ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
יְהִי הַכֹּל שַׁיָּךְ לְכָל שֶׁיּוּכַל לְהֵיטִיב עִמּוֹ. הַיֶּלֶד – לָאִשָּׁה הָאִמָּהִית, לְמַעַן יִגְדַּל; הָעֲגָלָה – לָעֶגְלוֹן הַטּוֹב, לְמַעַן יִנְהַג בָּהּ הֵיטֵב; וְהָאֲדָמָה – לַמַּשׁקִים אוֹתָהּ מַיִם, לְמַעַן תִּתֵּן פִּרְיָהּ בְּעִתּוֹ. |
|
שיר זה חותם החותם את המחזה "מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולד ברכט. הוא פותח בספק הכרזה ספק תפילה, שלפיה על הכול להשתייך למי שיוכלו להיטיב עמו, וממשיך בתיאור שלושה זוגות של קשרים מיטיבים המתאימים להצהרה. המילה "יהי" היא מילת מפתח במגוון רחב של תפילות מן העולם היהודי, והיא משקפת רצון אנושי ומשאלת לב שהופכים למעין ציווי למציאות ולתפילה לאל. השיר הולחן בידי שלמה גרוניך, הוקלט כמה פעמים והפך למוכר ואהוב בישראל. המחזה נכתב בשנת 1944 בארה"ב בידי ברכט, שגלה מגרמניה בעקבות עליית הנאצים לשלטון. מתואר בו מאבק המתרחש בשלהי מלחמת העולם השניה בין שתי קבוצות בנוגע לבעלות על קרקעות חקלאיות לאחר תבוסת הנאצים ונסיגתם. אחת הקבוצות – זו שהבעלות על הקרקע לא הייתה שלה מתחילה, אך מעוניינת לטפל בה ולטפח אותה – מעלה מחזה, סיפור בתוך סיפור, ובו משפט משמורת בין אם ביולוגית לאישה שגידלה את הילד. שני המשפטים מסתיימים בהכרעה שהמשמורת והבעלות יינתנו למי שיוכלו להיטיב יותר לילד ולקרקעות – הכרעה שמשתקפת בשיר. בשיר זה נחתם המחזה ומשתקפת תפיסתו האנטי־מלחמתית שלו. השאיפה שבתחילת השיר, "יהי הכֹל שייך לכל שיוכל להיטיב עמו", מומחשת ומודגמת בשלושה צמדים: הקשר שבין הילד לאישה מוצדק בהיותה "אמהית" ובתועלת שבכך לגדילתו; העגלה משתייכת לעגלון "הטוב" ש"ינהג בה היטב"; האדמה – למי שישקו אותה כך שתוכל להניב פירות. קביעת הבעלות כאן אינה נובעת מבעלות "משפטית", מזכות או מזיקה טבעית וקבועה בהכרח. להפך, על האדם להצדיק את עצמו ואת הזיקה שלו אל מה שמשתייך לו. שלושת הצמדים מתארים מעגלי חיים שונים – המשפחה הקרובה, העבודה והפרנסה, החקלאות – שהם גם שלושה סוגים של יחסים בין האדם לסביבתו – אדם לאדם (חי), אדם לנכסיו (דומם) ואדם לאדמה ולפרותיה (צומח). מה שאמור להנחות את היחסים הללו הוא הדאגה, היכולת והרצון להיטיב. מילות השיר, ובמיוחד בלחן החגיגי והמרגש של גרוניך, יכולות להיקרא ולהתפרש גם כמשאלה וכתפילה, מעין "יהי רצון". הלוואי שהכול ישתייך למי שראוי לכך, שאנו ניטיב לילדינו ולסביבתנו, ושנצדיק את הזיקות ואת מעגלי השייכות בהתנהגות מיטיבה – זהו רף לא פשוט ומאתגר. הממד הפיוטי־תפילתי שבשיר מודגש באיכות המכתמית של השורה הפותחת שבו בעת הִנָּה חוק חיצוני ומשאלת נפש פנימית: "יהי הכֹל שייך לכל שיוכל להיטיב עמו". בנוסח העברי השיר מהדהד כמה מן הערכים היסודיים של מחשבת ישראל וההלכה, למשל "טבע הטוב להטיב" ו"אל תמנע טוב מבעליו". מתוך קריאה זו, שאינה קשורה דווקא להקשר המקורי של המחזה, נדמה שהשיר עשוי לדבר אל קהל יעד רחב מתוך חוויה אנושית יסודית משותפת. ואכן, קהילות שונות בישראל הכניסו את השיר אל מגוון עשיר של טקסי חיים ותפילות.השיר מושמע ומושר לרוב, וכך מספר גרוניך בנימה אישית: "את השיר "יהי הכל" הלחנתי כחלק מהמוזיקה להצגה "מעגל הגיר הקווקזי" שהועלתה ב"הבימה". לא זוכר מתי, מזמן... [...] לאורך השנים נודע לי שאימצו את השיר הזה בחום בכל מיני מקומות, למשל בבתי ספר ומקהלות בארץ, באולפנות של נערות במגזר הדתי, בטקס בבית ספר יהודי במונטריאול ועוד. [...] כיף לראות שיר נכנס ללבבות, ועוד יותר אצל ילדים." |
| כותר |
יהי הכֹל |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
שיר זה חותם החותם את המחזה "מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולד ברכט. הוא פותח בספק הכרזה ספק תפילה, שלפיה על הכול להשתייך למי שיוכלו להיטיב עמו, וממשיך בתיאור שלושה זוגות של קשרים מיטיבים המתאימים להצהרה. המילה "יהי" היא מילת מפתח במגוון רחב של תפילות מן העולם היהודי, והיא משקפת רצון אנושי ומשאלת לב שהופכים למעין ציווי למציאות ולתפילה לאל. השיר הולחן בידי שלמה גרוניך, הוקלט כמה פעמים והפך למוכר ואהוב בישראל.
המחזה נכתב בשנת 1944 בארה"ב בידי ברכט, שגלה מגרמניה בעקבות עליית הנאצים לשלטון. מתואר בו מאבק המתרחש בשלהי מלחמת העולם השניה בין שתי קבוצות בנוגע לבעלות על קרקעות חקלאיות לאחר תבוסת הנאצים ונסיגתם. אחת הקבוצות - זו שהבעלות על הקרקע לא הייתה שלה מתחילה, אך מעוניינת לטפל בה ולטפח אותה - מעלה מחזה, סיפור בתוך סיפור, ובו משפט משמורת בין אם ביולוגית לאישה שגידלה את הילד. שני המשפטים מסתיימים בהכרעה שהמשמורת והבעלות יינתנו למי שיוכלו להיטיב יותר לילד ולקרקעות - הכרעה שמשתקפת בשיר. בשיר זה נחתם המחזה ומשתקפת תפיסתו האנטי־מלחמתית שלו.
השאיפה שבתחילת השיר, "יהי הכֹל שייך לכל שיוכל להיטיב עמו", מומחשת ומודגמת בשלושה צמדים: הקשר שבין הילד לאישה מוצדק בהיותה "אמהית" ובתועלת שבכך לגדילתו
מילות השיר, ובמיוחד בלחן החגיגי והמרגש של גרוניך, יכולות להיקרא ולהתפרש גם כמשאלה וכתפילה, מעין "יהי רצון". הלוואי שהכול ישתייך למי שראוי לכך, שאנו ניטיב לילדינו ולסביבתנו, ושנצדיק את הזיקות ואת מעגלי השייכות בהתנהגות מיטיבה - זהו רף לא פשוט ומאתגר. הממד הפיוטי־תפילתי שבשיר מודגש באיכות המכתמית של השורה הפותחת שבו בעת הִנָּה חוק חיצוני ומשאלת נפש פנימית: "יהי הכֹל שייך לכל שיוכל להיטיב עמו".
בנוסח העברי השיר מהדהד כמה מן הערכים היסודיים של מחשבת ישראל וההלכה, למשל "טבע הטוב להטיב" ו"אל תמנע טוב מבעליו".
מתוך קריאה זו, שאינה קשורה דווקא להקשר המקורי של המחזה, נדמה שהשיר עשוי לדבר אל קהל יעד רחב מתוך חוויה אנושית יסודית משותפת. ואכן, קהילות שונות בישראל הכניסו את השיר אל מגוון עשיר של טקסי חיים ותפילות.השיר מושמע ומושר לרוב, וכך מספר גרוניך בנימה אישית:
"את השיר "יהי הכל" הלחנתי כחלק מהמוזיקה להצגה "מעגל הגיר הקווקזי" שהועלתה ב"הבימה". לא זוכר מתי, מזמן... [...] לאורך השנים נודע לי שאימצו את השיר הזה בחום בכל מיני מקומות, למשל בבתי ספר ומקהלות בארץ, באולפנות של נערות במגזר הדתי, בטקס בבית ספר יהודי במונטריאול ועוד. [...] כיף לראות שיר נכנס ללבבות, ועוד יותר אצל ילדים."
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
