תהלים קיב: הללויה אשרי איש ירא את ה'

(ג) הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, אך אין הוא מסתפק בכך אלא - וְצִדְקָתוֹ, הצדקה שהוא נותן עֹמֶדֶת לָעַד, קבועה ומבוססת. (ד) זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, וביניהם אותו אדם שהוא חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק. (ה) טוֹב אִישׁ, איש טוב חוֹנֵן, נותן וּמַלְוֶה ללא ריבית, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט. לפי העניין והצורך הוא מחליט אם להעניק צדקה או להלוות. (ו) כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, יתמוטט, וגם לאחר פטירתו לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק. (ז) מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, משום שנָכוֹן, מכוון ומיושב לִבּוֹ, בָּטֻחַ בַּה'. (ח) סָמוּךְ לִבּוֹ על ה', לֹא יִירָא מכל איום, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְמפלתם של צָרָיו, אויביו. (ט) פִּזַּר נָתַן צדקה לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד וקַרְנוֹ, שמו הטוב, גדולתו תָּרוּם, תתרומם, תבלוט בְּכָבוֹד.

(י) לעומתו, רָשָׁע יִרְאֶה את הצדיק העושה טוב ומצליח וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק בזעמו וְנָמָס, הוא ירגיש מתמוסס, אבוד וחסר אונים כנגד הצדיק. תַּאֲוַת רְשָׁעִים הן להזיק לצדיקים, הן למען עצמם, תֹּאבֵד.

פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.