דיינו / לוב / רפאל זרוק
ספרדים צפון אפריקה - לוב
להאזנה
אבי חנני אָבִי חָנֵּנִי כִּי לְךָ נָשָׂאתִי עֵינִי חָנֵּנִי אַדִּיר בִּמְלוּכָה בָּרוּךְ רָם עַל כָּל בְּרָכָה גַּל עֵינַי בְּדַּת נְסוּכָה בְּמַעְגַּל צֶדֶק נְחֵנִי חָנֵּנִי דַּעַת וּמְזִמָּה הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב חָכְמָה וּבְתוֹרָתְךָ הַתְּמִימָה נִפְלָאוֹת הֲבִינֵנִי חָנֵּנִי זֹאת הַתְּעוּדָה חֶשְׁקָהּ תּוֹךְ לִבִּי אֵשׁ יְקוּדָה טְהוֹרָה מִפָּז חֲמוּדָה וְשִׂמְחַת אוֹר רַעְיוֹנִי חָנֵּנִי יַעֲלַת אֲהָבִים כְּלִילַת חֵן בַּת נְדִיבִים לִקְחָהּ טַל אוֹרוֹת וּרְבִיבִים מִמָּוֶת הוּא יְחַיֵּנִי חָנֵּנִי עָפְרַת חֵן בָּרָה פָּנֶיהָ תּוֹפַע נְהָרָה צְבִיָּה רַבַּת תִּפְאָרָה בְּהוֹד יָפְיָהּ שַׂמְחֵנִי חָנֵּנִי קְנוּיָה מֵרֹאשׁ רְקָחֶיהָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ שְׁמָהּ מִשֶּׁמֶן טוֹב עַל רֹאשׁ קוּם נָא אֵל מְשָׁחֵנִי חָנֵּנִי אָלַלה פִי צָלְטַנְתוּ. וּחְנָאן עָבַּאד אַלְכְּל פִי תָחְתוּ, וּיִסִיירְנָה פִי כ'וֹפוֹ וּפִי טַאעְתוּ, וּפִי טְרִיק לִמְלִיחַה יִמְשַׁשינִי. חָנֵּנִי. גַּאֲוָה וְלֵיצָנוּת הָמַה סְבַּבּ לַגְ'מִיעַ לְעֲוֹנוֹת, וּיְגִ'יבּוּ לַבְּנָאדֶם לְעֲנִיוּת. יְכּוּן מַבְּסוּט וּיִרְגַ'ע עָנִי. חָנֵּנִי. |
פיוט ייחודי לבני לוב, אהוב ביותר על בני הקהילה. זהות המחבר אינה ידועה, אולם ככל הנראה חובר ע"י משורר מקומי במאה ה-20. לפיוט נוספה גם גרסה בניב היהודי-לובי ע"י ר' גאדו מכלוף ז"ל, עובדה המעידה על חיבתם הרבה של יהודי לוב לפיוט זה. בביצוע שבאתר שולבו שניים מבתי הגרסה הזו. הפיוט בנוי לפי סדר הא"ב, מדבר בשבח האל והתורה והאהבה להם. בשני הבתים הראשונים פונה הפייטן אל האל. על אף שהוא רם ונישא, אדיר ונורא, הפנייה אליו היא כאל אב חנון ורחמן, ממנו מבקשים הכוונה והדרכה, תמיכה ועזרה. בבתים הבאים מכתיר הפייטן את התורה בשלל תארים המבטאים את מעלתה הגדולה של התורה ואת האהבה אליה. השבחים נשענים על צירופי לשון מן המקרא: "יעלת אהבים", "עפרת חן", "טהורה מפז", כלילת חן", "בת נדיבים", ועוד,. הבתים בערבית נכתבו ברוח הפיוט המקורי – דברי שבח ואהבה לאל - ה' הוא המלך ואנו עבדיו, ינחנו בדרך טובה - ומוסיפים על כך דברי מוסר: הגאווה והליצנות מובילים לעוונות, ואלו מביאים לעניות, גם אם האדם הוא לכאורה עשיר ומאושר. |
• כִּי לְךָ נָשָׂאתִי עֵינִי – אליך אני מתפלל ומבקש. על פי תהלים קכג, א: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם. • אַדִּיר בִּמְלוּכָה בָּרוּךְ רָם עַל כָּל בְּרָכָה – ביטויי שבח לאל. • גַּל עֵינַי בְּדַּת נְסוּכָה– האר עיני בתורתך, על פי האמור בתהלים קיט, יח: גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ. • בְּמַעְגַּל צֶדֶק נְחֵנִי – הובל אותי בדרך הישרה. מבוסס על תהלים כג, ג: נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. • דַּעַת וּמְזִמָּה – חכמה ותבונה. 'מזימה' בלשון המקרא היא מחשבה. מיוסד על משלי א, ד: לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה. • וּבְתוֹרָתְךָ הַתְּמִימָה – תורתך השלמה. על פי הביטוי בתהלים יט, ח: תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ... • נִפְלָאוֹת הֲבִינֵנִי – בקשה להבין את רזי התורה. • הַתְּעוּדָה – כינוי לתורה. מבוסס על ישעיהו ח, טז: צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי. • טְהוֹרָה מִפָּז חֲמוּדָה – כינויי שבח לתורה. • וְשִׂמְחַת אוֹר רַעְיוֹנִי – התורה משמחת ומאירה את מחשבותי. • יַעֲלַת אֲהָבִים – כינוי לתורה, על פי משלי ה, יט: אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת-חֵן. • בַּת נְדִיבִים – כינוי שבח לתורה, על פי שיר השירים ז, ב: מַה-יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת-נָדִיב... • לִקְחָהּ טַל אוֹרוֹת וּרְבִיבִים – הדברים הנלמדים מהתורה מדומים לטל, לרסיסי גשם ולאור. הביטוי לקוח מישעיהו כו, יט: הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ. • מִמָּוֶת הוּא יְחַיֵּנִי – התורה מחייה את האדם ומצילה ממוות. • עָפְרַת חֵן בָּרָה – התורה מדומה לאיילת עפרים חיננית טהורה וזכה. • פָּנֶיהָ תּוֹפַע נְהָרָה – פני התורה מאירות, שיבוץ מאיוב ג, ד: ... וְאַל-תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה. • קְנוּיָה מֵרֹאשׁ – התורה קנויה מראש לעם ישראל. העולם • רְקָחֶיהָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ – התורה מדומה למרקחת של בשמים. • שְׁמָהּ מִשֶּׁמֶן טוֹב עַל רֹאשׁ – אדם הלומד תורה זוכה לשם טוב. על פי הפסוק בקהלת ז, א: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. –שמו הטוב של האדם הולך לפניו וקיים גם אחרי פטירתו. • קוּם נָא אֵל מְשָׁחֵנִי – בהמשך לדימוי השמן בצלעית הקודמת מבקש המשורר שהאל ימשח אותו, כסימן לגאולה ולמלכות. |
כותר |
אבי חנני / לוב / רביד כחלני ויצחק חיון |
---|---|
מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - לוב |
לחן ממסורת |
אבי חנני / לוב |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?