ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
| תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ מְהֵרָה יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. |
|
ברכת קיבוץ גלויות היא הברכה העשירית בתפילת העמידה של חול, והשביעית בחטיבת הבקשות האישיות. בתוך חטיבת ברכות זאת, מקובל לראות בה את המעבר מתפילה על צרכי הפרט לתפילה על צרכי הכלל. לאחר כמה ברכות שעוסקות במצב הפרטי של המתפללת או המתפלל, כלומר לאחר שהוקדשה תשומת לב לרווחה האישית, ניתן לעבור לבקשות בקנה מידה ציבורי וכללי. אפשר להבין כך את דברי התלמוד הירושלמי: "בירכת שנותינו – קבצינו" (ברכות ב, ד). קיבוץ הגלויות מהווה את השלב הראשוני של הגאולה הכללית. הברכות הבאות עוסקות בשלבי הגאולה שיבואו בעקבותיה, עשיית המשפט, שכר לצדיקים ועונש לרשעים, בניין ירושלים והשבת מלכות בית דוד. לשון ברכה קצרה זו דומה מאוד בכל המסורות. היא מבוססת על שני פסוקים שמתארים את קיבוץ הגלויות שבגאולה לעתיד לבוא: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם", (ישעיהו כז, יג); "וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ", (ישעיהו יא, יב). פתיחת הברכה וחתימתה זהה בכל הנוסחים, וההבדלים הקטנים הם בהרחבת לשון הפסוקים. כך, נוסח עדות המזרח מרחיב "קבצנו מהרה יחד [...] לארצנו", נוסח תימן מוסיף "את כל גליותינו", ואילו נוסח ארץ ישראל (ובעקבותיו כמה מנוסחי איטליה) מקצר: "תקע בשופר גדול לחרותנו, ושא נס לקבוץ גליותינו. ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל." בכמה מן המדרשים המאוחרים, בספר בן סירא ובפיוט מוקדם אפשר למצוא עדות לכך שחתימת הברכה היתה "מקבץ נדחי ישראל" – כלשון הפסוק "נְאֻם אֲדֹנָי ה' מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו" (ישעיהו נו, ח) – ולא "מקבץ נדחי עמו ישראל", אך אין הבדל ממשי בין שתי החתימות. |
|
• תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ - השופר הוא סמל ליציאה לחרות, לחופש - תקיעה בשופרות מסמנת את תחילת שנת היובל ושחרור העבדים - והוא גם מזכיר את התקיעה בחצוצרות שהנחתה את מסעות בני ישראל במדבר. המילים בברכה על פי ישעיהו כז, יג. • נֵס - דגל. • וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ - הדגל מסמן וקורא לעם ישראל המפוזר בגלויות לשוב ולהתקבץ ולעלות אל ארץ ישראל. המילים בברכה על פי ישעיהו יא, יב. • מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ - מכל הכיוונים, מכל המקומות. • נִדְחֵי - כלומר אלו שהודחו, שהורחקו והוגלו. |
| כותר |
ברכת קיבוץ גלויות (מתוך תפילת העמידה) |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מועד התפילה |
שחרית |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ - השופר הוא סמל ליציאה לחרות, לחופש - תקיעה בשופרות מסמנת את תחילת שנת היובל ושחרור העבדים - והוא גם מזכיר את התקיעה בחצוצרות שהנחתה את מסעות בני ישראל במדבר. המילים בברכה על פי ישעיהו כז, יג.
• נֵס - דגל.
• וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ - הדגל מסמן וקורא לעם ישראל המפוזר בגלויות לשוב ולהתקבץ ולעלות אל ארץ ישראל. המילים בברכה על פי ישעיהו יא, יב.
• מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ - מכל הכיוונים, מכל המקומות.
• נִדְחֵי - כלומר אלו שהודחו, שהורחקו והוגלו.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
