כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
-
1.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
-
3.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ראובן בן ציון בטאט
-
4.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו נתנאל חן
-
5.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
|
סימן שמעיה חזק שֵׁבֶט יְהוּדָה בְּדֹחַק וּבְצַעַר הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר מְקַוִּים יְשׁוּעָתְךָ אָבוֹת וּבָנִים הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים עֲמֹד בַּפֶּרֶץ בַּל נִהְיֶה לִשְׂחֹק לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק יוֹנָתְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעָה יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה הָבָה לָּנוּ עֶזְרַת מִצָּר הֲיַד ה' תִּקְצָר חַדֵּשׁ יָמֵינוּ בְּגָלוּת יָשָׁן עוּרָה לָמָּה תִישָׁן זְכֹר בָּנֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם קֵץ הַנֶּחְתָּם גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה שַׁוְעָתֵנוּ תַּעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים |
|
פיוט מתוך הסליחות הספרדיות, הנאמר גם ב"אשמורות" (הסליחות) של יהודי תימן. בחלק מהמסורות הספרדיות הפיוט פותח את הסליחות לנעילה. המשורר ידוע לנו רק בשמו הפרטי – שמעיה. החוקר שמואל דוד לוצאטו סבור כי המחבר שמעיה היה בן למשפחת קאים. הפיוט מהווה הקדמה לקטעים הבאים בסדר הסליחות: "אל מלך יושב על כסא רחמים" ו"שלוש עשרה מידות של רחמים" – שם ישנה אמירה טכסית של מידותיו הרחומות של הקדוש ברוך הוא, שנאמרו למשה רבנו אחרי חטא העגל (פסוקים משמות לד, ו–ז). פיוטנו אכן מסתיים במלים "אל מלך יושב על כסא רחמים"; סיום זה מעביר באופן טבעי לקטע הבא. כמו כן מהווה הסיומת הזאת סימן מקדים עבור ציבור המתפללים, המודיע להם כי הגיע זמן אמירת י"ג מידות; הללו נאמרות בעמידה ולרוב מתוך כוונה גדולה, וכנהוג בחלק מהקהילות – גם בתקיעת שופר. המשורר פותח בתיאור המצב המסוכן והמבהיל של היהודים בגלות, וממשיך בבקשה נרגשת מהקדוש ברוך הוא להצלה, לגאולה, לקיבול תפילה ולרחמים. הכתיבה בשיר מצטיינת במתכונת תבניתית בנויה היטב: כל שורה מורכבת משני חלקים חורזים (בכל שורה החרוז שונה). למשל: בשורה הראשונה, המילה "צער" המסיימת את החלק הראשון, מתחרזת עם המילה "יער", החותמת את החלק השני. יש לציין שהחלק השני בכל שורה בשיר הוא "סיומת מקראית": שיבוץ קבוע של קטע מפסוק במקרא. זאת מלבד אחרונת השורות בשיר, שלא נחתמת בסיומת מקראית, אלא בציטוט מתוך קטע התפילה הבא. המנהג בקהילות ספרד הוא שהחזן שר את החלק הראשון של כל שורה, והקהל עונים לו ביחד את החלק השני של השורה, שהיא הסיומת המקראית. חלוקת תפקידים זו, שלפיה החזן שר את תחילת בתי השיר והקהל משלים את הציטוט מן המקרא, קיימת גם בפיוטים רבים נוספים. יחד עם זאת פשט גם מנהג נוסף, שלפיו כל המתפללים שרים יחדיו את הפיוט הזה, בלא כל הפרדה בין חזן וקהל. הן במסורת ספרד והן במסורת תימן, הלחן הבסיסי של הפיוט חוזר על עצמו בצורה מונוטונית יחסית בכל שורה ושורה, אולם הביצוע מבליט את הרגשות הדומיננטיים שבשיר, כמו צער וחרדה, המשוקעים בתחינה אל האל. |
| כותר |
שבט יהודה בדוחק ובצער |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט מתוך הסליחות הספרדיות, הנאמר גם ב"אשמורות" (הסליחות) של יהודי תימן. בחלק מהמסורות הספרדיות הפיוט פותח את הסליחות לנעילה. המשורר ידוע לנו רק בשמו הפרטי - שמעיה. החוקר שמואל דוד לוצאטו סבור כי המחבר שמעיה היה בן למשפחת קאים.
הפיוט מהווה הקדמה לקטעים הבאים בסדר הסליחות: "אל מלך יושב על כסא רחמים" ו"שלוש עשרה מידות של רחמים" - שם ישנה אמירה טכסית של מידותיו הרחומות של הקדוש ברוך הוא, שנאמרו למשה רבנו אחרי חטא העגל (פסוקים משמות לד, ו-ז). פיוטנו אכן מסתיים במלים "אל מלך יושב על כסא רחמים"
הללו נאמרות בעמידה ולרוב מתוך כוונה גדולה, וכנהוג בחלק מהקהילות - גם בתקיעת שופר.המשורר פותח בתיאור המצב המסוכן והמבהיל של היהודים בגלות, וממשיך בבקשה נרגשת מהקדוש ברוך הוא להצלה, לגאולה, לקיבול תפילה ולרחמים.
הפיוט, הטעון בחרדה עצומה מפני סכנת המוות, מבטא, עִם זאת, בד בבד, גם אמונה גדולה באל, וביכולתו הבלתי מוגבלת להציל ("הֲיַד ה' תִּקְצָר?"). הוא נחתם בבקשה לגאולה השלמה ("קֵץ הַנֶּחְתָּם"), וציפייה לשמחה שתבוא בעקבותיה. השיר, אם כן, מצטיין בתוכן רגשי דומיננטי ועשיר, הכולל מצוקה, חרדה, תחנונים, אמונה, תקווה ושמחה.הכתיבה בשיר מצטיינת במתכונת תבניתית בנויה היטב: כל שורה מורכבת משני חלקים חורזים (בכל שורה החרוז שונה). למשל: בשורה הראשונה, המילה "צער" המסיימת את החלק הראשון, מתחרזת עם המילה "יער", החותמת את החלק השני. יש לציין שהחלק השני בכל שורה בשיר הוא "סיומת מקראית": שיבוץ קבוע של קטע מפסוק במקרא. זאת מלבד אחרונת השורות בשיר, שלא נחתמת בסיומת מקראית, אלא בציטוט מתוך קטע התפילה הבא.
המנהג בקהילות ספרד הוא שהחזן שר את החלק הראשון של כל שורה, והקהל עונים לו ביחד את החלק השני של השורה, שהיא הסיומת המקראית. חלוקת תפקידים זו, שלפיה החזן שר את תחילת בתי השיר והקהל משלים את הציטוט מן המקרא, קיימת גם בפיוטים רבים נוספים. יחד עם זאת פשט גם מנהג נוסף, שלפיו כל המתפללים שרים יחדיו את הפיוט הזה, בלא כל הפרדה בין חזן וקהל.
הן במסורת ספרד והן במסורת תימן, הלחן הבסיסי של הפיוט חוזר על עצמו בצורה מונוטונית יחסית בכל שורה ושורה, אולם הביצוע מבליט את הרגשות הדומיננטיים שבשיר, כמו צער וחרדה, המשוקעים בתחינה אל האל.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
