל מנבואת יחזקאל הנזכרת לעיל, ואחר כך בספרות ההיכלות ובמקומות נוספים.
• זְכוּת וּמִישׁוֹר - צדק ויוֹשר.
• לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל - המאורות 'מושלים' בעולם, כפי שנאמר ביצירתם (בראשית א, טז-יח) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה...
• מפיקים - מוציאים, מקרינים.
• שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבוֹאָם - צאתם ובואם של המאורות הם זריחתם ושקיעתם.
• קונם- יוצרם.
• קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר - כשה' קרא לשמש - השמש זרחה והאירה.
• רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה - רצה, ראה לנכון. בסידורים קדומים הנוסח הוא "ראה והקטין צורת הלבנה". (כך כותב שד"ל במבוא למחזור לבני רומא, למשל). גרסה זו נשענת על מדרשים שבהם בעקבות תלונת הלבנה, שהיתה שווה מראשיתה לשמש, הקטין אותה הקב"ה. (ר' למשל בבלי, חולין ס ע"ב)
• שֶׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם - המאורות והמלאכים משבחים את האל.
• שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ -המלאכים השונים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?