ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
תִּשְׁכּוֹן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ, מְהֵרָה בְתוֹכָהּ תָּכִין, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. |
|
ברכת ירושלים היא הברכה הארבע עשרה בתפילת עמידה של חול, והאחת עשרה בחטיבת הבקשות האישיות. בתוך חטיבה זו היא משתייכת לחלק העוסק בצרכי הכלל, והיא באה לאחר ברכת המשפט וברכות המינים והצדיקים. לאחר עשיית הצדק, אנו מבקשים על החזרת ירושלים לתפקידה כמרכז רוחני, ובהמשך על הגעת משיח בן דוד. הברייתא שבתלמוד הירושלמי קובעת שאת הזכרת בית דוד כוללים בברכת ירושלים: "כולל של [...] דוד בבונה ירושלים" (תלמוד ירושלמי ברכות ב, ד). בהתאם למסורת זו, הנוסחים הארץ ישראליים של הברכה הוסיפו למקור הקדום את אזכור בית דוד; לעומת זאת, בבבל (ובעקבות זאת במסורות נוסח רבות; בימינו ניתן לראות זאת במובהק בנוסח תימן) אזכור בית דוד הפך לברכה בפני עצמה, וכך הגיע מניין ברכות תפילת העמידה לתשע עשרה. התפצלות המסורות היא בין הגורמים לכך שבברכה זו אנו מוצאים חילופי נוסח רבים ומשמעותיים. נדמה שנוסח ארץ ישראל משקף את הגרסה המוקדמת ומעוטת ההוספות והשינויים, בנוסף, הוא היחיד שמשמר את נוסח החתימה הכולל את בית דוד: "רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל היכלך ועל מעונך ועל מלכות בית דוד משיח צדקך. ברוך אתה ה' אלהי דוד בונה ירושלים." ככל הנראה, הפתיחה המוקדמת לברכה הייתה דומה לזו שבנוסח ארץ ישראל (וכפי שאנו מכירים מברכות ותפילות אחרות, למשל בספר בן סירא וברכת המזון). בתשעה באב נהוג לומר במקום ברכת ירושלים (או כתוספת בברכת "שומע תפילה") את ברכת רחם/נחם שמבוססת על נוסח דומה. הנוסחים המקובלים כיום מדגישים נושא שכמעט ולא הופיע בנוסחים המוקדמים של הברכה – החזרה לירושלים. זו לא רק בקשת רחמים על מספר מושאים (ישראל, ירושלים, בית המקדש וקודש הקודשים, מלכות בית דוד), אלא זו בקשה לחזרתו של האל אליהם לפי תפיסת גלות השכינה, כלומר האמונה שעם החורבן נוכחותו של האל גלתה מן המקדש ומירושלים ותהליך הגאולה יתבטא בחזרתה לשם. תפיסה זו הייתה שנויה במחלוקת בין האמוראים (ראו למשל מדרש תנחומא שמות י, ג ע"א) וייתכן שנוסח ארץ ישראל משקף את התפיסה שלפיה השכינה לא גלתה מעולם, וכך אפשר לפרש גם את הביטוי "ירושלים משכן כבודך" שבנוסח זה. |
|
• תִּשְׁכּוֹן - תגור, תמצא. זהו נוסח ביניים, בין 'רחם' לבין 'תשוב' והוא לא מכריע במפורש בשאלת גלות השכינה מירושלים. • וְלִירוּשָׁלַיִם - אל ירושלים. ככל הנראה ו' החיבור הזו החליפה את המילה 'על' שבנוסחים המוקדמים משום ששימוש במילת היחס 'על' במשמעות 'אל' לא היה שכיח ומובן מספיק. • כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ - לפי זכריה ב, יד: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ", יואל ד, יז: "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן הַר קָדְשִׁי" או הבטחות דומות. • כִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ - מלכות בית דוד, זהו ביטוי מטונימי (שבו דבר מייצג ומחליף דבר אחר), שבו כיסא המלכות מייצג את שושלת בית המלוכה. • תָּכִין - תעמיד, תכונן. • בִּנְיַן עוֹלָם - בנין שיעמוד לעולם, לנצח. אולי על פי האמונה שבית המקדש השלישי לא ייחרב. ראו פסיקתא רבתי, כח: "[...] אבל מקדש אחרון שהקדוש ברוך הוא בונה אותו [...] שוב לא יחרב". בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם - על פי תהלים קמז ב: "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס". |
| כותר |
ברכת ירושלים (מתוך תפילה העמידה) |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• תִּשְׁכּוֹן - תגור, תמצא. זהו נוסח ביניים, בין 'רחם' לבין 'תשוב' והוא לא מכריע במפורש בשאלת גלות השכינה מירושלים.
• וְלִירוּשָׁלַיִם - אל ירושלים. ככל הנראה ו' החיבור הזו החליפה את המילה 'על' שבנוסחים המוקדמים משום ששימוש במילת היחס 'על' במשמעות 'אל' לא היה שכיח ומובן מספיק.
• כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ - לפי זכריה ב, יד: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ", יואל ד, יז: "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן הַר קָדְשִׁי" או הבטחות דומות.
• כִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ - מלכות בית דוד, זהו ביטוי מטונימי (שבו דבר מייצג ומחליף דבר אחר), שבו כיסא המלכות מייצג את שושלת בית המלוכה.
• תָּכִין - תעמיד, תכונן.
• בִּנְיַן עוֹלָם - בנין שיעמוד לעולם, לנצח. אולי על פי האמונה שבית המקדש השלישי לא ייחרב. ראו פסיקתא רבתי, כח: "[...] אבל מקדש אחרון שהקדוש ברוך הוא בונה אותו [...] שוב לא יחרב".
בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם - על פי תהלים קמז ב: "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
