את בין עצי עדן / תימן-עדן / דורון יעקב
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן
להאזנה
יא כִ'לּ יא מחבוב / יוסף בן רצ'א ממשפחת משתא יַא כִ'לּ יַא מַחְבּוּבּ וְכַּם חַדּ אַלְגַּפַא הַגְּרַךּ בַּלַשׁ קַלְבִּי וּמַא מִנַּךּ כַ'פַא {{[הוי ידידי, הוי האהוב, עד מתי תהיה הסתרת הפנים?}} {{נדודיך ייסרו את לבי, והדבר ממך לא נעלם]}} וַקְתִּי בַּקַא מַפְתּוּן בְּחֻבַּךּ מֻתְּלִפַא פִי בַּאבַּךּ אַלְמַפְתּוּח לִמַן כַּאן עַארִפַא {{[כל הזמן אני שוגה באהבתך, הולך וכָלֶה}} {{בדלתך הפתוחה למי אשר יודע (אותך)]}} סִרַּךּ מֻבַּאח לִאלְכֻּלּ וּמִנִּי אַכְ'תַּפַא אִן כַּאן עֻצֻ'ם דַ'נְבִּי פַמִנַּךּ אַלְעַפַא {{[סודך גלוי לכול, אך ממני נסתר}} {{ואם רב חטאי, הרי עמך הסליחה]}} פַכַּרְתּ פִי צִ'נִּי בְּאַנִּי מֻסְרִפַא לַכִּן אַקוּל לַא בֻּדּ מַא אלְכִ'לּ רַפַא {{הרהרתי בלבי, מפני שאני מרבה לחטוא}} {{אלא אמרתי, בוודאי ידידי ימחל לי]}} רַאגִּי אַנַא יַוְם מַא יַגִּי אַלְמֻנְצִפַא מִן יַדּ מַלִךּ בַּאגִ'י אַדַ'א קַדּ אַסְרַפַא {{[מקווה אני ליום שיבוא לי מליץ היושר}} {{מיד מלך רשע שכבר הגדיל לחטוא]}} צַ'נַּיְתּ אִן אַלְמֻלְךּ אַלְמֻכַ'אלִף קַדּ וַפַא אַו הוּ כַ'טַא אַלְמַסְכִּין בִּדִ'לֹּהּ קַדּ צַפַא {{[דמיתי כי מלכות הרשעה כבר פָּרְעָה את חובו,}} {{או שמא חטא המסכן כבר נטהר בשפלותו]}} אַלְקַלְבּ מֻתְּוַלִּע בִּחֻבּ אַלְאַהְיַפַא יַא וַיְל לִמַן יַשְׁכִּי אִלַא גַ'יְר מֻנְצִפַא {{[הלב בוער באהבת רם המעלה}} {{אוי למתאונן בפני מי שאינו נוהג ביושר]}} מַא לִי בִּוַקְתּ אַלְהַגְּר מֻנַאדִּם רַאיִפַא אִן אַלְכִ'צוּם כֻּלַּיְן עַלַיַּא יַדְּהַפַא {{[אין לי בעת הגלות ידיד חומל}} {{כי הנה השונאים כולם אותי הודפים]}} שַׁנַּתּ דִּמוּעִי פִי אלְוִגּוּן צִרְתּ אַדְּרַפַא וַאלְקַיְדּ עַלַא רִגְּלִי וּמַא אַחַדּ עַארִפַא {{[זלגו דמעותי, על הלחיים היו ניגרות}} {{והכבל על רגלי ואין שם אל לבו]}} תּוּבּ יַא חַבִּיבּ אַלְקַלְבּ עַלַיַּא וַאלְטֻפַא גַּוְר אַלזַּמַן וַאלְהַם עַלַיַּא מֻצְ'עִפַא {{[שובה אלי אהוב הלב, וחמול}} {{עוולת הזמן והיגון עלי כפלו]}} אַלְעַבְּדּ הַאיִם בַּיְן אַלאַעְדַּא כַ'איִפַא וַאלְכֻצְם פִי קַתְּלִי דַּוַאם יַתְּחַלַּפַא {{[העבד הומה, בין האויבים חָרֵד}} {{והשונא להרגני תמיד נשבע]}} אַרְגּוּךּ יַא מַוְלַאי תֻּגִ'יר פִי גַ'ארַתַּךּ לַא חַוְל וַלַא קֻוַּה וְכַּם חַלּ אַלְגַּפַא {{[אקווה אליך, אדוני, קנא קנאתך}} {{לא בחיל ולא בכוח, ועד מתי הסתר הפנים?!]}} |
פיוט ממסורת תימן, מסוג 'נשיד'. מחברו הוא יוסף בן רצ'א ממשפחת מַשְׁתָּא, שם משפחתו של ר' שלום שבזי, ושמו חתום בראשי הבתים. אין בידינו שירים ידועים אחרים ממחבר זה, ואולם שם משפחתו וצורת השיר מעידים שהשיר התחבר בתקופה קדומה. במנהג תימן נהוג לשוררו בסעודת חתנים בשבעת ימי המשתה, ואולם הוא יפה גם לכל עת. השיר כתוב בנימה אישית. המשורר מתאונן על ייסורי הגלות ועל הריחוק מהאל ("הסתר הפנים") ותולה את כל אלה בחטאיו. הוא מייחל ליום שבו יגיע הקץ לצערו ויבוא הגמול הרע לאויביו ולמציקיו. השיר נתחבב על יהודי עדן, ונתחברו לו לחנים רבים בקהילה זו. |
• יַא כִ'לּ יַא מַחְבּוּבּ וְכַּם חַדּ אַלְגַּפַא – המשורר קורא לקב"ה: עד מתי תסתיר את פניך ותתעלם מצרות הגלות? • הַגְּרַךּ בַּלַשׁ קַלְבִּי וּמַא מִנַּךּ כַ'פַא – הגלות שגזרת עלי ייסרה את לבי, ואין צרות הגלות נעלמות ממך. • וַקְתִּי בַּקַא מַפְתּוּן בְּחֻבַּךּ מֻתְּלִפַא פִי בַּאבַּךּ אַלְמַפְתּוּח לִמַן כַּאן עַארִפַא – כל חיי אני שוגה באהבתך. הולך אני ומכלֶה את ימי מול שעריך, אשר פתוחים לאלה המכירים בך. • אִן כַּאן עֻצֻ'ם דַ'נְבִּי פַמִנַּךּ אַלְעַפַא – אם רבו חטאי, רק ביכולתך לסלוח עליהם. • פַכַּרְתּ פִי צִ'נִּי בְּאַנִּי מֻסְרִפַא – הרהרתי בלבי, שהסיבה היא חטאי הרבים • לַכִּן אַקוּל לַא בֻּדּ מַא אלְכִ'לּ רַפַא – ולבסוף אמרתי, בוודאי ימחל לי הקב"ה עליהם, שכן הוא אהובי. • רַאגִּי אַנַא יַוְם מַא יַגִּי אַלְמֻנְצִפַא מִן יַדּ מַלִךּ בַּאגִ'י אַדַ'א קַדּ אַסְרַפַא – מקווה אני ליום שתבוא בשורת הגאולה מיד מלכות הרשעה, שכבר הגדילה לחטוא והגיע הזמן להיפרע ממנה. • צַ'נַּיְתּ אִן אַלְמֻלְךּ אַלְמֻכַ'אלִף קַדּ וַפַא אַו הוּ כַ'טַא אַלְמַסְכִּין בִּדִ'לֹּהּ קַדּ צַפַא – שכן סבור אני שכבר עכשיו הגיע זמן להעניש את מלכות הרשעה, ואני כבר נתכפרו כל עוונותי בייסורי הגלות. • אַלְקַלְבּ מֻתְּוַלִּע בִּחֻבּ אַלְאַהְיַפַא – הלב מתמלא באהבת ה', רם המעלה. • יַא וַיְל לִמַן יַשְׁכִּי אִלַא גַ'יְר מֻנְצִפַא – אוי למי שבוטח ופונה לאחרים מלבד הקב"ה. • מַא לִי בִּוַקְתּ אַלְהַגְּר מֻנַאדִּם רַאיִפַא אִן אַלְכִ'צוּם כֻּלַּיְן עַלַיַּא יַדְּהַפַא – אין לי בזמן הגלות ידיד מרחם, שהרי השונאים כולם הודפים אותי ומציקים לי. • וַאלְקַיְדּ עַלַא רִגְּלִי וּמַא אַחַדּ עַארִפַא – הנחושתיים על רגלי ואין מי שאכפת לו מכך. |
כותר |
יא כיל יא מחבוב / תימן-עדן / ציון אברהם שמואל |
---|---|
מסורת |
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן |
לחן ממסורת |
יא כיל יא מחבוב / תימן-עדן |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מעגל החיים |
חתונה |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?