את בין עצי עדן / תימן-עדן / דורון יעקב
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן
להאזנה
אני הדל ועוזי עיר ומגדל / ר' שלום שבזי אֲנִי הַדָּל וְעֻזִּי עִיר וּמִגְדָּל וּמִבְטַחִי וְחֶשְׁקִי שֵׁם ה' לְחֵן שַׁדַּי אֲנִי נִכְסָף בְּלִי דַּי בְּאַהְבָתִי וְשֵׂכֶל רַעֲיוֹנָי שְׁבִיב נוּרָא דְּמַלְכָּא אִתְקְטִירָא בְּסוֹד לִבִּי לְהָסִיר אֶת יְגוֹנָי בְּסוֹד אַהְבַת הֲדַסָּה הַמְּכַסָּה עֲלֵי רֹאשִׁי בְּשָׁעַת הֶגְיוֹנָי {{זְכוּת עוֹרֵר}} {{יְדִיד עַל דַּל מְשׁוֹרֵר}} {{בְּשִׁיר חָדָש}}ׁ {{לְשַׂמַּח הֲמוֹנָי}} {{יְבִיאוּנִי}} {{בְּחֵן חַסְדֵי ה'}} {{לְהַר קָדְשׁוֹ}} {{בְּיוֹם בּוֹא רֹאשׁ גְּאוֹנָי}} {{מְחַכֶּה קוֹל}} {{תְּרוּעָה יוֹם יְשׁוּעָה}} {{וְשִׁבְטֵי יָהּ}} {{וְדִגְלֵיהֶם לְפָנָי}} שְׁאוֹן גַּלֵּי זְמָן, אֶשְׁכַּח בְּתֵימָן וְדוֹד נֶאְמָן יְכַסֶּה כָּל עֲווֹנָי תְּנִי הַלֵּל יְחִידָתִי חֲצוֹת לֵיל לְצוּר גּוֹלֵל לְאוֹר לִבִּי וְעֵינָי {{אֲדוֹן הַכֹּל}} {{וְשָׂם דַּעַת וְהַשְׂכֵּל}} {{בְּפִי רַחְשִׁי}} {{וְגַם שֵׁמַע בְּאָזְנָי}} {{וְשִׁי"ן לֶמֶ"דּ}} {{וּמִי"ם בִּשְׁמִי יְלַמֵּד}} {{זְכוּת עָלַי}} {{וְעַל חֶבְרַת זְקֵנָי}} |
שיר לר' שלום שבזי. שמו חתום בראשי הבתים ואף רמוז באותיותיו בבית האחרון – שלם. השיר שייך לסוגת שירי הנשיד, הפותחים אירועי שירה. במסורת קהילת עדן שבדרום תימן שרים אותו בכל עת של ישיבה בחברה או בסעודות שמחה. בשיר מתנחם המשורר באהבת השכינה בעת דלותו בגלות. ביטחונו בקב"ה מעורר בו את חיבור השיר, שתכליתו שבח והלל למי שנתן בו שלמות גופנית ושכלית ובקשה לגאולה. |
• אֲנִי הַדָּל – הדובר, המשורר. • וְעֻזִּי עִיר וּמִגְדָּל – האל משול כמבצר מבטחים בעת דלותי, ככתוב (משלי יח, ה): 'מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה''. • וּמִבְטַחִי וְחֶשְׁקִי שֵׁם ה' – אני בוטח בקב"ה ונכסף אליו. • לְחֵן שַׁדַּי אֲנִי נִכְסָף בְּלִי דַּי בְּאַהְבָתִי וְשֵׂכֶל רַעֲיוֹנָי – כיסופי ממלאים את שכלי ומחשבותי. • שְׁבִיב נוּרָא דְּמַלְכָּא אִתְקְטִירָא בְּסוֹד לִבִּי לְהָסִיר אֶת יְגוֹנָי – גֵּץ מאִשו של הקב"ה נקשר בלבי ומפיג את צערי. • הֲדַסָּה – כינוי לשכינה. • הַמְּכַסָּה עֲלֵי רֹאשִׁי בְּשָׁעַת הֶגְיוֹנָי –חופפת עלי בעת שאני עוסק בתורה. מקור הדברים במסכת אבות ג, ו: 'עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם... ומנין אפילו אחד, שנאמר בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ'. • זְכוּת עוֹרֵר – זכור את זכויותי. • יְדִיד – כינוי לאל. • עַל דַּל מְשׁוֹרֵר – המשורר הדל. • בְּשִׁיר חָדָשׁ לְשַׂמַּח הֲמוֹנָי – המחבר שיר המשמח לב אנשים. • יְבִיאוּנִי בְּחֵן חַסְדֵי ה' לְהַר קָדְשׁוֹ – בחסדי ה' אזכה לעלות לבית המקדש, על יסוד הפסוק בתהלים מג, ג: 'שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ'. • בְּיוֹם בּוֹא רֹאשׁ גְּאוֹנָי – הוא מלך המשיח. • מְחַכֶּה קוֹל תְּרוּעָה יוֹם יְשׁוּעָה – יום הגאולה שבו ייתקע בשופר, על יסוד הנאמר בישעיהו כז, יג: 'וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם'. • וְשִׁבְטֵי יָהּ וְדִגְלֵיהֶם לְפָנָי – כינוי לכלל עם ישראל, על פי סידור השבטים בספר במדבר (כגון ב, ב: 'אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'). • שְׁאוֹן גַּלֵּי זְמָן אֶשְׁכַּח בְּתֵימָן – מי יתן ואשכח את שאון גלי הזמן בתימן. שאון הגלים הוא ביטוי לצרות הגלות, על דרך הפסוק בתהלים סה, ח: 'מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים'. • וְדוֹד נֶאְמָן יְכַסֶּה כָּל עֲווֹנָי – הקב"ה יסלח על כל פשעי. כיסוי העוונות הוא הסליחה עליהם, על דרך הפסוק במשלי י, יב: 'וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה'. • תְּנִי הַלֵּל יְחִידָתִי חֲצוֹת לֵיל – מבוסס על הפסוק בתהלים קיט, סב: 'חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ'. 'יחידה' הוא כינוי לנשמה, על דרך הפסוק בתהלים כב, כא: 'הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי'. • לְצוּר גּוֹלֵל לְאוֹר לִבִּי וְעֵינָי – הקב"ה הוא היוצר את לבי ואת עיני, מחייה ומאיר אותם. הצירוף 'גולל אור' שאול מברכת קריאת שמע של ערבית: 'בורא יומם ולילה, גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור', והמשורר הסב את הדברים מאור היום לאור העיניים והלב. • וְשָׂם דַּעַת וְהַשְׂכֵּל בְּפִי רַחְשִׁי וְגַם שֵׁמַע בְּאָזְנָי – הקב"ה חונן לאדם דעת, שם את יכולת הדיבור בפיו ואת כושר השמיעה באוזניו. הרעיון מצוי בפסוק בשמות ד, יא: 'מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה''. • וְעַל חֶבְרַת זְקֵנָי – תלמידי החכמים שבדור, המובילים אחריהם את שאר העם. |
כותר |
אני הדל / תימן-עדן / מנחם נסים חטרי |
---|---|
מסורת |
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן |
לחן ממסורת |
אני הדל / תימן-עדן |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?