על חטאים / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
טקס ברית המילה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
-
3.
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה בנימין חדאד
נגן שירים ברצף
|
טקס ברית המילה - נוסח ספרד ירושלים סדר הטקס: כשמביאים את התינוק, עומדים כל הקהל ואומרים: בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה' כשלוקח אבי הבן את התינוק בידיו, נוהגים לומר את הפסוקים הבאים: שָׂשׂ אָנֹכִי עַל־אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי־צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל־מִזְבַּחֲךָ פָרִים אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב, יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, ועונים הקהל: נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ: אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד: (והקהל עונה) (שתי פעמים) ה' מֶלֶךְ, ה' מָלָךְ, ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: (והקהל עונה) (שתי פעמים) אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא (והקהל עונה) (שתי פעמים) אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא (והקהל עונה) ויברך אבי הבן בכוונה: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ והקהל והמוהל אומרים: כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית, כָּךְ תִּזְכֶּה וְתַכְנִיסֵהוּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמִצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים ושמים את הילד על ברכי הסנדק אומר כאן המוהל: זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב וקודם שימול יברך המוהל ברכה זו: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה אחרי שימול, יברך אבי הבן ברכה זו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. מוזגים כוס יין, ואבי הבן מכבד אחד מהקהל לברך ברכת "הגפן", וּבְשָׂמִים ו"אשר קדש". ולא יטעם מהיין אחרי ברכת "בורא פרי הגפן", אלא רק לאחר ברכת "כורת הברית". בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי/ מִינֵי/ עִשְׂבֵּי/ בְשָׂמִים בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן, וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זוֹ, אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת זֶרַע קֹדֶשׁ שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', כּוֹרֵת הַבְּרִית. (ויטעם מעט מהיין) ואחר כך יאמרו נוסח ברכה לילד המהול, וקוראים לו שֵׁם: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל (פלוני בן פלוני), יִשְׂמַח הָאִישׁ בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל הָאִשָּׁה בִּפְרִי בִטְנָהּ. כַּכָּתוּב: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ: וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, (כשאומר "ואומר לך" יטבול אצבעו ביין ויתן בפי התינוק, וכן בפעם השנייה כשחוזר לומר "ואומר לך") וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ (פלוני בן פלוני) זֶה הַקָּטָן — אֱלֹהִים יְגַדְּלֵהוּ, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כָּךְ יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמִצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן. (וישתה המברך שיעור). שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא ה', הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה' יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּרְאֵה־בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל ואחר כך אומרים עלינו לשבח (האשכנזים) וקדיש "יהא שלמא". |
|
טקס ברית המילה, הטקס המרגש הנערך ביום השמיני ללידת התינוק ובו הוא נקרא בשם ונכרתת עורלתו, משותף לכל קהילות ישראל. לטקס משמעות סמלית וחשובה – כניסה לעם היהודי והשתתפות בברית רבת השנים בין אלוהים לישראל. הפסוקים והברכות הנאמרים בטקס עוסקים בתפילה ובקשה בשעת רצון וקרבה זו בין האדם לאל, בזכירת הברית הנצחית בין הקב"ה לעם ישראל ובאיחול טוב לרך הנולד. הטקס החשוב והמרגש מתחיל בהבאת התינוק אל המקום בו התכנס הקהל. על-פי הזוהר (לך-לך), המתאר מנהג של חסידים ראשונים וזקנים קדמונים, האב פותח באמירת פסוקים מתהלים והקהל משלים את הפסוק אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב, יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ (תהלים סה, ה). פסוק זה מתאר את הבחירה של אלוהים לקרב אליו את אברהם אבינו ואת צאצאיו, קירבה אליה מצטרף הרך-הנולד במעמד הברית. האב אומר את פסוקי "אם אשכחך" כדי להזכיר את חורבן בית המקדש גם בשעת שמחה, כמו בטקס החתונה. לאחר מכן אומר האב, והציבור חוזר אחריו, פסוקי המלכה (בדומה לתפילת הנעילה ביום כיפור) ותפילה (כמו בתפילת ההלל). האשכנזים, על-פי מסורת הנזכרת בזוהר, מציגים את הכסא לאליהו הנביא, מלאך הברית, ומזמינים אותו לעמוד לצידם בזמן הטקס. מצוות המילה מוטלת על האב, אך מנהג ישן ומקובל הוא למנות מוהל מקצועי כשליח לקיום המצווה, והאב מודיע זאת בקול למוהל ולקהל. אחרי המילה עצמה מברך האב ברכת "שהחיינו" כפי שמברכים על קיום מצווה חדשה. כשמסתיימת המילה עצמה, מקדשים על היין, מברכים על הבשמים (במסורות הספרדים) ומברכים את ברכת "אשר קדש ידיד מבטן". אחר כך עוברים לקריאת השם, כפי שכבר בברית הראשונה, בריתו של אברהם אבינו, התקיים קשר בין כריתת הברית לקריאה בשם. סדר הטקס והברכות הנאמרות בו מופיעים כבר בתוספתא (ברכות ו, יב-יג). אמנם, בטקס המתואר במקור קדום זה לא מופיעים כל הפסוקים הנאמרים בברית המילה כיום, אולם הברכות, שהן מרכז הטקס, והפן הקהילתי, המתבטא במענה של "העומדים", מזכירים מאד את אופיו של הטקס אותו אנו מכירים. העובדה שכבר במקורות הקדומים, ועד לימינו, יש לקהילה תפקיד וטקסט הנאמר בברית המילה מלמד על חשיבותה כטקס כניסה לחברה, משמעות שהשתמרה בכל התפוצות היהודיות. עדויות לטקס ברית מילה כמעט זהה לזה הנערך היום, ניתן למצוא בסידור שערך ר' עמרם גאון (סדר ר' עמרם גאון, קמה. ר' עמרם גאון, בן המאה התשיעית, היה מאחרוני הגאונים וראש ישיבת סורא שבבל) ובמחזור ויטרי (תק-תקז. מחזור ויטרי מיוחס לר' שמחה בן שמואל תלמידו של רש"י, התפרסם בתחילת המאה השלוש-עשרה והוא אחד מן המקורות החשובים ביותר למנהג צרפת הקדום בפרט ולמחקר תולדות התפילה בכלל). כיום מבנהו העיקרי של טקס ברית המילה זהה, וההבדלים בין המסורות מתבטאים בתוספות השונות: אמירת "לשם ייחוד", פיוטים (כמו "יהי שלום בחילנו" ו"אערוך מהלל ניבי" בקהילות הספרדיות) ותפילות אישיות של ההורים, של המוהל ושל הקהל. ברית המילה היא המצווה השניה המתוארת בתורה, והיא המצווה הראשונה שנצטווה בה אברהם. היא נזכרת לראשונה בספר בראשית (יז, ט-יד), מיד לאחר שאלוהים קורא בשם חדש לאברם: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם: וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר. וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם, וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם". מפאת חשיבותה, מצווה זו דוחה שבת וחג ומתקיימת בכל מועד שהוא – שבת, חגים וצומות. |
| כותר |
טקס ברית המילה |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
טקס ברית המילה, הטקס המרגש הנערך ביום השמיני ללידת התינוק ובו הוא נקרא בשם ונכרתת עורלתו, משותף לכל קהילות ישראל. לטקס משמעות סמלית וחשובה – כניסה לעם היהודי והשתתפות בברית רבת השנים בין אלוהים לישראל.
הפסוקים והברכות הנאמרים בטקס עוסקים בתפילה ובקשה בשעת רצון וקרבה זו בין האדם לאל, בזכירת הברית הנצחית בין הקב"ה לעם ישראל ובאיחול טוב לרך הנולד.
הטקס החשוב והמרגש מתחיל בהבאת התינוק אל המקום בו התכנס הקהל. על-פי הזוהר (לך-לך), המתאר מנהג של חסידים ראשונים וזקנים קדמונים, האב פותח באמירת פסוקים מתהלים והקהל משלים את הפסוק אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב, יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ (תהלים סה, ה). פסוק זה מתאר את הבחירה של אלוהים לקרב אליו את אברהם אבינו ואת צאצאיו, קירבה אליה מצטרף הרך-הנולד במעמד הברית.
האב אומר את פסוקי "אם אשכחך" כדי להזכיר את חורבן בית המקדש גם בשעת שמחה, כמו בטקס החתונה. לאחר מכן אומר האב, והציבור חוזר אחריו, פסוקי המלכה (בדומה לתפילת הנעילה ביום כיפור) ותפילה (כמו בתפילת ההלל).
האשכנזים, על-פי מסורת הנזכרת בזוהר, מציגים את הכסא לאליהו הנביא, מלאך הברית, ומזמינים אותו לעמוד לצידם בזמן הטקס. מצוות המילה מוטלת על האב, אך מנהג ישן ומקובל הוא למנות מוהל מקצועי כשליח לקיום המצווה, והאב מודיע זאת בקול למוהל ולקהל. אחרי המילה עצמה מברך האב ברכת "שהחיינו" כפי שמברכים על קיום מצווה חדשה.
כשמסתיימת המילה עצמה, מקדשים על היין, מברכים על הבשמים (במסורות הספרדים) ומברכים את ברכת "אשר קדש ידיד מבטן". אחר כך עוברים לקריאת השם, כפי שכבר בברית הראשונה, בריתו של אברהם אבינו, התקיים קשר בין כריתת הברית לקריאה בשם.
סדר הטקס והברכות הנאמרות בו מופיעים כבר בתוספתא (ברכות ו, יב-יג). אמנם, בטקס המתואר במקור קדום זה לא מופיעים כל הפסוקים הנאמרים בברית המילה כיום, אולם הברכות, שהן מרכז הטקס, והפן הקהילתי, המתבטא במענה של "העומדים", מזכירים מאד את אופיו של הטקס אותו אנו מכירים. העובדה שכבר במקורות הקדומים, ועד לימינו, יש לקהילה תפקיד וטקסט הנאמר בברית המילה מלמד על חשיבותה כטקס כניסה לחברה, משמעות שהשתמרה בכל התפוצות היהודיות.
עדויות לטקס ברית מילה כמעט זהה לזה הנערך היום, ניתן למצוא בסידור שערך ר' עמרם גאון (סדר ר' עמרם גאון, קמה. ר' עמרם גאון, בן המאה התשיעית, היה מאחרוני הגאונים וראש ישיבת סורא שבבל) ובמחזור ויטרי (תק-תקז. מחזור ויטרי מיוחס לר' שמחה בן שמואל תלמידו של רש"י, התפרסם בתחילת המאה השלוש-עשרה והוא אחד מן המקורות החשובים ביותר למנהג צרפת הקדום בפרט ולמחקר תולדות התפילה בכלל).
כיום מבנהו העיקרי של טקס ברית המילה זהה, וההבדלים בין המסורות מתבטאים בתוספות השונות: אמירת "לשם ייחוד", פיוטים (כמו "יהי שלום בחילנו" ו"אערוך מהלל ניבי" בקהילות הספרדיות) ותפילות אישיות של ההורים, של המוהל ושל הקהל.
ברית המילה היא המצווה השניה המתוארת בתורה, והיא המצווה הראשונה שנצטווה בה אברהם. היא נזכרת לראשונה בספר בראשית (יז, ט-יד), מיד לאחר שאלוהים קורא בשם חדש לאברם: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם: וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר. וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם, וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם".
מפאת חשיבותה, מצווה זו דוחה שבת וחג ומתקיימת בכל מועד שהוא – שבת, חגים וצומות.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
