כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
בצאת ישראל / תוניס / ר' שמעון נטף
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אשיר שירתי
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- יוסף בלעיש מסורת:
- ספרדים צפון אפריקה - תוניס מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה מעגל החיים:
- בר מצווה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
כל המסורות
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
-
1.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
2.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס יוסף בלעיש
נגן שירים ברצף
|
אשיר שירתי / ר' אליהו סדבון אָשִׁיר שִׁירָתִי וְגַם זִמְרָתִי לְצוּר חֶדְוָתִי וְשִׂמְחָתִי סְלַח אַשְׁמָתִי יוֹצֵר נִשְׁמָתִי הֱיֵה בְעֶזְרָתִי בְצָרָתִי וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הַר צִיּוֹן וְאָז עַם אֶבְיוֹן יַעֲנוּ שִׁירָתִי |
|
פיוט לבר מצווה במנהג יהודי תוניס. הפיוט נתחבר בידי ר' אליהו סדבון, אשר שיקע אותיות שמו בשיר. לפיוטנו אין קשר ישיר לנושאים הרווחים בפיוטים לבר-מצווה; כך למשל אין נזכרים בו מצוות התפילין והציצית, אין בו דברי עידוד לנער על חשיבות ההליכה בדרכי המסורת, וסביר להניח כי מלכתחילה לא נכתב כשיר לבר-מצווה. תחת זאת, הוא מעוצב כשירו של פייטן, כלומר – מעשה הפיוט והשירה עצמם הם המתוארים כאן. אם אמנם במרכז השיר מופנית בקשה כלפי האל, שיזדרז לגאול עמו ולחדש את העבודה בירושלים, הרי שמבחינת מבנהו הכולל בקשה זו משתלבת בבקשה על השירה: בניית המשכן מבטיחה, עבור הפייטן, את המענה של קהלו לשירו. כך מתחיל הפיוט בשירת היחיד הבודד – "אָשִׁיר שִׁירָתִי וְגַם זִמְרָתִי / לְצוּר חֶדְוָתִי וְשִׂמְחָתִי" – ומסתיים בתקווה לשירת רבים: "וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן / בְּתוֹךְ הַר צִיּוֹן / וְאָז עַם אֶבְיוֹן / יַעֲנוּ שִׁירָתִי". |
| • אָשִׁיר שִׁירָתִי וְגַם זִמְרָתִי – פתיחה לפיוט. הפייטן מצהיר לפני קהלו על עצם רצונו לשיר. • לְצוּר חֶדְוָתִי וְשִׂמְחָתִי – זמרת הפייטן מיועדת לקדוש ברוך הוא, המשמח אותו ומשרה עליו חדווה. הפייטן מצרף בכינויו של האל ביטוי של חוזק ועוצמה – 'צוּר' (כינוי לאל למן המקרא ואילך, כמובא למשל בשירת חנה בספר שמואל א, ב, ב: אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ) – יחד עם תכונות שמבטאות דווקא עדינות. • סְלַח אַשְׁמָתִי – סלח לעווני. • יוֹצֵר נִשְׁמָתִי הֱיֵה בְעֶזְרָתִי בְצָרָתִי – אתה האל, אשר יצרת את נשמות ברואיך, עזור להם בצרתם. • וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הַר צִיּוֹן – בנה את מקדשך על הר ציון בירושלים. על פי מילה יחידאית במקרא, המופיעה במגילת שיר השירים (ג, ט): אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. דימוי המשכן או המקדש לאפיריון מבוסס על דרשת חז"ל במדרש שיר השירים רבה (פרשה ג, א): "'אפריון עשה לו' – ר' עזריה בשם ר' יהודה בר' סימון פתר קרייה במשכן [=ראה את הפסוק כמתייחס למשכן], אפריון זה משכן". • וְאָז עַם אֶבְיוֹן יַעֲנוּ שִׁירָתִי – עם בניית המקדש וחידוש העבודה בירושלים, שוב לא יהא שירו של המשורר נישא לבדו, אלא יזכה למענה מקהל בית ישראל. כך חותם הפייטן במה שהתחיל. |
| כותר |
אשיר שירתי / תוניס / יוסף בלעיש |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - תוניס |
| לחן ממסורת |
אשיר שירתי / תוניס |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל החיים |
בר מצווה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• אָשִׁיר שִׁירָתִי וְגַם זִמְרָתִי – פתיחה לפיוט. הפייטן מצהיר לפני קהלו על עצם רצונו לשיר. • לְצוּר חֶדְוָתִי וְשִׂמְחָתִי – זמרת הפייטן מיועדת לקדוש ברוך הוא, המשמח אותו ומשרה עליו חדווה. הפייטן מצרף בכינויו של האל ביטוי של חוזק ועוצמה – 'צוּר' (כינוי לאל למן המקרא ואילך, כמובא למשל בשירת חנה בספר שמואל א, ב, ב: אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ) – יחד עם תכונות שמבטאות דווקא עדינות. • סְלַח אַשְׁמָתִי – סלח לעווני. • יוֹצֵר נִשְׁמָתִי הֱיֵה בְעֶזְרָתִי בְצָרָתִי – אתה האל, אשר יצרת את נשמות ברואיך, עזור להם בצרתם. • וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הַר צִיּוֹן – בנה את מקדשך על הר ציון בירושלים. על פי מילה יחידאית במקרא, המופיעה במגילת שיר השירים (ג, ט): אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. דימוי המשכן או המקדש לאפיריון מבוסס על דרשת חז"ל במדרש שיר השירים רבה (פרשה ג, א): "'אפריון עשה לו' – ר' עזריה בשם ר' יהודה בר' סימון פתר קרייה במשכן [=ראה את הפסוק כמתייחס למשכן], אפריון זה משכן". • וְאָז עַם אֶבְיוֹן יַעֲנוּ שִׁירָתִי – עם בניית המקדש וחידוש העבודה בירושלים, שוב לא יהא שירו של המשורר נישא לבדו, אלא יזכה למענה מקהל בית ישראל. כך חותם הפייטן במה שהתחיל.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
